"שוק החלב העמיד עומד לעבור מהפך גדול"
חודש לאחר שמחלבות רמת הגולן עברו לבעלות חדשה, מבטיח היו"ר החדש יוסי נקש, לייצר חלב עמיד בבקבוקים ובטעם של חלב טרי. לדבריו, "יש יתרון גדול למשקאות חלב עם חיי המדף ארוכים, במיוחד בחום הישראלי"
"שוק החלב העמיד עומד לעבור מהפך גדול: אנחנו נשנה את הטעם שלו, כך שלא יהיה ניתן להבחין בינו לבין חלב רגיל". כך מכריז יוסי נקש, היו"ר החדש של מחלבות רמת הגולן, יצרנית החלב העמיד מקצרין שעברה בחודש שעבר (תמורת 25 מיליון שקל) לבעלות חדשה של 4 קיבוצים מרמת הגולן והגליל העליון.
"המטרה שלנו היא לשווק את החלב העמיד כמו בחו"ל שם הוא נמכר בבקבוקים בדומה לחלב הרגיל, וגם טעמו דומה. יש לנו שוקו עמיד נהדר שנעורר לחיים, ושמנת לקפה שהייתה מוצר זניח ואנחנו נפתח אותה", אומר נקש.
"אנחנו מאמינים שיש יתרון גדול למשקאות חלב עמידים שחיי המדף שלהם ארוכים, במיוחד בחום הישראלי. החלב העמיד יהיה מעתה יותר נגיש לצרכן ואני מאמין שנגביר את הצריכה שלו", הוא מוסיף. מחזור המכירות של מחלבות רמת הגולן עומד כיום על כ-70-60 מיליון שקל בשנה.
האם מחלבות רמת הגולן יחלו לייצר גם מוצרי חלב רגילים ויתחרו בתנובה, שטראוס וטרה?
נקש: "לא. אנחנו לא הולכים לייצר קוטג' או מעדנים. הציוד שלנו מותאם למוצרים ניגרים (נוזליים, נ.ז). בנוסף, ההערכה שלנו היא שהמחלבות הגדולות כל כך בולטות בתחומים בהם הן פועלות, שאין לנו מה לחפש שם, ונתרכז ביתרונות היחסיים שלנו".
המהפך - בזכות רונית קן
נקש ,(52) נשוי 4 ילדים, יליד דימונה במקור, הוא חבר קיבוץ וממייסדי קיבוץ אורטל שברמת הגולן. הוא עלה לקרקע עם גרעין של נח"ל, וב-1979 הקימו את הקיבוץ בו גרות כיום 60 משפחות.
נקש הוא דמות מוכרת ברמת הגולן: מלבד היותו היו"ר הכלכלי של אורטל, הוא גם יו"ר מור"ג (איגוד החקלאים של רמת הגולן), ולשעבר מנכ"ל בית האריזה הצפוני "פרות הגולן". הוא גם זה שיזם את תהליך המיתוג של תפוחי העץ מהגולן תחת המותג "בראשית".
את המהפך הצפוי בתחום החלב העמיד "חייב" הצרכן הישראלי לממונה על ההגבלים, רונית קן. מחלבות הגולן היו באופן היסטורי בבעלות משותפת של שלוש המחלבות הגדולות בישראל: טרה, שטראוס ותנובה.
קן התנגדה לבעלות המשולשת בטענה כי יש בכך פגיעה בתחרות, ולדבריה בעלים חדשים במחלבות הגולן יביאו לתנופת פיתוח של המחלבות ויגדילו את מגוון המוצרים והתחרות בתחום החלב העמיד, כפי שנהוג בחו"ל. מרוח הדברים של קן עולה כי לאף אחת משלוש המחלבות, כיצרניות חלב טרי, אין רצון גדול מדי לפתח ולעודד את שוק החלב העמיד.
לפני כחודשיים נאלצו השותפות לחתום על צו מוסכם לפירוק השותפות ביניהן. בנוסף, קנסה אותן קן במיליוני שקלים בגלל השותפות האסורה בטענה כי מדובר בהסכם כובל, האסור על פי חוק ההגבלים העסקיים.
המודל העסקי: שיתוף בין קיבוצים
תנובה החלה במו"מ למכירת השותפות עם קיבוץ אורטל, השותף ברפת גדולה ומשמש כספק חלב של המחלבות. אורטל החליט לצרף לשותפות את הקיבוצים גדות, עין זיוון ושמיר, אחד העשירים בארץ. גם רפי איתן, שבתו חברה בקיבוץ אורטל, צורף כבעל ידע וניסיון עסקי ומחזיק ב-5% ממניות המחלבה.
אם יש לכם ציוד לתוצרת ניגרת, יש סיכוי שבעתיד תייצרו גם חלב טרי?
