מי יקים לנו רשות מזון מרכזית?
ארגון "אמון הציבור" חיבר דו"ח הקורא להקים רשות מאוחדת לפיקוח על מזון - מי יהיה המחוקק שירים את הכפפה? באיחור של חודשיים נזכרו להגיש הצעת חוק שתקל את נטל עליית תעריפי המים על השכבות החלשות ועמיר פרץ נזכר במקורות ונרתם לעזור למלצרים קשי-יום. השבוע בחקיקה הצרכנית
כל אדם שפוי מקפיד לבדוק את מזונו לפני שהוא מכניס אותו לפיו. אבל מי במסדרונות השלטון מפקח על המזון שמוכרים לנו ואנחנו קונים בעיניים עצומות? שאלה טובה, ישנן כמה רשויות. ואיך נופל הפיקוח על המזון ביניהן? בין הכיסאות - כרגיל וכנהוג במקומותינו בקטעים חיוניים אחרים של החיים.
קחו לדוגמה את שוק ההון, המופקר מאז רפורמת בכר וכתוצאה ממנה. תשאלו איפה החוק? מפוזר ונחבא אל הכלים בין סעיפי חוקים אחרים ולא תחת כתובת אחת וברורה. לשווא תנסו לאתרם, אפילו ה-GPS המשוכלל ביותר לא יעזור. כך קורה גם עם תחום המזון.
מהדקים פיקוח
בעקבות רמדיה וקוקה קולה: רשות מזון מרכזית?
מירב קריסטל
מנורת האזהרה שהדליקה פרשת רמדיה, עוד הצליחו המחוקקים להתעלם. אחרי פרשת קוקה קולה, נפל כנראה האסימון וועדת הבריאות הורתה לארגון "אמון הציבור" להכין תכנית להקמת רשות מרכזית לפיקוח על המזון. איך היא תפעל?
אצלנו משתדלים להיות אמריקה יותר מאמריקה, בכל תחומי החיים, אבל מהמודלים החשובים באמת מתעלמים. למשל מרעיון החוקה, ולענייננו, מרשות המזון והתרופות האמריקנית, אותה חיה חדת-שיניים, המהלכת אימים על שתי התעשיות מהעשירות ביותר. המחוקקים שלנו מצטיינים בלהעתיק או למחזר רעיונות אפורים או הזויים אחד מהשני, אבל הדברים האמיתיים נסתרים מבינתם.
למען הדיוק – לא חסרו דיונים ציבוריים על איחוד הרשויות. פה ושם הבליחו ניסיונות חקיקה שכבו. יוזמה ממשלתית? הצחקתם אותה. את שלוש הרשויות הקיימות והממונות בנפרד כל אחת על התחום שלה – משרדי החקלאות, הבריאות והתמ"ת – לא מחבר אפילו גשר של נייר. הפרדת הרשויות נוחה לביורוקרטים. את האחריות לכל פאשלה אפשר להשליך על שני המגרשים האחרים, גם אם המבנה הגנטי שלה מורכב משלושתם.
השבוע בררנו ושמענו כי במשרד זה או אחר שוב "בוחנים את הבעיה" או "שוקלים דרכים לשיתוף פעולה". עם כל היחס האוהד לכנות היזמים, מכבסת המלים הממשלתית מעידה שגם יוזמות אלה יגיעו לשומקום.
במחנה הצרכנים לא הולכים בטל. כאן לפחות יש תוצאות. ארגון "אמון הציבור" שקד בשנה וחצי האחרונות על מודל לרשות פיקוח אחידה על תחום המזון. הארגון השקיע בצוות מומחים שגיבש את המודל אחרי מחקר בינלאומי השוואתי. אנחנו מול העולם. מי עשה מה אצלנו במבחן התוצאה. דו"ח הצוות הוא אליבי מתסכל. גם אם במישור הציבורי שלנו לא ישבו בחיבוק ידיים – היד קצרה מלהושיע.
מי יקנה רפורמה?
