שתף קטע נבחר

ראשי נפץ. גאוני הדור נפגשים בסופרבול

דרו בריז יוצא כהרגלו לעוד קרב כנגד כל הסיכויים. הלילה במיאמי (1:25, שידור ב-METV) הוא ייאבק על אליפות ראשונה בתולדות הסיינטס, מול הקולטס ומנהיגם פייטון מאנינג, שהוא בכלל נצר לאצולת הפוטבול של ניו אורלינס. קווים לדמותם של גיבורי סופרבול 44. וגם: 10 נקודות לשים להן לב, וראש

ארצ'י מאנינג הגיע לניו אורלינס אי שם באביב 1971 - ארבע שנים בלבד לאחר יסודה של קבוצת הפוטבול המקומית, סיינטס. הבחור הצעיר ממיסיסיפי השכנה הגיע העירה על תקן משיח, קווטרבק שיימשה את להקת השלמאזעלים הצעירים מהביצות של לואיזיאנה ויעלה חיוך על פני התושבים המקומיים, חיוך אמיתי. לא חמוץ כזה. נבוך, כרגיל. את האוהדים זה לא ממש הצחיק שהקבוצה שלהם הפכה לבדיחה של ליגת ה-NFL.

 

 

לאורך 11 שנותיו כמנהיג הבלתי מעורער של הסיינטס, מאנינג זכה להערכה רבה על מאמציו ומסירותו, אולם ה'בלאק-אנד-גולד' נשארו בעיקר בלאק וכמעט בלי גולד. מאז פרישתו ב-1984 כשחקן מינסוטה וייקינגס, הוא נשאר בניו אורלינס ונחשב לאחד מאזרחיה האהובים ביותר. נערץ... כמעט כמו הקווטרבק הנוכחי של הקבוצה, דרו בריז. הוא זה שהוליכה לסופרבול הראשון בתולדותיה. ביום ראשון במיאמי הוא ינסה לנצח בו מול פייטון מאנינג, הלא הוא בנו של ארצ'י.


דרו בריז ופייטון מאנינג. ראש בראש (AP)

 

איך שאליפסה מסתובבת. פייטון מאנינג נולד במרס 1976 בניו אורלינס בעיצומה של הקדנציה של אביו כראש מסדר הסיינטס. חמש שנים לאחר מכן ארצ'י ואוליביה הביאו לעולם גם את איליי (הקווטרבק של הניו יורק ג'איינטס). לשני האחים יש תואר אליפות להתגאות בו. לקוּפר, הראשון בפס היצור יש שני אחים מוצלחים להתגאות בהם. פציעה בגבו הוליכה אותו לעסקים ולהופעת אורח בפרק של 'משפחת סימפסון'. במשפחת מאנינג הוא סוג של איש הצללים.

 

בית מאנינג, בית בריז

ארצ'י, אוליביה, קופר, איליי ופייטון... ממש ה'בריידי באנץ' (התנצלותי לטום, וגם לפייטון). בניגוד לבית אצולת הפוטבול מלואיזיאנה, משפחת בריז מטקסס נותרה איפשהו בנספח קורות חייו של דרו. הוא ניסה להשאירם מחוץ לאור הזרקוקים. אין מדובר במשימה קלה, אבל נדרשת. 


המאנינג-באנץ'. איליי, קופר, פייטון ואבא ארצ'י מאנינג (AP)

 

ההצלחה של בריז לא היתה טבעית כמו זו של המאנינגים. דרו נולד בינואר 1979 לצ'יפ ומינה בריז, זוג עורכי דין צעירים מהעיר אוסטין. את פני התינוק עיטר כתם לידה לא נאה במיוחד, אולם היתה לו צרה יותר גדולה להתמודד איתה. עד מהרה הסתבר כי הוא סובל מרגישות לגלוטן, חלב וביצים. אולי בגלל הדיאטה המוקפדת שנכפתה עליו, גדילתו של בריז נעצרה בגובה 1.83 מ' - מימדים לא מבטיחים לקווטרבק (מאנינג אגב גבוה ממנו ב-13 ס"מ).

 

הוריו של בריז התגרשו כשהיה בן שמונה ואת תסכולו פרק במגרש הפוטבול. כנראה שהתסכול היה גדול, וההצלחה בהתאם. כנגד כל הסיכויים ונתוני הפתיחה הלא מבטיחים, הוא הצליח להתקבל לאוניברסיטת פרדו ואף לשגשג בקמפוס, ששוכן בווסט-לפאייט, אינדיאנה - פחות ממאה מטרים מאינדיאנפוליס. 


