קרן השתלמות - זה משתלם?
בשעה טובה, התקבלתם לעבודה חדשה. כעת אתם ניצבים בפני דילמה: האם לבחור במשכורת גדולה הניצבת לבדה, או שמא במשכורת מופחתת המלווה בהפקדה חודשית לקרן השתלמות. אז מהי בכלל קרן השתלמות, ולמה היא רלבנטית לכם גם אם אתם לא באמת מתכוונים לצאת להשתלמות בזמן הקרוב?
זהו הראיון השלישי שלך בחברה. הפעם זה מנכ"ל הכספים שמראיין אותך, הוא זה שיחליט, וההתרגשות - גדולה. אתה מנסה לשדר בטחון עצמי - אך לא יהירות; לשבת זקוף - ולא לשכוח לנשום; לחייך - אך לא להיראות קליל; להשיב מהר - אך לא בפזיזות, להיות מקורי - אך לא מוזר... בסוף הראיון כבר מדברים על שעות עבודה, ואתה נושם לרווחה. התקבלת.
- המדינה מפריטה את קרנות ההשתלמות שלה
- בעוף העמק דורשים תוספת שכר וקרן השתלמות
- האם כדאי לשנות מסלול קרן השתלמות עם חשיפה מנייתית גבוהה?
ואז הוא מספר לך שהם משלמים בדרך כלל 8,000 שקל ברוטו לתפקיד הזה, אבל אם תתעקש, הוא מוכן לשקול לשלם לך 7,400 שקל, פלוס קרן השתלמות. "מה תעדיף", הוא שואל בחיוך?
אתה מתבלבל. מדבריו זה נשמע שהאופציה השנייה עדיפה, אבל אולי, בעצם, זו הטעיה? או מבחן? בכל זאת – מנכ"ל כספים... זה בטח ההומור שלו. אתה מגמגם, בפעם הראשונה היום, אבל כדי לא להרוס את הרושם, מתעשת ושולף: "כמובן שאני מעוניין לקבל את השכר הגבוה, 8,000 שקל. תודה". האם החלטת נכון?
קרן השתלמות – משתלמת
קרן השתלמות היא למעשה תוכנית חיסכון משותפת, בה חוסכים המעביד והעובד ביחד כספים חודש בחודשו, לטובת העובד. במקור, קרן ההשתלמות נועדה לסייע לעובד לחסוך כספים לצורך השתלמויות, אך כיום העובד יכול לעשות עם הכספים שחסך כרצונו החופשי.
בשוק הפרטי אין חובה חוקית להעניק לעובד קרן השתלמות, והדבר נתון למו"מ מול המעביד. לעומת זאת, אם הנכם עובדי המגזר הציבורי, סביר להניח שבהסכם או ההסדר הקיבוצי החל עליכם, קבועה זכותכם לקרן השתלמות. בקרן לשכירים עומד חלק המעביד על סך של עד 7.5% משכר הברוטו של העובד (לעתים פחות, תלוי בהסכמות), וחלק העובד – עד 2.5% בחודש (היחס המקסימלי בין ההפרשות לא יעלה על 1:3, עד לסה"כ של 10% מהברוטו).
הדובדבן שבקצפת
העובדה שאתה חוסך כספים לטיול המשפחתי הגדול הבא, ביחד עם הבוס שלא מצטרף לטיול, זו בשורה יפה כשלעצמה, אך הבונוס הגדול של החיסכון בקרן השתלמות הוא הפטור ממסים:
נתחיל מהסכומים שהמעביד מפקיד עבורך לקרן, אשר פטורים מתשלום מס הכנסה וביטוח לאומי, זאת בניגוד גמור ל"היגיון" שפיתחנו, כעובדים בישראל, לפיו מההכנסה שלנו ייגזרו תמיד מסים כדת וכדין. הפטור לשכיר חל עד תקרה שכר שנתית של 188,540 שקל, נכון להיום, כשניתן להפריש כספים גם מעבר לתקרה, אך אז ההטבה לא תחול על החלק הנוסף (הוא יהיה חייב במס). גם המעסיק שלך ייהנה מהעובדה שהפקדותיו לקרן מוכרות כהוצאה לצרכי מס.
מעבר לכך, הסכומים שצברתם עד התקרה יהיו פטורים במשיכה מחובת תשלום מס רווחי הון (חסכון נקי של 20% מס).
ההטבות הן כה משמעותיות, עד שבמקרים מסוימים, אם קיבלתם למשל העלאה, כדאי לבקשה בדרך של פתיחת קרן השתלמות, במקום תוספת תשלום חודשי. אמנם ה"נטו" שלכם יפחת מעט בחלופה של קרן השתלמות (כי גם אתם מפרישים לחיסכון), אך בסופו של יום תחסכו סכומים גדולים הרבה יותר: על כל שקל שהייתם מקבלים בשכר השוטף, תקבלו בעתיד יותר, גם מאחר ואינכם משלמים מס על אותם סכומים, בהפקדה ובמשיכה, וגם מאחר והם צוברים ריבית.