מצב האומה משתקף בשורה האחרונה. "אין חולק שמערך הפיקוח על המזון בישראל לקוי ויש לבצע בו שינויים מערכתיים נרחבים. למסקנה זו הגיעו כל הוועדות המקצועיות, שעסקו בנושא בעבר, כמעט ארבעה עשורים. הם מצאו גופי פיקוח רבים המפוזרים בין גופי רגולציה שונים, ופער ניכר בין ההסכמות על הצורך בשינוי, לצעדים שננקטו בפועל. הצעדים מסתכמים בכמעט כלום. עוד נמצא כי נמוך למדי גם הסיכוי שמשרדי הממשלה הרלוונטיים ייזמו ויקדמו רפורמה ראויה ורצינית".
המסקנה הלא מפתיעה ולא חדשה – מישהו צריך להעביר בכנסת ובהקדם "חוק רשות מזון מרכזית". כמעט ברירת מחדל, ובעצם הרע במיעוטו. בדיקת צוות המומחים הרי לא פסחה על ניסיונות החקיקה העקרים שנעשו בכנסת. גלית אבישי, מנכ"ל הארגון, לא אומרת נואש. השבוע היא הביאה לכנסת את מודל הרשות המפורט והחלה לחפש קונה לחקיקה.
המודל, לדעת מחבריו, אמור לשקף ניהול יעיל ביותר של פעולות האכיפה. המימון יתבסס גם על האגרות שנגבות היום מהגופים שעליהם מפקחים משרדי החקלאות, הבריאות והתמ"ת. המומחים שתפו בבדיקה הראשונית את אגף התקציבים באוצר. יחד נמצא סיכוי סביר שחוק רשות המזון לא יעלה יותר ממה שהמדינה כבר מוציאה במערכת הקיימת.
האוצר הבטיח בדיקה נוספת לעומק. זה כבר שביב אור בקצה המנהרה. אגף התקציבים "מת" על רפורמות לייעול המשק לטובת הצרכן. אם יקנה את רעיון הרשות הוא יוכל לעגן אותו בחוק ההסדרים, וישחרר את אבישי מהטרחה וחוסר הוודאות הכרוכים בחקיקה הפרטית. לאוצר יש כוח לכופף את שלושת המשרדים למרותה של רשות המזון.
אבישי לא מחכה לאוצר. היא מחפשת בינתיים ספונסר פרלמנטרי. לא מקבץ של ח"כים בודדים אלא ועדה שתאמץ ותוביל את הפרוייקט. המומחים שלה המליצו על "ועדת הבריאות". ספק אם זו הכתובת הנכונה. הוועדה עוסקת גם בעבודה ורווחה. הפיקוח על התרופות לא נמצא במודל כמו ברשות האמריקנית.
לפיקוח על הפן התברואתי של המזון שבתחום המשרד, יש היבטים נוספים וקריטיים לא פחות המשיקים לתחומי הצרכנות, החקלאות והתעשייה שנכללים במנדט של ועדת הכלכלה. שווה להקים ועדה משותפת לעניין הזה. גם אם האוצר לא יקנה את המודל אבל יתמוך בו לפחות בכך שלא ישים רגליים לחקיקה הפרטית – בא לצרכן הישראלי גואל.
מעט מדי, מאוחר מדי
המכה של התייקרות תעריפי המים ב-25% תנחת על הצרכנים בסוף החודש או בסוף החודש הבא כשיקבלו את החשבון החודשי או הדו-חודשי. הממשלה רק הבטיחה לקראת ההתייקרות לבדוק מתן הנחות ליותר ממחצית אזרחי המדינה מהעשירונים התחתונים. הבטיחה אבל לא הבטיחה לקיים.
בינתיים אין הנחות בעין, אבל יש לפחות ניסיון לכופף את הממשלה בכנסת. השבוע הוגשה הצעת חוק פרטית שמכתיבה מנגנון לקביעת ההנחות בתעריפי המים. היוזמה היא משותפת ל-11 ח"כי הקואליציה והאופוזיציה. מובילים אותה כרמל שאמה ומירי רגב (ליכוד), דוד אזולאי (ש"ס) שלי יחימוביץ (עבודה), ואריה ביבי (קדימה). שותפים לה גם דב חנין וחנא סוויד (חד"ש).