בריז מתגייס למאמצי השיקום של ניו אורלינס ב-2006 (AP)

 

באביב 2001 הוא נבחר בסיבוב השני של הדראפט על ידי סן דייגו צ'ארג'רס, כיורש אפשרי לראיין ליף, שנבעט מהקבוצה שלוש שנים כושלות אחרי שנבחר בדראפט 1998, אחרי מאנינג (ולחשוב שהפלופ המיתולוגי כמעט והועדף על ידי הקולטס). בריז נראה כמו תחליף ראוי, עד שנפצע קשה בכתפו בסוף עונת 2005 והושלך למזבלה, כלומר לסיינטס, שכמו קבצני ניו אורלינס אחרי הוריקן קטרינה, ליקטו שאריות בחוצות העיר ומריצפת שוק השחקנים החופשיים.

 

קווטרבק נמוך, עם פציעה לא פשוטה בכתף הזורקת... המאמן החדש של הסיינטס שון פייטון לקח את הסיכון ואימץ אותו לחיקו. ביחד הם משו את הקבוצה מהבוץ, ואיתה גם את העיר כולה. בריז ואשתו בריטני רכשו בית באפטאון ניו אורלינס. ההקבלה בין הקאמבק האישי שלו, לזה של הקבוצה, היווה השראה אמיתית לאוהדים המקומיים. התקווה הפכה למציאותית.


בריז ושון פייטון השבוע במיאמי. קשר זוגי-מקצועי מחייב (AP)

 

אבל המציאות, היא כואבת. גם בעיצומה של ההצלחה. לפעמים אפילו בגללה. היא זו שגרמה לקרע בין בריז לאמו. היא זו שרצתה לייצגו כסוכנת שחקנים ונתקלה בסירוב, משהו ששני הצדדים התקשו להשלים איתו. לא זה מה שמנע ממנה לגייס את דמותו של בנה המפורסם לטובת קמפיין הבחירות שלה כנציגת המפלגה הדמוקרטית לבית המשפט בטקסס.

 

הדיווחים משדה הקרב הפוליטי באוסטין הובאו לידיעת דרו, שדרש מאמו באמצעות עורך דינו כי תסיר כל זכר ממנו ממודעות הבחירות שלה. "הקשר ביני לבין אימי חדל מלהתקיים", הצהיר בריז בהתייחסותו למשבר המתוקשר. מינה, שלא נבחרה לבסוף, לקתה בדכאון קשה. באוגוסט האחרון נמצאה מתה בקולורדו אחרי שנטלה כמות גדולה של כדורים. מותה בגיל 59 נקבע כהתאבדות. בריז כיבד את זכרה בהלוויה בעיצומו של מחנה קדם העונה. 


בריז עם האוהדים בסופרבול. משפחה מאמצת (MCT)

 

כמו לארי פיצג'ראלד מאריזונה שסיפורו האישי המרגש על מות אמו השתלב בנרטיב המרתק של הסופרבול אשתקד, גם בריז נדרש להתמודדות אישית לא פשוטה. כשהיה בן שלוש, שקלה אמו להסיר את אותו כתם לידה מלחיו הימנית,

אך נסוגה בהמלצת רופאיו. 28 שנים עברו, ועתה הוא זה שנדרש להסיר את הכתם. מחייו הפרטיים שנותרו בצל עד למות אמו. בכל מקרה, זוהי ניו אורלינס אימצה אותו. מחבקת חזק ותומכת. הוא נתן לעיר כל כך הרבה, וזו מחזירה אהבת אין קץ.

 

קן סטייבלר, דייב ווילסון, ווייד ווילסון, בובי היברט, בילי ג'ו הוברט, בילי ג'ו טוליבר, קרי קולינס, אארון ברוקס - אחרי כל כך הרבה נסיונות כושלים לאתר יורש לאב המייסד ארצ'י מאנינג (יליד העיירה דרו שבמיסיסיפי, דרך אגב), הוא נמצא בדמותו הנערצת של בריז.

 

לפני שלוש שנים השיקגו ברס חצצו בינו למפגש עם פייטון מאנינג לפני שלוש שנים (הסופרבול בו זכו הקולטס). הלילה (1:30, שידור בערוץ המזה"ת) יש לבריז הזדמנות לעשות כן כנגד כל הסיכויים. אבל הוא כאמור כבר רגיל להתמודדויות אבודות שכאלו.

 

לא רק בריז ומאנינג - עוד עשר נקודות

- פייטון את וויליאמס - סיפור אהבה. יתכן שהרכש המשמעותי ביותר של הסיינטס ערב העונה היה מאמן ההגנה שלהם. פייטון, מוח ההתקפה הנועז והמקורי ביותר בליגה, חיפש מישהו בעל נטיות דומות בצד השני של הכדור והביא את גרג וויליאמס הוותיק מג'קסונוויל. הוא אף ויתר על 250 אלף דולר משכרו כדי לזכות בשירותיו. הוא לא מצטער על זה היום.