משיכת הכספים בקרן
את הכספים שנצברו ניתן למשוך בפטור ממס רק בחלוף 6 שנים מההפקדה הראשונה. אם אתם בגיל פרישה (אשה - 64, גבר - 67), או שאתם מתכוונים לממן באמצעות הכספים השתלמות, תוכלו למשוך אותם כבר אחרי 3 שנים בלבד בפטור ממס. אך בכל מקרה אחר, אם לא התאפקתם 6 שנים - תיאלצו לשלם מס כרגיל. המשיכה אינה חובה - להיפך. ניתן ליהנות מתכנית החיסכון הממשיכה לתפוח לאיטה כל עוד לא חייבים לפדותה.
מה עדיף למרואיין שלנו?
למרואיין שלנו ניתנו 2 אופציות: א' - 7,400 שקל ברוטו + קרן השתלמות; או ב' - 8,000 שקל ברוטו בלבד.
מבחינת גובה החיסכון – אופציה א' עדיפה. זאת מאחר ובאופציה ב', 600 השקלים הנוספים שישולמו לו הם סכום שיהיה חייב במס. המס שישולם עליהם יכול היה להתווסף לחיסכון באופציה א', ואפילו לצבור רווחים (זה נקרא חיסכון מהברוטו).
לעומת זאת, מבחינת זכויות העובד הסוציאליות ככלל – ייתכן ואופציה ב' דווקא עדיפה למרואיין שלנו, במשכורת ובתנאים הנוכחיים. זאת, מאחר ובאופציה א', כל הזכויות הסוציאליות (פיצויי פיטורים, ביטוח מנהלים, דמי אבטלה וכיו"ב) יחושבו עבורו מתוך משכורת נמוכה יותר (7,400 שקל). העובד יכול להעדיף לקבל ברוטו גבוה יותר (אופציה ב'), ולחסוך בעצמו את הסכום העודף.
ניתן לראות כי קיימות השלכות שונות לכל בחירה, ויש להתייעץ ולקבל החלטה מושכלת המתאימה לצרכיכם האישיים - ולא סתם "לשלוף" תשובה.
העלו הסיכום על הכתב
המעביד שלכם אמור להפריש את חלקו ואת חלקכם מדי חודש לקרן. למניעת בעיות ואי הבנות, יש להסדיר את ההסכמה בכתב (ניתן להוסיף לחוזה העבודה):
1. גובה השכר: סגרו עם המעביד בכתב מאיזה סכום בדיוק נגזרת ההפרשה לקרן. פקודת מס הכנסה קובעת כי רק רכיבי שכר שמהווים הכנסת עבודה, יוכלו לשמש בסיס לחישוב קרן השתלמות. לעומת זאת, מתשלומים כגון כיסוי הוצאות, או בונוס חד פעמי, לא "תיגזר" הפרשה לקרן.
ואם המעסיק שלכם מבצע תרגילים פיקטיביים בתלוש, ומחלק את שכרכם ל"שכר" (6,000 שקל) + "בונוס" (2,000 שקל - שהם בכלל לא בונוס, אלא תשלום קבוע ובלתי מותנה)? במקרים אלו ההפרשות הסוציאליות נגזרות מהחלק שהוגדר כ"שכר" בלבד, מה שמצמצם פלאים את הסכומים שיועברו עבורכם לקרן ההשתלמות.
2. שיעור הניכוי: חובה להסדיר בכתב מה שיעור ההפרשה של המעביד ומה של העובד, ולא לכתוב בכלליות: "תופרש קרן השתלמות". אם לא, המעביד יכול להחליט להפריש לקרן רק 2.5% מחלקו, למשל, ולעובד לא תהיה דרך לאלצו להפריש יותר מכך, מאחר והמעביד עמד בהתחייבות הכללית להפריש קרן השתלמות.
כשהמעביד "שוכח" להפריש
כשח' גילתה שהתשלומים החודשיים לקופת הקרן שלה נעצרו בשלב מסוים, היא התפלאה: הלא ממשכורתה קוזז בכל חודש הסכום הקבוע, אז מדוע הכספים לא הגיעו לקרן בפועל? התברר לה שהמעסיק שלה הפסיק להפריש עבורה תשלומים לקופה, ולמרות שקיזז ממנה את החלק של העובד, לא העביר את הכספים. ח' פנתה למעביד, שטען להגנתו שמדובר בטעות, והשיב לה את חלקה בלבד (אותם סכומים שקוזזו משכרה ונשארו אצלו).
