כשמועמד מעדיף ימי חופש על פני משכורת גבוהה

משכורת גבוהה, תנאים סוציאליים הוגנים, סביבת עבודה נוחה, תנאים נלווים טובים, החזרי נסיעות, טלפון נייד – אלה בדרך כלל הדברים שחשוב למועמדים לעבודה, להשיג ממקום העבודה הפוטנציאלי שלהם. אבל לפני כמה ימים שמעתי דרישה מאוד נחרצת, ומאוד לא-שגרתית: מועמד לעבודה אמר שמבחינתו, מספר גבוה של ימי חופשה הוא עניין קריטי. לא פחות.

• עוד בערוץ קריירה
• ארבעת היסודות להצלחה ולאיזון בקריירה
• איך למצוא עבודה הכי מהר שאפשר?
  

הוא מוכן היה להתפשר אפילו על המשכורת, אבל לא על מספר גבוה של ימי חופש.

אותו מועמד היה רווק צעיר, וזה הפליא אותי עוד יותר כי מחשבה-קדימה על מספר ימי חופש היא אופיינית לאמהות עובדות, אבל לא לרווקים צעירים. ומאחר שלא נתקלתי בתופעה כזו – של הדגשת חשיבותם של ימי החופשה מעל לדברים אחרים – התחלתי לחקור קצת את העניין, בשביל להבין מה עומד מאחורי זה.

קודם כל סיפרתי למעסיק הפוטנציאלי על הדרישה הזו, והוא הגיב באופן שלילי: מבחינתו, לא נראה לו מתאים שמישהו שעדיין לא התחיל לעבוד, כבר עסוק במספר ימי החופש שיהיו לו.ביררתי את הנושא עם עוד כמה מעסיקים שאני עובדת איתם, ושאלתי אותם מה עמדתם ביחס לדרישה כזו. כולם הגיבו בצורה דומה: פליאה על כך שמישהו שעדיין לא עשה יום אחד בעבודה, כבר כל כך עסוק בחופשות שלו.

אנשים עם תחומי עניין - מעשירים את הארגון

אותו מועמד לעבודה שראיינתי, הוא אדם מלא תחומי עניין, יש לו הרבה תחביבים, ובנוסף הוא נוהג לצאת לחופשה של 3 שבועות אחת לשנה. כמו שאני רואה את זה – הוא מישהו שיכול להעשיר את הארגון מתוך עולמו הפנימי, תחביביו ותחומי העניין שלו. הוא יוכל להוסיף צבע, תחומי עניין ונקודות הסתכלות חדשות. הרי ארגונים מגייסים אדם שלם, את כל המכלול, ולא רק את ההכשרה והיכולת המקצועית שלו. ומי שמביא איתו עוד – למעשה תורם ומעשיר את הארגון.

נקודה נוספת: עובדים מסוג כזה יהיו יותר מאוזנים מבחינת חיים-עבודה, ולכן נינוחים ומדויקים יותר בהתנהלותם בארגון. הרי לא בטוח בכלל שאדם שהעבודה שלו היא החיים שלו יהיה בסופו של דבר עובד יותר טוב. אולי הוא יהיה לחוץ-תמידית, אולי מקובע, אולי חסר פרספקטיבה רחבה?

כשדיברתי על הנושא עם מעסיקים שונים, לצד ההתנגדויות גיליתי כמה סיפורים נחמדים. אחד מהם הוא של סמנכ"ל מאוד מוכשר, שדחה כבר פעמיים הצעות לתפקיד מנכ"ל. למה? כיוון שידע שאם יענה בחיוב לא יוכל להמשיך ולעסוק בתחביבים שלו.

אותו סמנכ"ל מתאמן ומתחרה בטריאתלונים ובתחרויות איש ברזל, והוא יודע שמשרת מנכ"ל תפר את האיזון שהוא מקיים בין עבודתו לבין תחביביו, ולכן העדיף לוותר על קידום בקריירה. אותו סמנכ"ל נחשב מוצלח ומוערך, וייתכן בהחלט שזה קשור גם להיותו אדם עם גוונים נוספים מעבר לעבודתו במשרד.

החופש המתקרב הוא זמן טוב גם למעסיקים וגם לעובדים להבין שאנשים שעולמם עשיר - טובים לארגון. עבודה היא נדבך מרכזי וחשוב בחיים, אך לאו דווקא המרכזי שבהם. כפי שחשוב להעשיר את החיים הפרטיים, חשוב להעשיר את הארגון באנשים שעניינם חורג מעבודתם. וכמובן, לשמור על איזון.  

הכותבת, רינת קרן-הרמן, היא מנכ"לית Mind, גיוס עובדים מקצועי וייעוץ ארגוני. 

מובטלת ורוצה לחלוק חוויות? אמא עובדת והבוס מקשה עליך? מחפש עבודה? כיתבו לנו טור - אולי נפרסם אותו.