חלק מבכירי המשק דווקא תומכים בהגבלת השכר

כיצד מתייחסים בכירי המשק הישראלי להצעת החוק, שתעבור לוועדה מיוחדת של שרי המשפטים, הרווחה והתמ"ת, להגבלת שכר הבכירים? המנהלים הבכירים עצמם, שההצעה עלולה לצמצם את הכנסתם בעשרות אחוזים, ממלאים את פיהם מים, ואילו בארגונים הכלכליים שוררים חילוקי דיעות. נשיא התאחדות התעשיינים וראש לשכת התיאום של הארגונים, שרגא ברוש, הצהיר כי: "גם כאשר אנחנו מודעים לבעיות, אנו סבורים כי בנושאים של יחסי עבודה אין מקום לחקיקת חוקים. אנחנו לא מאמינים בחקיקת חוקים אלא בהידברות בין הגופים הרלוונטיים".

יחימוביץ' נגד שכר המנהלים:

• הערכה: נתניהו יטרפד את החוק להגבלת השכר
• אם החוק יעבור, אלי יונס ייפרד מ-85% משכרו
• מחקר: מנהל בחברה משתכר פי 95 מהממוצע
• שכר חורג: אלון גל בעד הגבלת השכר
• דיעה: מה הבכירים מעלים את שכרם? כי הם יכולים
  

ברוש מייצג את מפעלי התעשייה הגדולים, שרבים מהם משלמים למנהליהם את משכורות העתק שנגדם יוצא החוק. בארגונים המייצגים את המעסיקים הקטנים, לעומת זאת, תומכים בחוק.

נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה המייצג מפעלים קטנים, יהודה אלחדיף, מסר ל-ynet כי: "אנחנו אוהבים את הרעיון של יחימוביץ. זה לא הגיוני לקחת משכורת של מיליון שקל לחודש בשעה שיש עובדים שמקבלים 4,000 בחודש, שאחד מקבל לחודש מה שהשני מקבל לשעה. זה לא בריא למשק וזה אפילו לא אסתטי. אם אתה רוצה שכר יפה, אדרבא, תעלה את שכרו של אחד העובדים. זה גם לא טוב שהכסף הגדול יחולק בין מעט אנשים. אם הכסף יחולק לעובדים, הם ישקיעו אותו בצריכה והוא יישאר בארץ ויתרום למשק. המנהלים, לעומת זאת, ישקיעו אותו במזרח אירופה ובדרום מזרח אסיה".

"אני מייצג מפעלים קטנים שקשה להם להחזיר בתקופה הזאת", הוסיף אלחדיף, "הם מביאים כסף מהבית כדי להחזיק את המפעלים ולשלם שכר לעובדים בזמן. מישהו שאל אותי: אבל אם המנהל הבכיר לא יקבל שכר כמו שהוא רוצה, הוא ילך לארה"ב. הוא באמת חושב שמישהו עומד שם כדי לחלק לו שכר הזה?".

גם להב, ארגון הגג של המעסיקים הקטנים, תומך בהגבלת השכר. נשיא להב, יהודה טלמון, אמר: "לא ייתכן שבימים בהם נאבק העובד העצמאי על קיומו הכלכלי והישרדותו של העסק, ירוויחו הבכירים בישראל מאות אלפי שקלים בחודש, במיוחד לאור העובדה שאין כל קשר בין שכרם לבין התוצאות העסקיות. מדובר לעיתים בשכר שערורייתי שאין לו אח ורע בחברות שאינן נסחרות בבורסה. בהיעדר ריסון, עצמי יש מקום להתערב ולהגביל את שכר הבכירים".

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, הסביר כי הוא בעד צעדי מנע להגבלת השכר וכי הוא מתנגד בתוקף לגובה השכר אליו הגיע המשק כיום. עם זאת הוא הבהיר כי תיקון המצב צריך להעשות באמצעות הצעת חוק ממשלתית ולא פרטית, שכן לעמדתו: "זו חובתה של הממשלה, עליה מוטלת האחריות לחוסנה של החברה בישראל".

לין הוסיף, כי הוא מחזיק בעמדה עקרונית אישית בנושא. "שכר המנהלים גלש מכל פרופורציה, הוא לא הולם את מדינת ישראל וערכיה והסביר כי המגמה גורמת נזק חברתי "אנו יוצרים פער דימיוני בין שכר עובד, שמקבל שכר מינימום של 3,850 שקל, לבין בכירים המקבלים מיליון שקל בחודש. פרצנו את כל גבולות הסבירות. אנחנו מיצריים מתחים מאוד קיצוניים ולא בריאים בחברה הישראלים, דווקא בתקופה בה אנו רוצים לצמצם מתחים חברתיים", אמר.

עוד אמר לין, כי המצב פוגע גם במגזר העסקים: "המתח בין המגזר לצרכנים, פוגע בהרבה מאוד עסקים, שכן הצרכנים מתחילים להטיל ספק בהצדקת העלויות של המצרכים והשירותים שהם נדרשים לשלם עבורם, נוכח השכר הגובה של הבכירים".

כן הסביר לין, שחייבים לעשות כל מאמץ לשנות את התופעה על מנת "לצאת מהתחרות, שאין בה תמורה אמיתית למי שמקבל את השכר. אדם מקבל שכר מעבר ליכולותיו להוציא להשתמש בו. זו תוצאה של תחרות מטורפת שהתפתחה במדינה בעידוד אמצעי התקשורת. ובשורה התחתונה שלה נוצרה התמונה המוטעת שמי שמקבל יותר, חשוב יותר. זו סכנה למדינה", סיכם.