מים יקרים
לנדאו לא מוותר: "אנחנו נייקר את המים"
תני גולדשטיין
שר התשתיות, עוזי לנדאו, מתעקש ליישם את העלאת תעריפי המים, למרות המלצת מבקר המדינה לעכב אותה ולשקול לבטלה
לפי הצעת החוק, צרכן אשר זכאי להנחה בארנונה, יקבל גם הנחה בתעריפי המים בשיעור מחצית ההנחה שהוא מקבל על הארנונה. לדוגמה – צרכן שנהנה מהנחה של 50% בארנונה יקבל הנחה בשיעור 25% בחשבון המים החדש. הרשויות המקומיות רשאיות לתת הנחה בארנונה עד 70%, כך שההנחה המרבית על המים תהיה בשיעור של 35%.
יוזמי החוק מציינים כי לרשות המים אין סמכות לתת הנחות ייחודיות. אבל בהחלטה על ייקור התעריפים הקריטריון היחיד לתשלום נקבע לפי מספר הנפשות במשפחות כפי שהתבקשו להצהיר עם הטלת מס הבצורת. הח"כים טוענים כי הנתון הזה לא משקף את מצבה הכלכלי של המשפחה והרשות לא הביאה בחשבון את הפגיעה באוכלוסיות החלשות.
יוזמת החקיקה חשובה נוכח שתיקת הממשלה, אבל הוגשה באיחור של חודשיים לפחות כדי להקדים רפואה למכה. בלוח הזמנים הפרלמנטרי, אם לא תתקבל תמיכת הממשלה, ספק אם הצעת החוק תגיע לקריאה טרומית לפני פגרת הפסח ומתי תאושר סופית אחרי הפגרה, לאחר יום העצמאות. בינתיים החלשים יאכלו אותה בגדול.
קלגש הכסף של עמיר פרץ
בשורה למלצרים באולמי השמחות וגני האירועים. ח"כ עמיר פרץ (עבודה) נזכר בעברו ההסתדרותי וחש השבוע להקל על הסבל הכרוך בעבודתם, כשהם כורעים תחת עומס מגשי האוכל הכבדים. מעמסה לא קלה אפילו לצעירים.
קלגשיות לכולם
הצעת חוק: מלצרים יקבלו עגלות נשיאה
אמנון מרנדה
לפי הצעת חוק של ח"כ עמיר פרץ, בעל אולם שמחות או גן אירועים שלא יספק "קלגשיות" לעובדיו, עלול למצוא עצמו מחויב לשלם להם פיצויים. המטרה היא למנוע נזק בריאותי: "האולמות מתחרים בגודל הצלחות, והמלצרים קורסים בדרך לשולחן"
הצעת החוק שהגיש השבוע לכנסת מחייבת את בעל האולם לספק למלצרים עגלות הגשה – "קלגשיות" כפי שאומרת גם כותרת החוק. היא קובעת שהקלגשיות יהיו בכלל תנאי למתן רשיון עסק לבעלי האולמות. העסקת מלצרים בלעדיהן תיחשב לעבירה פלילית.
פרץ חשב גם סנקציה חלופית. הצעתו מסמיכה את בתי הדין לעבודה לתת סעד משפטי למלצר שמעסיקו סירב להעמיד לרשותו קלגשית. הסעד יכול להינתן בצורת צו מניעה ותשלום פיצויים, גם כאלה שאינם תלויים בנזק, ויש בו פתח לתביעות ייצוגיות.
מישהו רואה באופק תביעה מאורגנת כמו שכמעט הוגשה לפני חוק הטיפים?
פורסם לראשונה 22/01/2010 14:21
לפנייה לכתב/ת 
מי יפקח על המזון?
ויז'ואל פוטוס
המים מתייקרים
צילום: Index open
פרץ חוזר למקורות
צילום: ירון ברנר
מומלצים
