לאומי דחה את הצעת הפשרה של ביהמ"ש המחוזי
השופטת הילה גרסטל הציעה לשלמה אליהו וללאומי לשקול דחיית ההצבעה על מינוי דירקטורים ב-56 יום או דחייה למועד האסיפה השנתית שתתקיים בעוד מספר חודשים. הצדדים שבו להתייעצות חוזרת
דירקטוריון בנק לאומי דחה היום (ג') את הצעת הפשרה של נשיאת המחוזי הילה גרסטל באשר למינוי חברי דירקטוריון הבנק, והצדדים שבו להתייעצות חוזרת.
השופטת גרסטל הציעה לאליהו ולדירקטריון לאומי הצעת פשרה חדשה, לאחר שהצעתה מאתמול נדחתה. גרסטל הציעה לצדדים להחליט בין קיום אסיפת מניות בעוד 56 יום או דחיית ההצבעה על מינוי הדירקטורים לאסיפה השנתית שתתקיים בעוד מספר חודשים.
אליהו עלה באחרונה מדרגה במאבקו נגד המדינה על זהות חברי הדירקטוריון בבנק. הוא עתר לבג"ץ ודרש מהמדינה להשיב מדוע לא תמכור מיידית את כל אחזקותיה במניות הבנק.
במהלך הדיון, טען עו"ד ישראל' שמעונוב נציב בעלי המניות' כי יש לאפשר לקיים את האסיפה: "אני רוצה אסיפה, לא משנה חדשה או קיימת, שבה תינתן אפשרות לכל בעלי המניות בחברה להציע מועמדים. איפה כתוב שלבעל מניות יש למעשה בעקיפין זכות למנות דירקטורים דרך השתתפות באסיפה הכללית. זה לא כתוב", אמר שמעונוב והוסיף: "לדעתי תקנת המסלול הפרטי חלה וקיימת ואין חוק שיכול למחוק מתקנון תקנה שאני כבעל מניות קניתי".
עו"ד שיראל גוטמן עמירה, המייצגת את רשות ניירות ערך, טענה בדיון כי לשון התקנה היא בעייתית: "כאשר מנכ"ל הבנק (גליה מאור) שהוא בעצם חלק מהנהלת החברה, כן עושה שימוש בתקנה הזאת, הרי שיש להציג את קיומה ולתת לכולם את הזכות השווה. לא תמיד אנחנו מתערבים", אמרה עמירה, "יש סוגיות שאנו לא מתערבים בהם כי אנו חושבים שהצדדים צריכים לפתור ביניהם או בעזרת בית המשפט. לא מצאנו את עצמנו מחויבים לפרש את התקנה אלא לדאוג ליישום שוויוני שלה".
עו"ד טידה שמיר, היועצת המשפטית של בנק ישראל, טענה בדיון כי חוץ מהאינטרסים של בעלי המניות, יש גם את האינטרסים של ציבור המפקידים ויציבות הבנק: "חוק החברות קובע במפורש שהדירקטורים ימונו באסיפה שנתית אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון. תקנון הבנק לא קובע אחרת, להיפך. על הבנק הזה חל חוק המניות שגובר על התקנון ואומר שדירקטורים ייבחרו באסיפה שנתית ורק כאשר יתפנה מקום של דירקטור, אפשר למנות באסיפה שאינה שנתית", הוסיפה שמיר.
שמיר טענה כי כעת לא עומדת לבעלי המניות אפשרות הבחירה: "לאור זאת שאין גרעין שליטה מובהק ולאור זה שהמדינה תמכור את שארית מניותיה, חייבים לאפשר הליך נכון שיציע תמהיל להרכב הדירקטוריון ולא דירקטור אחד. לו היה מבקש שלמה אליהו לפטר דירקטור ולמנות דירקטור אחר. הייתי מבינה".
לפנייה לכתב/ת 
