הגז הטבעי מאיים על שוק החשמל

החדשות לפיהן טייקוני הגז הטבעי, יצחק תשובה ויוסי מימן, עומדים להיכנס גם לשוק החשמל, הקפיצה השבוע את ועדת הכלכלה, לכאורה בצדק. הוועדה מפקחת בו זמנית על משק האנרגיה והגנת הצרכן והאחריות הכפולה הדליקה נורה אדומה מחשש להיווצרות מונופול חדש שעלול להחליף את חברת החשמל בהכתבת התעריפים לצרכנים.

• כניסת ספקי הגז למשק החשמל תיצור סינדיקט?
  

במחשבה עמוקה יותר, החשש הזה עלה מוקדם מדי, אם בכלל. מי שעשה שיעורי בית כדי לרקוח כותרת מהדיון הזה, לא הכין אותם עד הסוף. האש נורתה לכיוון הלא נכון. משרד התשתיות עם רשויות הגז והחשמל, היו מטרה משנית. לא רק הם "נרדמו בשמירה" כפי שנטחנו בפיה של ח"כ מירי רגב, יוזמת הדיון.

המטרה העיקרית והראויה - רשות ההגבלים העסקיים - הוחמצה בהיסח הדעת, הלוואי באופן זמני. לרשות ההגבלים היסטוריה קדומה וארוכה של גרירת רגליים בכל הקשור לריסון 2-3 מפעילים המשתלטים על שירות חיוני לצרכן. העבר הקרוב הזה נעלם מעיני רגב ושות', אף על פי שהתרחש בשנים האחרונות, בטווח הזמן שבו נעשה התיקון בחוק החשמל שהקפיץ אותם. עד לתיקון זה, נאסר על ספקי הגז הטבעי להשתלב בשוק החשמל, אבל בתיקון הוסר האיסור הזה.

כך למשל, החברות דלק ומרחב, בשליטת הטייקונים תשובה ומימן, ביקשו בדיוק לפני 4 שנים להיכנס כשותפות בחברת דוראד, שהיתה בין היזמים שקיבלו עידוד מהמדינה להקים תחנות כוח פרטיות כמתחרות בחברת החשמל. תשובה נמנה על אחד הבעלים של חברת ים תטיס, המספקת לחברת החשמל גז מהשדה הראשון שהתגלה מול אשדוד. מימן שולט בחברה המספקת את הגז הטבעי ממצרים.

יו"ר רשות החשמל ב-2006, דוד אסוס, חסם את דרכם לשותפות בייצור החשמל, מאותו חשש של פגיעה בתחרות. תשובה לא ויתר וביקש להקים לעצמו תחנת כוח, אך שוב נתקל באסוס שהקדים להוריד אותו גם מהדרך הזאת. הוא נימק כי ספק גז לייצור חשמל שגם מייצר חשמל, נהנה מיתרון מוחץ שיהרוג את התחרות במשק החשמל. יצרני החשמל הפרטיים האחרים או שיתייבשו ויעופו מהשוק, או שלא ייכנסו אליו בכלל.

אבל מה שהיה היה. האיסור נולד כשאיש לא חלם על תגלית הגז הענקית של תשובה - השדות תמר ודלית מול חיפה. בינתיים החוק תוקן. תשובה כבר חזר לרעיון של הקמת תחנת כוח ליד קרית-גת, ולמימן תמונת המצב לא ברורה, כפי שאמר השבוע נציגו בוועדה מטעם מרחב, נמרוד נוביק. אבל היזמים האחרים כבר חוששים שהשקעותיהם עד כה ירדו לטמיון.

לא שאלתם את עצמכם איפה רשות ההגבלים העסקיים במשחק שאמור להתנהל בעיקר במגרש שלה? כלכלן הרשות ד"ר שלומי פריזן הפתיע את ועדת הכלכלה בהודעה שהם לא קבעו עמדה כי לא התבקשו. אז אקוניס ביקש גם את חוות דעתה ועדיין לא תפס שהתפקוד הכבד של הרשות הוא המפתח לסיפור הזה.

מה שהחל עם תיקון אומלל של חוק החשמל, נתקע עם תיקון חוק ההגבלים שכבר נסחב יותר מ-4 שנים. זה כבר תיקון מרענן לטובת התחרות. הוא מקל על הרשות לסכל תיאום מחירים בענפי שוק הנשלטים בידי 2-3 תאגידים המוגדרים כ"קבוצת ריכוז".

הוכחה משפטית של התיאום, הגורר קנסות של מיליוני שקלים, כרוכה בחוק הקיים בהליך מורכב וממושך שיתנהל לאורך שנים. התיקון מאפשר התערבות מהירה וחדה של הממונה על ההגבלים וחסימת התיאום לפי סימנים חיצוניים של התיישרות גוף אחד עם האחרים.

