הארכת חופשת הלידה: טוב או רע לאמהות?
חופשת הלידה הוארכה ב-12 שבועות תמימים, אבל לבשורה המשמחת מתלווה חסרון גדול: הזכאות לדמי לידה לא השתנתה ועומדת עדיין על 14 שבועות בלבד. נותר רק לקוות שהמחוקק לא יזנח את חובתו באמצע
כשדנה נכנסה להריון, היא הבטיחה למנהלת המחלקה שתעשה הכל, אבל הכל, כדי שהעבודה השוטפת לא תיפגע. היא נשארה עד שעות מאוחרות, סיימה פרויקטים עתידיים על מנת שהעבודה תמשיך לרוץ גם בהיעדרה, ובאופן כללי ניסתה לייצר אווירה בלתי הריונית במשרד. למנהלת הבטיחה שתשוב לעבודה מייד בתום 14 השבועות של חופשת הלידה, ושתהיה זמינה לשאלות והבהרות בכל רגע נתון.
אולם, להפתעתה הרבה של דנה, בואה של נועה הקטנה לעולם הפך עבורה לחלוטין את היוצרות: היא טיפלה בנועה בכל עת שזו הייתה ערה, וישנה כשהיא ישנה. בין לבין געו השתיים יחדיו בבכי, גרגרו מהנאה, והתפעלו זו מנוכחותה של זו. כשעל צג הטלפון הופיע המספר של המשרד או של המנהלת, תמיד זה היה "זמן לא נוח" עבור דנה, ואת עיתון הבוקר הכלכלי החליף מגזין ההורות העכשווי.
בחלוף חודשיים קסומים, כשביקש בעלה של דנה לשוחח עימה על סידור שעליהם למצוא לנועה כשדנה תשוב לעבודה, גיחכה דנה בביטול: היא תהיה מוכנה אפילו לאבד את עבודתה ולא לתת לידיים זרות לטפל בנועה שלה בגיל כה צעיר.
רק התחלנו ליהנות, כבר צריך ללכת?
עבור דנה ועבור אמהות עובדות רבות אחרות - היום שבו הן מפקידות את העולל שלהן לטיפולו של אחר, הוא יום קשה מנשוא.
כמובן שאותן בנות מזל שבורכו בסבתא נמרצת בפנסיה, באפשרות כלכלית שלא לעבוד או בעמדה כזו בעבודה שמאפשרת להאריך את חופשת הלידה - הן יכולות לדחות את הקץ.
אך מה לגבי שאר הנשים העובדות? במידה שהן רצו לשוב לעבודתן - עד היום הן נאלצו לבצע את הליך הפרידה הקשה כשתינוקן היה בגיל שלושה וחצי חודשים בלבד.
עובדה זו הביאה לדיון בלתי פוסק בתנאי היולדות בישראל, ובהשוואתם לאלו שבעולם המערבי - דיון שהוביל מאז ומתמיד למסקנה, כי אורכה של חופשת הלידה בישראל הוא קצר, קצר מדי.
השינוי: הארכת חופשת הלידה
ב-22 במרס השנה, נפל דבר בישראל: חופשת הלידה הוארכה. לא בשבוע, וגם לא בשבועיים, חופשת הלידה הוארכה ב-12 שבועות תמימים, כך שמעתה, תוכלנה בנות ישראל להישאר עם העולל הטרי בבית עד שיגיע לגיל 26 שבועות (חצי שנה).
התיקון חל רק על נשים שיצאו לחופשת לידה החל מה-22 במרס, והתנאי היחיד לקבלת ההטבה הוא, שהיולדת עבדה אצל אותו מעסיק במשך 12 חודשים לפחות בטרם יצאה לחופשת לידה. אם לא, ההטבה לא תחול, וחופשת הלידה תישאר 14 שבועות.
כמובן, שאם היולדת זכאית בכל מקרה להאריך את חופשת הלידה שלה באופן מיוחד (בשל לידת תאומים למשל, או לאחר אשפוז), ההארכה המיוחדת תתווסף לחופשת הלידה המוארכת. חשוב להדגיש, כי העדכון מובא כאן בלשון נקבה אך ורק לשם הנוחות, אך כמובן שגם אבות טריים עתידים ליהנות ממנו. הפירוט - בהמשך.
אליה וקוץ בה
בישראל כמו בישראל, לבשורה המשמחת מתלווה חסרון גדול. מאוד: נכון להיום, הארכת החופשה אינה מזכה בתשלום דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי. כלומר, הזכאות לדמי לידה לא השתנתה והיא עומדת עדיין על 14 שבועות בלבד, כאשר היולדת לא תקבל דמי לידה בגין 12 השבועות הנוספים בהם תשהה בחופשה.
