הולמס פלייס: אל תשימו מכשול בפני צרכן

לא רבים מאזרחי מדינת ישראל משננים את ספר החוקים שלה בע"פ, או מבינים את ההיגיון העומד מאחורי כל הכתוב בו. אז למה שיבינו את חוקיה של רשת מכוני הכושר הבינלאומית הולמס פלייס, או רשת מועדוני הכושר, כפי שהיא מקפידה לכנות את עצמה? שלושה צרכנים בכושר טוב התלוננו בפנינו שנתקלו בכמה תנאים והתניות של הרשת, שלדעתם אינם מצטיירים כהוגנים.

בהולמס פלייס, כך מסתבר, תתבקשו לשלם "דמי מעבר" אם תחפצו לעבור תוך פרק זמן קצר ממועדון אחד לאחר, אפילו אם יש לכם "סיבה מוצדקת".

כך עולה מסיפורו של אמיר, לקוח ותיק של הולמס פלייס, שמגלה נאמנות מרשימה לרשת. באשר ילך ולאן שלא יעבור - שם גם יתאמן באחד ממכוני הרשת. להפתעתו, הוא נתבקש לשלם קנס על "נאמנותו" זו.

"אני ועוד 3 מבני משפחתי מנויים ברשת כ-8 שנים רצוף בלי חודש הפסקה", הוא מספר. "התחלנו ברעננה ולאחר מספר שנים כתוצאה ממעבר דירה, עברנו לסניף הרצליה. לפני כשנה וחצי, לאחר מעבר לת"א, עברתי לסניף דיזינגוף ובני משפחתי נשארו בהרצליה. מאחר שכעת אני שב להרצליה ביקשתי שיעבירו אותי בחזרה לסניף הרצליה".

לכאורה בקשה רגילה ופשוטה שכרוכה בלחיצת מחשב. למעשה, נציג שירות הודיע לאמיר שלשם כך עליו לשלם לכאורה, דמי מעבר בגובה 200 שקל. "טענתי מולו שזה קטנוני לבקש ממני סכום על העברה בין הסניפים, במיוחד כשאני לקוח כה ותיק, ובטח לאור העובדה שבמעברים הקודמים בין הסניפים לא שילמתי כלום", מספר אמיר.

"תשובתו הייתה שעל אחת כמה וכמה אם בפעמים הקודמות לא שילמתי - עלי לשלם עכשיו. לאחר שיחות וטונים מאוד לא נחמדים מצד הרשת הם הודיעו לי שהם 'באים לקראתי' ומורידים לי את דמי ההעברה ל-100 שקל. לדעתי זאת חוצפה ושירות ברמות הכי נמוכות. מהם 'דמי מעבר'? אתם לא מעבירים אותי על הגב, אני עובר לבד.

"זה פשוט ביזיון. לדעתי, כל סניף שם מתחרה עם האחר על לקוחות והם מתנהגים כמו ישויות נפרדות. כל אחד מבני משפחתי משלם 340 שקל לחודש, יותר מ-16 אלף שקל בשנה, כבר 8 שנים. אני לא רוצה לשלם כרגע קנס על עזיבה לכן אני ממשיך להתאמן ברשת, אבל בספטמבר אני ובני משפחתי נעזוב את הולמס פלייס".

תגובה: "לפי נהלי הרשת זכאי כל מנוי לעבור מועדון פעם בשנה, ללא תשלום נוסף. אם במהלך שנה אחת בחר מנוי לעבור יותר מפעם אחת, עליו לשלם דמי מעבר של כ-200 שקל. בנוגע לתלונה שהוגשה, במידה והמנוי אכן ביקש לעבור מועדון לאחר שנה וחצי בה התעמל במועדון מסויים, רשת הולמס פלייס מתנצלת על עוגמת הנפש שנגרמה לו ונציגיה ייצרו עימו קשר בימים הקרובים להתנצלות ולסיוע במעבר חלק וללא תשלום למועדון החדש. בעקבות התלונה מיהרה הרשת לרענן את הכללים בקרב מנהלי המועדונים, על מנת שמקרים מהסוג הזה לא יישנו".  

מדוע מי ש"נכנס למאגר", אינו יכול לרכוש מנוי יד שנייה?

בא לכם בכל זאת לעשות מנוי לאחד ממכוני הרשת? אם אתם שוקלים רכישת מנוי יד שנייה - הימנעו כמו מאש ממילוי טופס פרטים במכון עצמו. חובב כושר בשם אריאל מספר ל-ynet כי מי שמתעניין במנוי ועושה זאת בתוך אחד הסניפים, לא יכול לרכוש מנוי מיד שנייה. 

בעבר כבר כתבנו כי הרשת לוכדת כך "לקוחות מזדמנים" (מתעניינים שאינם לקוחות). ברשת הבטיחו אז כי "נחדד במועדונים את הנהלים, לפיהם לקוח מזדמן לא יהיה פסול מלקנות מנוי באינטרנט". אולם לכאורה נראה כי הרשת ממשיכה לעשות כן, בלי שהיא מזהירה את המתעניינים מראש שמילוי הטופס הזה ימנע מהם בעתיד זכויות שיש לשאר המתעניינים במנוי.

לפי אריאל, ברשת טוענים כעת שהמתעניין נכנס למאגר ואז חייב לעבור תקופת צינון שאורכה משתנה מסניף לסניף, עד שיאפשרו לו לרכוש מנוי יד שנייה.