התיקון נולד מפרשת עמלות הבנקים שהתייקרו לפי הנורמה הזאת של כולם בעקבות אחד. הממונה הקודם, עו"ד דרור שטרום, הגה ומכר אותו לוועדת הכלכלה כדי שתוגש כהצעת חוק פרטית בהליך מהיר יחסית. אבל תיקון החוק נתקע בכנסת הקודמת. בשנה שעברה הגישה אותו הממונה הנוכחית רונית קן כהצעה ממשלתית שגם היא נתקעה בדרכה לכנסת.

ח"כ אמנון כהן (ש"ס) הוביל את יוזמת שטרום ב-1996. לאחרונה הוא חזר והגיש אותה כהצעת חוק פרטית, כדי לזרזר את החקיקה הממשלתית. ועדת השרים לחקיקה ביקשה ממנו להמתין מספר שבועות עד שתגיע הצעת הממשלה. הוא ממתין אבל סבלנותו פוקעת.

אקוניס ורגב, ח"כים חדשים, לא שמעו על הפרשה הזאת שהתרחשה לפני שנבחרו, אבל גם לא על היוזמה החוזרת של כהן שהתחדשה בתקופתם. בדיקה מוקדמת לא עמוקה שלהם עם רשות ההגבלים היתה מעדכנת אותם וממקדת את פעילות ועדת הכלכלה בהשגת היעד החוקי האמיתי של מתן שיניים חדות לרשות, במקום לבזבז אנרגיה על מטרות סרק.

תיקון מהיר של חוק ההגבלים, הוא גורם ההרתעה המועדף שיכול למנוע מונופול חדש ואנטי צרכני של ספקי הגז הטבעי בשוק החשמל. כדאי לוועדה למהר כי בינתיים רואים בסביבת טייקוני הגז את דרור שטרום. חזקה עליהם שידעו לנצל את ידיעותיו ובעיקר את ניסיונו של הממונה הקודם כדי להשתלב נכון בשוק החשמל ולהרוויח כמה שיותר.

סנקציות על חברות הביטוח

א-פרופו אמנון כהן, המחוקק הצרכני הבלתי נלאה. ועדת הכספים אישרה לקריאה שניה ושלישית תיקון קטן שהציע בחוק חוזי הביטוח, לרווחת המבוטחים, בעקבות פניות רבות שקיבל מהציבור. התיקון אמור להתקבל סופית במליאת הכנסת בשבוע הבא.

החוק הקיים לא מבטיח סעד משפטי למבוטח שתבע פיצויים מחברת הביטוח אבל היא סוחבת אותו, שלא בתום לב, ולא משלמת לו לפחות את סכום הפיצויים שאין עליהם מחלוקת. החוק קובע כי בית המשפט רשאי לחייב את החברה בתשלומי הצמדה וריבית ועל כל נזק אחר כמו עגמת נפש. רשאי – כלומר לא חייב, וחברות הביטוח מנצלות לטובתן את האופציה הזאת בהתמקחות עם השופטים.

התיקון של כהן ישים קץ לשוק הפרסי הזה. הוא משנה רק מלה אחת. בית המשפט לא יהיה רשאי אלא ח י י ב לנקוט בסנקציות כדי להרתיע את חברת הביטוח או לפחות להניע אותה להגיע לפשרה.

מעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי

הצעת חוק לרפורמה קטנה בכרטיסי האשראי הוגשה השבוע לכנסת ביוזמת קבוצת ח"כים בראשות נחמן שי (קדימה) וכרמל שאמה (ליכוד). היא תחייב את חברת האשראי להרחיב את פירוט הדיווח החודשי לבעל הכרטיס על חיוב חשבונו, את מהות העסקה, מועדה, סכום העסקה ושמו של הספק (לרבות שמו המסחרי הרשום). לגבי עסקאות בתשלום נדחה, הפירוט יכלול גם את מספר התשלומים, מועדי החיוב והסכום בכל תשלום.

הח"כים מנמקים את הצעתם בכך שהמצב הקיים מקשה על בעל כרטיס האשראי לעקוב באופן מתמיד אחר כל הפעולות, מאחר שחברת האשראי לא מפרטת את פרט הספק המקורי עמו הוא התקשר בעסקת היסוד. זה נדיר בעסקאות מכוונות אבל כאשר העסקה מתבצעת במכשיר חיוב ידני, קורה שהספק המקורי מעביר את שובר החיוב לספק אחר למימון פעולה עסקית, או שהעסקה נעשית תוך שימוש במכשיר חיוב השייך לספק אחר.