"בשלב זה אנחנו לא מתכננים ייצור חלב טרי, אבל אולי בעתיד".
לדברי נקש, "בכל העולם יש מיתוג של 'חלב הרים'. הכוונה היא לחלב מפרות שרועות באלפים, או בהרים גבוהים אחרים ונחשב משובח יותר. זה הרי ברור שהפרות של רמת הגולן (שמייצרות כ-10% מכלל תפוקת החלב בארץ, נ.ז) נותנות את החלב הטוב ביותר בארץ.
"הפרות שלנו שותות מי עדן (המעיין ממנו שואבת מי עדן את המים המינרליים שלה נמצא בקצרין, שם גם פועלת המחלבה, ומקורותיו בנחלים ברמה, נ.ז). המרעה שלנו, ובכלל כל חומרי הגלם, טובים יותר משאר אזורי הארץ. בנוסף, הפרות של ההרים משקיעות פחות אנרגיה בצורך לקרר את עצמן"
לאורטל, עין זיוון וגדות יש רפת. למה צירפתם את קיבוץ שמיר, שאין לו רפת, לשותפות?
"אנחנו מטפחים ברמת הגולן מודל עסקי של שיתוף בין קיבוצים, בין השאר כדי לחזק את החלק התעשייתי בקיבוצים ולייצר עוד מקורות ומקומות תעסוקה. אנחנו גם מאוד רוצים שותפות עם גליל עליון. כבר שנים יש לנו חלום להעלות את הגליל העליון אלינו לרמה.
"קיבוץ שמיר צירף אותנו לפני למעלה משנה לשותפות בחברה לייצור מכונות דפוס במטרה להעביר אותה מראש העין לאזור שלנו כך שתספק עבודה לחברים. שמיר אמנם לא בעל רפת, אבל בחצר הקיבוץ פועלים שני מפעלים מוצלחים, שמיר אופטיק ושלא"ג, והוא מביא עמו ניסיון עסקי רב.
"אנחנו בוחנים עוד יוזמה עסקית משותפת: הקמת קרן השקעות של הקיבוצים באזור הרמה וגליל עליון שתשקיע בפיתוחים של מפעלים קיימים, תסייע למפעלים במצוקה, ותיקח אחריות על החממות הטכנולוגיות באזור".
"בלי השטויות של התנועה הקיבוצית"
אורטל נחשב קיבוץ מבוסס למרות שלא הופרט. מה הנוסחה להצלחה?"בגלל שאנחנו עירוניים במקור, הקמנו את הקיבוץ בלי השטויות של התנועה הקיבוצית שגרמו עם השנים לבעיות הכי קשות שלהם. מההתחלה אמרנו שלמי שיש הורים שיכולים לעזור, שיעזרו.
"אצלנו לא היה מהתחלה כל-בו חינם, כך שמי שרוצה לעשן שישלם מכיסו ולא על חשבון כולם. אנחנו גם הראשונים שהכרנו בכך שמי שיכול להחזיק רכב פרטי על חשבונו, שיחזיק. לא היינו נוקשים כמו התנועה. גם לינה משותפת פסלנו מההתחלה.
"האידיאולוגיה שלנו היא חברה יותר צודקת, לא בהכרח שוויונית. הקוד העסקי שלנו שונה מהרבה קיבוצים. המנטרה שלי היא: 'מה שלוקחים (הלוואות, נ.ז). מחזירים'. יש לנו הערכה לכסף. מהקיבוץ שלנו יצאו הרבה מנהלים חוץ ממני: שגב ירבעם, מנכ"ל בראשית ולשעבר מנכ"ל יקבי רמת הגולן, רונית בדלר מנכ"לית יקב בוטיק הרי הגליל שבבעלות יקבי הגולן, וגדי נתניאל מנכ"ל עוף הגליל".
מה עם דור ההמשך של הקיבוץ: הם עוזבים למרכז או נשארים בגולן?
"כל הפרויקטים האלה זה בשבילם, שיהיה להם מעניין להישאר. הקיבוצים ברמה מבוססי חקלאות ובגלל הדור השני אנחנו צריכים לבצע שינויים כי השכר שמשולם בחקלאות נמוך, והחבר'ה שחוזרים לאחר סיבוב בהודו או בתל-אביב רואים את הייעוד שלהם בחינוך, בהיי-טק או בפיננסים. החקלאות לא נחשבת אתגר בעיניהם. אנחנו צריכים לעשות שינוי אדיר כדי שיראו את היתרונות בעבודת האדמה. אני צמחתי בחקלאות והייתי מאושר, הדור החדש לא".
הכתבה פורסמה לראשונה הבוקר (ב') במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"