"הגעתי להולמס פלייס רננים והתעניינתי ברכישת מנוי", סיפר ל-ynet. "נתנו לי דף וביקשו ממני למלא את הפרטים הדרושים בו. מסתבר שברגע שאתה מוסר להם את הדף - אתה נכנס אצלם למאגר. דחיתי את ההצעה שניתנה לי שם כי לטעמי המחיר נראה לי יקר ונוסף עליו ביקשו ממני דמי הרשמה גבוהים: 375 שקל".

אריאל לא התייאש הוא חיפש ואף מצא מנוי יד שנייה בלי דמי הרשמה ובמחיר נמוך מזה שהוצע לו. מנויים יד שנייה בדרך כלל מוצעים על-ידי מתאמנים שלא התמידו, עברו דירה או שאינם מרוצים מהרשת. כך או כך, לרוב לא מדובר בשוק אפור אלא בדרך לגיטימית להיפטר ממנוי בלי לשלם קנס. המוכר מרוויח, הקונה מרוויח והרשת לא מפסידה מתאמן שכן הקונה נכנס במקומו של המוכר. הבעיה: הרשת גם לא מרוויחה דמי מנוי חדשים. והיא רוצה להרוויח אותם.

אבל כשליאור ביקש לקנות את המנוי והודיע על כך לרשת, אמרו לו משום מה שהוא לא יכול לקנות את המנוי. ליאור: "כששאלתי מדוע, השיבו: 'כי התעניינת אצלנו ואתה רשום במערכת, אנחנו לא נותנים לאדם שרשום אצלנו לרכוש מנוי יד שנייה'. כששאלתי היכן זה כתוב השיבו: 'זה לא כתוב, זו מדיניות. אצלנו לא תוכל לרכוש מנוי כזה במשך 3 חודשים, יש סניפים שזה חצי שנה".

מסתבר שהמכשול הזה מוצב רק בפני מי שממלא טופס בסניף, "ולא למשל בפני מי שמתעניין במנוי דרך הטלפון", ליאור מסביר. "אפילו אמרו לי: 'כן, אנחנו מעדיפים שלא תעשה אצלנו מנוי מאשר תקנה מנוי יד שנייה'".

מהולמס פלייס נמסר בתגובה: "הולמס פלייס הינה רשת מועדוני הכושר הראשונה בישראל שוויתרה לחלוטין על התחייבות הלקוחות לאורך זמן, דבר המאפשר ללקוח להפסיק את המנוי מתי שיבחר לנכון. הרשת קשובה ללקוחותיה ומספקת מענה מקצועי לכל מנויי פוטנציאלי אשר מגיע להתעניין בתנאי המועדון. נציגי הרשת ומדריכיו המקצועיים מקדישים את מיטב זמנם במענה מקצועי ואישי, כולל בניית והתאמת תוכנית אימונים אישית. לפיכך, הרשת מצאה לנכון לא לאפשר למנויים פוטנציאליים שעברו תהליך מהסוג הזה, לרכוש מנוי יד שנייה, בתקופה של שלושה חודשים בלבד- דבר סביר לכל הדעות".

ומדוע לא נותנים מגבות בהולמס פלייס ב"ש?

אם קראתם עד כה הבנתם כבר שכל מועדון ברשת משית מדיניות משל עצמו באי אלו נושאים. מסתבר שאחד מהנושאים הללו הוא נושא המגבות. רשת הולמס פלייס פתחה מועדון "פרימיום" חדש בבאר שבע, אבל לטענתו של אחד מהמתאמנים במקום, משום מה בב"ש, בניגוד לכל שאר הסניפים בארץ המוגדרים כמועדון פרימיום, לא מקבלים בו מגבות.

"בכל סניף אחר המתאמנים מקבלים 2 מגבות בכניסה - גדולה וקטנה", סיפר ל-ynet. "כששאלתי מדוע בבאר שבע לא מקבלים מגבות, הנציגה אמרה לי שהחליטו לא לתת שם מגבות כי הם חוששים שיגנבו אותן. ההתייחסות של רשת כמו הולמס פלייס שהיא רשת בינלאומית לתושבי הדרום כאל גנבים מוּעדים לכאורה היא מקוממת".

מהולמס פלייס מסרו בתגובה: "קיום מערך חלוקת מגבות בחדרי כושר יוצר עלויות גבוהות מאוד עבור רשתות הכושר השונות וכתוצאה מכך גם עבור המנויים המגיעים להתאמן, דבר שעלול לייקר את עלות המנוי. רשת הולמס פלייס פתחה לאחרונה מועדון כושר חדש ויוקרתי בבאר שבע כחלק ממועדוני הפרימיום של הרשת.

"על מנת לשרת את טובת המנויים החליטה הרשת לקיים מועדון כושר בעל ציביון פרימיום, ללא חלוקת מגבות, כדי שעלות המנוי תהיה נמוכה משעותית משאר מועדוני הפרימיום של הרשת. לא מדובר במקרה של איפה ואיפה, אלא בהחלטה מנהלתית נקודתית. אנו מקווים שהמתלונן ימשיך להתאמן בחדר הכושר החדיש והמקצועי, שמציע שלל אפשרויות והטבות למנויים".