לילות קהיר: סיפורי אלף לילה ולילה בבירת מצרים

דן ונדב שיצאו באחרונה לטיול ממושך סביב העולם הגיעו לתחנה הראשונה שלהם, וכפי שהבטיחו, הם מעדכנים את גולשי ynet תיירות בעלילותיהם. בקהיר גילו שחיי הלילה בעצם די דומים לאלו שבמערב, אבל עם שינויים מסוימים...

דן אתגרפורסם: 21.02.10 , 10:58

לפני שהגענו לקהיר, תהינו מה יכולה בירת מצרים להציע בלילה לשני גברים צעירים, ועל אחת כמה וכמה - ישראלים. בירת העולם הערבי והעיר הגדולה ביותר באפריקה ובמזרח התיכון מונה כ-17 מיליון איש, כך שההיגיון אומר שלעשות יש בלילה, השאלה מה, כמה ומי נגד מי?

בחודש שעבר:

חלומות צריך להגשים! הכנות למסע סביב העולם

דן אתגר

מגיל 16 חלמו דן אתגר ונדב ברנשטיין לצאת יחד למסע סביב העולם. לפני ימים ספורים, כשהם בני 23, החלו להגשים את החלום במסע של שנתיים וחצי ברחבי הגלובוס, ומדי פעם יעדכנו אותנו בחוויותיהם. אבל לפני הכל - איך מתכוננים למסע שכזה?

חלומות צריך להגשים! הכנות למסע סביב העולם

עוד לילה יורד על קהיר, ובאמתחתו שלל בילויים ואטרקציות. האסוציאציה הראשונה שעולה בראש לפני שמגיעים לעיר, סובבת סביב העושר האדיר של מונומנטים ואתרים היסטוריים כאלו ואחרים שיש לה להציע. מיותר לציין שהפירמידות של גיזה, המוזיאון הלאומי, מסגד מחמד עלי ואתרים רבים אחרים הן פנינות מדהימות של יופי וחן, אבל משיחות עם מקומיים וזרים שגרים בקהיר, הבנתי שעצם היותם של שני ישראלים בעיר תופסת תשומת לב גדולה.

מכיוון שקצת חששנו לשתף במידע הזה את המקומיים ברחוב, חשבנו שהדרך הטובה ביותר להתוודע לאנשים תהיה במקום שבו הם (וגם אנחנו) נרגיש משוחררים, ומה יותר מרגיע ומשחרר מאשר תרבות הפנאי של הלילה?

קהיר מציעה מגוון מונומנטים ואתרים היסטוריים. הפירמידות של גיזה

כמו כן, אם אהיה כן, כחובב בילויים מושבע לא אפספס את ההזדמנויות לבילוי לילי באשר הוא, גם אם לא קל להגיע אליו. מרבית התיירים מחלקים את זמן הבילוי הלילי שלהם לשניים: מועדונים מתקתקים במלונות היוקרתיים, או עישון נרגילה בכמה מתחמים סטריליים.

בשביל לראות איפה מבלים המצרים, נזקקנו למדריך מקומי ועל כן נעזרנו בניקול, סטודנטית אמריקנית (תואר שני בלימודי המזרח התיכון וערבית) באוניברסיטה האמריקאית של קהיר. ניקול גרה בקהיר כשנה וחצי, ומעורה היטב בהלכי העיר.

שני ישראלים במועדון ריקודים מצרי

היעד הראשון שלנו היה מועדון הג'אז (Jazz Club Cairo). מבחוץ, וגם על פי השם, מתקבלת תחושה שזה מועדון ג'אז אפרורי, אבל מבפנים מתגלה בדיוק ההיפך: דאנס בר לא גדול במיוחד, שמאפשר לרקוד בין שני הברים, בעל עיצוב רגוע ומוזיקת דאנס מיינסטרימית - ממש מתכון מנצח בשבילנו.