אף שזה נשמע כאילו נתנו הטבה ולקחו אותה, עיון בהצעת החוק ובדיוני הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, מגלה שלא כך הם פני הדברים. אחרי שנים בהן נפלו בזו אחר זו הצעות חוק להארכת חופשת הלידה בתשלום (לא פשוט להגדיל בכמעט פי 2 את דמי הלידה שהמוסד לביטוח לאומי מחוייב לשלם לכל יולדת), חברות הכנסת ציפי חוטובלי ודליה איציק החליטו לחלק את המשימה הבלתי אפשרית לשניים:
הוחלט, שבשלב הראשון ימוצב הרעיון שחופשת הלידה היא חצי שנה, ובהמשך יטופל תשלום דמי הלידה ל-26 השבועות. כרגע החלק הראשון עבר בהצלחה, ונותר רק לקוות שהמחוקק לא יזנח את חובתו באמצע.
על מנת שלא לפגוע במי שאינה יכולה להרשות לעצמה לשבת בבית 12 שבועות ללא שכר וללא דמי לידה, הוחלט שההטבה תהיה בגדר זכות בלבד: ליולדת תהיה אפשרות לוותר על ההארכה ולקצר את החופשה ל-14 שבועות בלבד לכל הפחות, זאת בהודעה שתינתן למעסיק מראש.
הארכת חופשה נוספת, שלא בתשלום
שינוי נוסף בחוק מאפשר למי שסיימה את חופשת הלידה שלה, להמשיך ולהישאר בבית בחופשה נוספת, שלא תיחשב כחופשת לידה ולא תלווה בתשלום, זאת מעבר לחופשה המוארכת.
אופציה זו הוענקה עד כה רק למי שהחזיקה בוותק של 12 חודשים רצופים באותו מקום עבודה, אך כעת אין עוד צורך בהוכחת וותק במקום העבודה והאפשרות פתוחה לכולן. עם זאת יש לשים לב כי ההסדר החדש קובע תקופת חופשה ללא תשלום מקסימאלית וכן "קיזוז" מסויים של תקופת חופשת הלידה המוארכת.
עובד שבת זוגו ילדה
גם בן זוגה של היולדת, שמעוניין ליטול בעצמו חופשת לידה חלקית במקומה, ייהנה כאמור מההארכה.
עם זאת עליו לעמוד כמובן בתנאים שנקבעו זה מכבר בחוק, כגון הסכמה בכתב, חזרת האם לעבודה ועוד.
בנוסף, בתום 6 השבועות הראשונים מהלידה (אותם רק היולדת זכאית לקחת), יוכל האב להחליפה למשך יתרת השבועות. מדובר על 20 שבועות נוספים, במקום 8 בלבד שהיה זכאי להם טרם התיקון.
עם זאת, אם העובד עבד פחות מ-12 חודשים באותו מקום עבודה טרם יציאתו לחופשת הלידה, הוא יהא זכאי ל- 14 שבועות חופשה בלבד (ולא 20 שבועות).
השלכותיו הרחבות של התיקון
השינוי המרענן באורך של חופשת הלידה צפוי להוביל לשינויים נוספים בתחום, מעין "רעשי משנה" לתיקון העיקרי. לפני סיום, מספר נקודות מעניינות למחשבה:
1. החוק המקורי מעניק ליולדת אפשרות לקחת חלק מחופשת הלידה שלה (עד 7 שבועות), עוד טרם הלידה. מאחר שעד היום היה מדובר בחופשה של 14 שבועות בלבד, נשים רבות לא ניצלו את זכותן זו, שכן לא היו מעוניינות לשוב לעבודה 7 שבועות בלבד מיום הלידה (7 שבועות לפני ו- 7 שבועות אחרי). חלק מאלו שעבדו ממש עד יום הלידה, עשו זאת רק מאחר שלא רצו "לבזבז" ימים.
כיום, משעסקינן ב- 26 שבועות, חלוקת החופשה היא הרבה יותר הגיונית: ניתן לנוח בסוף תקופת ההיריון מספר שבועות בבית, ואת היתרה לנצל לאחר הלידה. ייתכן שאנו עומדים בפני מגמה של קיצור תקופת העבודה המקובלת בעת הריון.
2. התיקון עלול להשפיע על מוסד ה"מחליפה": כשמדובר בהיעדרות קצרה יחסית של 14 שבועות, מעסיקים רבים אינם מביאים מחליף בשכר. אך מה יקרה כשהעובדת תצא לחצי שנה, במהלכה חל איסור מוחלט להעסיק אותה?
3. רווחיות המשפחתונים והפעוטונים השונים: מאחר שגיל ה"לקוחות" שלהם צפוי לעלות מ- 3 וחצי חודשים לחצי שנה, הדבר יקצר משמעותית את מספר החודשים בהם ישהה כל ילד בבית המטפלת, טרם עזיבתו לגן הילדים. מעניין לבחון כיצד ישפיע השינוי על הנוהג בתחום.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net
לפנייה לכתב/ת 