וויל סמית' מסתער על מארק סאנצ'ז מהג'טס. גם מאנינג על הכוונת (רויטרס)

 

- 18 עדיף לא חי. העקרון המנחה של וויליאמס הוא לגבות איבודי כדור. רק גרין ביי השיגה יותר מהם העונה. המפתח מבחינתו הוא להוציא את מאנינג מריכוז באמצעות שליחת אינספור מגנים בכיוונו מכל זווית. זה עבד מול קורט וורנר וברט פארב שחוו מלחמת התשה אלימה ולבסוף איבדו את הראש וטעו. קו ההתקפה של הקולטס אינו מבוצר במיוחד. האם זה מה שצפוי למוח שלהם?

 

- אווירה-עבירה. הצד השלילי של אפקט הפחד שוויליאמס מנסה ליצור ("שיזכור את החבטות שיספוג"), הוא ריבוי העבירות שעולים לסיינטס ביותר מדי יארדים. מאנינג יזכה להגנת השופטים, שלא יאפשרו תיקולים מאוחרים. אלו יקרו בוודאי ויתכן שזה מחיר ששווה לשלם - אבל רק עד גבול מסוים.


דארן שארפר. הרבה עבודה צפויה בראשון (רויטרס)

 

- סקנדרי ראשון במעלה. כדי שניתן יהיה לשחרר את הציידים בכיוון הקווטרבק, תידרש שמירה אישית אפקטיבית על רג'י וויין, פייר גרסון, אוסטין קולי ובעיקר הטייט-אנד לעת צרה דאלאס קלארק. אם מאנינג יצליח לשחרר מסירה, האם ג'בארי גריר, טרייסי פורטר, דארן שארפר וג'ונתן וילמה יהיו שם בשביל לכסות כמו שצריך? בניגוד לעבר, נראה שיש על מי לסמוך. אם לא, הלך עליהם.

 

- אין סוף לאופציות. מרקוס קולסטון, דוורי הנדרסון, רוברט מיצ'ם, לאנס מור, רג'י בוש, והטייט-אנדז ג'רמי שוקי ודייויד תומאס. כל כך הרבה כתובות רלוונטיות למסירות של בריז. תנחומיי להגנת הקולטס.


רג'י בוש על המחשב. כמה אופציות במציאות (AP)

 

- שלושה קטרים על מסילה אחת. הסופרבולים האחרונים הוכרעו בעזרת רוטציית נושאי כדור מגוונת. לסיינטס יש את מייק בל כרץ כוח, את פייר תומאס לעבודה בשטח בנוי ובוש הסילוני בשטח פנוי. לפניהם יש את הגארדים ג'אהרי אוואנס וקארל ניקס שסוללים דרך. השילוב ביניהם קריטי להצלחת ההתקפה וגם כדי להשאיר את מאנינג על הקווים לפרקי זמן ארוכים יותר.

 

- ללכת על בטוח, או מתוח. בניגוד לפייטון, מאמן הקולטס ג'ים קולדוול הוא בוגר אסכולת טוני דאנג'י השמרנית. מאמן ההגנה החדש לארי קויר חוסך ממנו את הדילמות ולוקח את ההימורים האגרסיביים על עצמו. בינתיים, זה עובד נהדר.


דווייט פריני בימים טובים יותר. קרסול גורלי (AP)

 

- אפקט פריני: גם אם דווייט פריני הפצוע ישחק, הוא יהיה מוגבל. העדרותו תקשה על הקולטס להתערב באופן אקטיבי במשחק ההתקפה של היריבה. רוברט מאת'יס וראהים ברוק פחות מפחידים את האופנסיב-טאקל הצעיר ג'רמון בושרוד פחות. אם הוא לא יצטרך עזרה בהתמודדות איתם, יתפנה עוד סיינט למשימות התקפיות. כאב ראש נוסף להגנה.

 

- משנה תוכנית, משנה מזל. הגדולה של אינדי השנה היא הסתגלנות - היכולת להתאים עצמם לתוכנית המשחק של היריבה בעיצומו. ניתוח התצ"אות של מאנינג על הספסל הפכו לסמל המסחרי שלו. הבעיה של קולדוול: שון פייטון יגוון וישנה וישלוף שפנים מכאן והודעה חדשה.


קולדוול ומאנינג. הסוד הוא בהסתגלות (AP)

 

- קיקרים. בדרך כלל יוצאים למלחמה עם צוות בועטים מנוסה. ובכן, שני הפאנטרים - פאט מקאפי מהקולטס ותומאס מורסטד מהסיינטס הם רוקיז. ג'ון קארני בן ה-45 התחיל את העונה כקיקר של ניו אורלינס ופינה מקומו לגארט הארטלי בן ה-24. אדם וינאטיירי בן ה-38 הקביל פני זקן כשמאט סטובר בן ה-42 הגיע. ברגע ההכרעה את מי הייתם מעדיפים? רגל התותח של הארטלי, או קור הרוח של סטובר. במשחק צמוד, זה מה שיעשה את ההבדל.

 

בהצלחה!

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פייטון מאנינג ודרו בריז
צילום: AP
מומלצים