מיותר לציין שכל קשר בין הקהל במועדון למיליוני האנשים שחיים בעוני יחסי ברחובות, מקרי בהחלט. זהו קהל של מצרים מהאליטה הגבוה ביותר, לבוש במיטב התוצרת המערבית ובמחירים שלא היו מביישים את תל אביב. מחיר בירה תוצרת חוץ - 30 שקל לבקבוק. כל אדם ששוחחנו איתו דיבר אנגלית רהוטה (כולם בוגרי בתי ספר בינלאומיים, חלילה מערכת החינוך המצרית המקומית).

האנשים ברחובות העיר חיים בעוני. זהו בפירוש לא קהל המועדונים

חלקם הגיבו בעניין רב על היותנו ישראלים, וחלק סירבו בנימוס למשמע מוצאנו, אבל ללא צל של ספק כולם היו די המומים על עצם העובדה ששני ישראלים מגיעים סתם כך לבלות במועדון מלא מצרים בקהיר.

אנשים התעניינו איך החיים בישראל, וסיפרו שבמצרים לא שומעים בכלל על ישראל ומה שקורה בה (למעט הסכסוך הישראלי-ערבי, כמובן), והצטערו על העובדה שאינם יכולים לבוא לישראל. תייר מצרי שייכנס לישראל יסבול מחקירות ה"מוחבארת" (המשטרה החשאית) בשובו למצרים. מהר מאוד השמועה עברה בין כל הבליינים במועדון הצפוף, והיינו סוג של מוקד העניינים. ממש חלומו של הבליין הממוצע - להיכנס למסיבה ולהיות מוקד העניינים!

כלל ידוע הוא בחיים, שכל ערב מוצלח חייב להיגמר במאכל לילי משובח, המאכל שישביע אותנו, יהיה טעים ויפיל אותנו לישון באותה נשימה. אז הלכנו לשאוורמייה קטנה ונטולת מקומות ישיבה שמגישה אוכל סורי, וכמוהה יש באלפים בעיר. לקחנו את המנושת גיבנה (Manoshat Gibna), שהיא גבינה מותכת עטופה בלאפה ושמן רב (טעים ביותר), ואחרי שטרפנו אותה, לא נותרה לנו ברירה, אלא לצלול למיטה.

שותים אלכוהול הרחק מעין הציבור

את הערב הבא שלנו בקהיר החלטנו להתחיל בשתייה מוקדמת. מכיוון שקהיר הינה עיר מוסלמית, לא נהוג לשתות אלכוהול בציבור; לכן מקום המפלט האידיאלי הוא הנילוס היפה, אך המזוהם מאוד.

לילה יורד על קהיר ובאמתחתו שלל בילויים ואטרקציות. בירת מצרים בלילה

הפלגה על ה"פאלוקה" (Faluka), סירה חד-מפרשית, על מימי הנילוס השקטים היא תענוג גדול בלילה. המולת העיר מטורפת ובלתי פוסקת, הרעש העצום שקהיר פולטת מחריש אוזניים, וכשמגיעים לקהיר בפעם הראשונה לוקח זמן להתרגל אליה, לכן האפשרות לשקט בהחלט מרגיעה.

נוסף על כך, מהנילוס אפשר לזכות למבט על חלקיה השונים של העיר. אחת האטרקציות הנפוצות בקהיר, היא לשכור סירה בינונית ולערוך עליה מסיבה - דרך נוספת לבלות בקהיר ולשתות אלכוהול הרחק מעין הציבור.

בכלל, יש תחושה בקהיר, שהמצרִים שרוצים לבלות בסגנון מערבי עושים זאת בהיחבא, ולא בצורה גלויה מדי. לכן הנילוס, וגם העובדה שהמועדונים לא נראים אקסטרווגנטיים מבחוץ ,נותנים את האפשרות לבלות מבלי ללכוד את עיניהם של גורמים דתיים.