ח' התעקשה לקבל את כל הסכום שהיה אמור להיחסך עבורה (כולל חלק המעביד), והגישה תביעה לבית הדין. במקרה הספציפי הזה, התביעה נדחתה, זאת מאחר ובית הדין קיבל את גרסת המעביד (שטען שח' הסכימה לכך שמשכורתה תופחת וההפרשות לקרן יופסקו).
ואולם, ניתן ללמוד מספר דברים ממקרה זה של ח' וממקרים דומים:
1. מועד התגובה: נקבע שח' קיבלה לביתה את דו"חות הקרן, וצוין בהם מפורשות שלא בוצעו הפרשות בשנים אלו, ולכן הייתה צריכה להלין על הפסקת ההפרשות בזמן אמת.
2. פעלו רק אחרי שאימתתם את החשד: אם ח' שלנו הייתה מגישה מיד תביעה, מבלי לתת למעביד הזדמנות לתקן את הטעות, היא הייתה עלולה להיחשד בחוסר תום לב (שהרי המעסיק השיב לה לבקשתה את הסכום שקוזז בטעות).
3. התיקון לחוק הגנת השכר קובע מפורשות כי מעביד, שניכה סכומים משכר העובד ולא העבירם לקרן, עבר עבירה פלילית, והעונש הוא מאסר של שנתיים, או קנס גבוה. העונש הכבד הוא סיבה נוספת עבורכם לקבל ייעוץ מוקדם.
בין האופציות שתוכלו לשקול בייעוץ שתקבלו, תהיינה הגשת תביעה לבית הדין, או התפטרות בדין מפוטר (שמזכה בפיצויי פיטורים), תוך הקפדה על השלבים הנדרשים.
טעות בדיווח החודשי
כאשר י' קיבל את הדיווח החודשי השגרתי מהקרן, ובו ציון הסכום העומד לזכותו, הוא שמח לגלות שיש לו 30 אלף שקל יותר ממה שחשב. בהודעת הדיווח שקיבל שנה לאחר מכן, התבשר שחלה טעות, שהיתרה בשנה שעברה הייתה שגויה, ושבעצם אין לו את הכספים הנוספים עליהם דווח לו בפעם הקודמת..
כשניסה י' לברר את פשר הטעות, גילה שההודעה השגויה כללה, בטעות, גם רווחים שהוא כבר ניצל במהלך שנת השתלמות שהיה בה (רווחים שבעצם אינו זכאי להם). הוא תבע את קרן ההשתלמות, בין היתר בטענה שהוא הסתמך על אותם כספים נוספים שחשב שיש לו.
ואולם, בית הדין קבע כי הקרן דווקא פעלה כדין, תיקנה את הטעות, וכי ההסתמכות אינה יכולה ליצור לתובע זכות לכספים שמעולם לא היו לו. לי' המאוכזב נפסקו הוצאות משפט בגובה 2,000 שקל ותו לא.
גם במקרה קודם, בו מבוטח אחר בקרן פנסיה קיבל במשך כמעט כ-20 שנה (!) דיווחים שגויים בנוגע לכספים הצבורים לו, נפסק לו פיצוי כספי קטן בלבד בשל אותו מצג שווא ארוך שנים (שוב, בטיעון שטעויות בדו"חות לא יכולות להצמיח לעמית זכויות בבחינת יש מאין).
קרנות השתלמות נוספות
כל האמור לעיל נכון לקרן השתלמות לשכירים, אך קיימים מגזרי תעסוקה שונים, בהם קיימות קרנות ייחודיות לשכירים במגזר ספציפי (למשל עובדי הוראה, שם תמהיל ההפרשות הוא שונה - 4.2% מחלק העובד ו-8.4% מחלק המעסיק).
גם עצמאים, בעלי הכנסה מעסק או משלח יד, יכולים להפריש מהכנסתם לקרן השתלמות, זאת עד לגובה של 7% מתוך הכנסתם השנתית (שכיום עומדת על 243 אלף שקל). ההטבה עבור העצמאים היא העובדה שרשויות המס מכירות ב- 4.5% שהופרשו לקרן כהוצאה מוכרת, מה שיפחית בסופו של יום מהתשלום השנתי למס הכנסה (ה-2.5% הנותרים לא יוכרו כהוצאה).
לסיכום, קרן השתלמות היא חיסכון לטווח קצר/בינוני ראוי בהחלט, אם כי לא נטול סיכונים לחלוטין. ביכולתכם לבחור בקרן המתאימה לצרכיכם, ולשם כך בדקו את רמת הסיכון של הקרן ואת רמת התשואה שניתן לצפות לה. בדקו מיהו הגוף המנהל את הקרן, מהו גובה דמי הניהול שתצטרכו עליכם לשלם, וזכרו שתמיד תוכלו - אם תשנו את דעתכם - לעבור מקרן לקרן, כשזכויותיכם (ותק ופטור ממס) יישמרו.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
לפנייה לכתב/ת 