בתי הקפה מארחים את כלל האוכלוסייה (פרט לנשים)

אחרי הפאלוקה החביבה שמנו פעמינו לבית קפה בשם "הורייה" (Horrey). בתי קפה כאלו פרוסים באלפיהם בעיר, ומציעים נרגילה במגוון טעמים, תה, קפה ולעתים גם דברי מתיקה שונים. בתי הקפה מארחים את כלל האוכלוסייה, ממעמד הפועלים ועד אנשי עסקים, ומשתנים בהתאם לשכונה.

בתי קפה פרוסים באלפיהם בעיר. בית הקפה הורייה (Horreya)

בתי הקפה שבשכונות הפועלים, "עיר המתים" (Dead City) "ועיר הזבל" (Garbage City), מארחים פועלי קשי-יום שרק רוצים להירגע, ועל כן עמוסים במיוחד גם בשעות הקטנות של הלילה. באזורים אלו אך ורק גברים מגיעים לבתי הקפה, והנשים היחידות שניתן לפגוש במקום אינן מקומיות.

את בתי הקפה של שכונות היוקרה, "זאמאלק" (Zamalek) ו-"דוקי" (Doqqi), פוקדים עשירי העיר וזרים שגרים בה. כפועל יוצא הם מעוצבים, סטריליים ולעתים אפילו נשים מצריות מגיחות אליהם. בית הקפה "הורייה" נמצא לא רחוק ממרכז העיר, וקיים בו חתך אוכלוסייה רחב, יחסית, ממעמדות שונים.

כמו כן, בחלקו האחד של הבית הקפה מגישים בירות (בניגוד לבתי קפה אחרים שבהם שתיית אלכוהל אסורה לחלוטין), ובחלק השני, שבו אסורה שתיית אלכוהול, משחקים שחמט. כמו חלק גדול מבתי הקפה, הוא פתוח עד השעות הקטנות של הלילה, והרוגע הגדול שיש במקום הופך את הבילוי בו בלילה לחוויה נעימה מאוד.

בתי הקפה מארחים פועלי קשי-יום שרק רוצים להירגע. "עיר המתים"

מנשנשים שרימפס בדוכני הרחוב

חשבנו שאחרי ערב רגוע צריך שוב לפקוד דאנס קלאב אינטנסיבי, ולכן בלילה הבא שלנו הלכנו למועדון ה"סטליטו" (Stlito), מועדון שנמצא מול הכניסה למלון שרתון בשכונת גיזה, וממוקם על גדת הנילוס.

ה"סטליטו" נחשב מועדון מערבי לגמרי, החל בכניסה שכוללת כמה גברתנים חסונים, וכלה במועדון עצמו שמעוצב בצורה צעקנית ביותר. מסכי פלזמה, כורסאות לבנות, קיר שלם של זכוכית לכיוון המים ומחירים גבוהים במקצת (35 שקל לבקבוק בירה מקומי) - לא מותירים ספקות בקשר לקהל, האליטה של מצרים. גם גברים ונשים ממדינות ערביות שונות שהכסף בידם נצפו בקהל: בין השאר לבנונים, כוויתים ותוניסאים.

המקום מארח תקליטנים נבחרים ממדינות ערביות, ויש תחושה שזהו מקום מפגש לאליטה הערבית באשר היא. נוסף על כל אלו מגיעים גם קצת מערבים שגרים בעיר, סטודנטים ואנשי עסקים. המוזיקה במקום היא מסוג היפ הופ קלאסי, למרות שבדרך כלל מוזיקת האוס שולטת במועדון.

הבטן התחילה לקרקר בשעה מוקדמת, כך שהגיע הזמן לאכול. בקהיר יש המון דוכני רחוב שמגישים שרימפס. בגלל השעה המאוחרת נסענו לשכונת "מוהאנדסין" (Mohandiseen) למזללת שרימפס. המכוניות (של הבליינים ברובם) עומדות בחוץ, כאשר מגיע בחור שלוקח הזמנה ומגיש את השרימפס ישר לאוטו.

השרימפס מגיע בתוך פיתה יחד עם חומוס, צ'יפס וסלט בפנים. מעין שילוב מעניין של אוכל מהמזרח הרחוק, עם נגיעה מזרח תיכונית - בהחלט עונה על הדרישה ל"הארד קור" של ג'אנק פוד בשעת לילה מאוחרת.

האוכל משלב טעמים מהמזרח הרחוק והתיכון. סוחר בשוק חאן אל חלילי

עקב מצוקת הדיור מתגוררים בבתי קברות

דבר בולט בקהיר, בלילה כמו ביום, היא תחושת הביטחון האישי הגבוה. נראה לעין שיש בעיר אפס מקרי שוד ואלימות. כמות אדירה של שוטרים בכל פינה, מחזקת את תחושת הביטחון בהתחשב בעובדה שרובם מנמנמים על הנשק שלהם רוב הזמן מחוסר תעסוקה.

במחשבה ראשונית, הייתי בטוח שמשהו נסתר מעיני ושחייבת להיות פשיעה בעיר, אך גם משיחות עם אנשים לא שמעתי על מקרי אלימות ושוד. ההסתובבות בעיר בטוחה מאוד גם בשכונות ה"לא קלות" שלה, כמו "עיר המתים" - התנחלות של אנשים שהגיעו לעיר הגדולה בתקווה לחיים טובים יותר, ועקב מצוקת דיור גדולה בעיר מתגוררים בבתי קברות.

ילדים משחקים בין מצבות, כביסה תלויה בין שלטי אזכרה - כל אלו הם תוצר של עוני קשה, ועדיין תחושת ביטחון שורה על המסתובב בין הבתים. מכאן, גם חיי הלילה מקבלים נופך נעים יותר כשאתה יודע שאפשר להסתובב בכל שעה, בכל מקום ולהרגיש בטוח.

ילדים משחקים בין מצבות, כביסה תלויה ושלטי אזכרה ב"עיר המתים"

חשוב להזכיר שמכיוון שהיחס בין הגברים שיוצאים לבלות לנשים שיוצאות הוא כל כך גבוה, המועדונים בקהיר סובלים מעודף של גברים ולכן ישנו חוק, שגברים אינם יכולים להיכנס לבדם ללא ליווי נשי. גם יחס חריג בין גברים לנשים (נניח אישה אחת עם ארבע גברים) ייענה בסירוב.

פארק אל-אזהאר: השטח הציבורי המטופח ביותר בקהיר

למרות האווירה המשוחררת משהו במועדונים, נדיר לצפות בזוגות מקומיים מתגפפים יתר על המידה. כנראה שמשהו מתרבות הצניעות של הרחוב כן חודר לבליינים כאן. בכל מקרה, המקום הפופלרי ביותר לזוגות צעירים בקהיר, הוא פארק אל-אזהאר (Al-Azhar Park).

מסגד אל אזהר, רובע קהיר המסלמית

זהו פארק חדש יחסית שנמצא סמוך לגבעת ה"סיטדל" ועל כן משקיף על העיר. במקום יש בתי קפה ומסעדות, והוא קוטף את תואר השטח הציבורי המטופח ביותר בקהיר. בשעות השקיעה המקום הומה זוגות בשלל גוונים, גברים לבושים בגדים מעומלנים עם בחורות מכוסות מכף רגל ועד ראש, נשים נטולות כיסוי ראש לבושות ג'ינס עם גברים עטורי זקנים ותלבושת מסורתית. פרט לכך, זהו עוד מקום מפלט מהעיר ההומה, שבו ניתן לתפוס פינה שקטה, ולצפות בשמש השוקעת מעל המינראטים הרבים של העיר.

חוויה גדולה לגלות עיר שמציעה חיי לילה מהנים כל כך. מי יודע, אולי בעתיד המסיבות של קהיר תהיינה מוקד לבליינים הישראלים...