שטייניץ: "שכר מנהלי החברות הציבוריות מעוות"
בהופעתו הראשונה בוועדת השרים לבחינת שכר הבכירים במשק, הציע היום שר האוצר להגביל את שכרם במתן זכות וטו לדירקטורים החיצוניים בכל חברה. על הצעת החוק מעוררת ההדים של יחימוביץ' וכץ אמר: "היא עלולה לגרום נזק לכלכלת ישראל". הוועדה תגבש את המלצותיה בתוך כחודשיים
שר האוצר, יובל שטייניץ, הציע אתמול (א') בוועדת נאמן לבדיקת שכר הבכירים במשק, להגביל את שכרם במתן זכות וטו לדירקטורים החיצוניים בחברות הציבוריות או ברוב יחסי למיעוט מבעלי המניות.
לדבריו, הוא טרם גיבש עמדה אישית בסוגיה, אבל ממה שקרא עד כה הוא למד כי "יש עיוות בשכר של מנהלי החברות הציבוריות, אבל אסור לתקן את הכשל הזה בכשל אחר כמו הצעת החוק של הח"כים יחימוביץ' וכץ, כי בתיקון שכזה עלול להיגרם נזק לכלכלת ישראל. לכן הוועדה צריכה להיות זהירה בכל פתרון שתציע". יצויין כי לשטייניץ היתה זו ההופעה הראשונה בוועדת השרים, לאחר שהוא נעדר משתי ישיבותיה הקודמות.
שטייניץ היה אחד ממתנגדי הצעת החוק הקראה להגביל את שכר הבכירים עד פי 50 משכר הזוטרים בחברה, כשעלתה בוועדת השרים לחקיקה. "תהיה זו שגיאה מצדנו ללכת שבי אחרי הרוח שיש בציבור בעניין השכר ומיד לעשות מעשים, לפני שלומדים ובוחנים לעומק מה תהיה ההשפעה הרחבה של כל מהלך שנמליץ עליו".
אתמול נמסר כי הוועדה מתכננת לגבש את המלצותיה בתוך כחודשיים, לאחר ששמעה דעות מפי בכירים במשק, באקדמיה ובממשל. בכוונתה ללמוד גם את השלכות הרפורמה בשוק ההון האמריקני, כפי שמנהיג הנשיא ברק אובמה.
הדעה הכללית שנשמעה לגבי המצב בישראל היא שהשכר המופרז איננו בעיה נקודתית בשוק ההון המקומי שניתן לטפל בה בחקיקה מהסוג שעומד על סדר היום, אלא מדובר בסימפטום של תופעה שצריך לטפל בה בכלים אחרים כגון: מנגנוני הדירקטוריון והאסיפה הכללית, שיחליטו לפי רווחיות החברה, וחיזוק מעורבות המשקיעים, בעיקר המוסדיים, כדי שהגבלת השכר תהיה תנאי להשקעותיהם.
דעה
הגבלת שכר הבכירים: אנחנו לא כ"כ שונים "מהם"
אורית-קלייר ארזי
אם נתבונן לרגע במראה, נראה שאנו דומים לבכירים שמרוויחים הון עתק יותר מאשר נוח לנו להודות; כשדירקטוריון מאשר והבכיר לוקח, שניהם מתנהלים בתאגיד הציבורי כאילו היה ביתם הפרטי. אולם, האין אתם, מר לוי וגברת כהן, חוטאים באותו חטא ממש, אלא שבאמצעים אחרים?
נראה כי ההשפעה הגדולה על שר האוצר היתה מדברי עו"ד ישי יפה, שהוא גם פרופ' למנהל עסקים באוניברסיטה העברית. לטענת יפה, אין להשוות את המצב בישראל לזה שבארה"ב. "שם אין גרעיני שליטה והמנהלים עצמאים. אצלנו הבעיה היא בממשל התאגידי שמעניק כוח רב לבעלי השליטה הגובל בסכנת עושק של מיעוט בעלי המניות שאיננו תומך בהם". לכן, קרא יפה להימנע מחקיקה, ללמוד את כשלי הממשל ורק אז להציע פתרונות למצב.
מוזי ורטהיים, יו"ר בנק מזרחי-טפחות ובעל השליטה בקוקה קולה ישראל, שלל מהיסוד את המחשבה שבעלי השליטה בחברה שהם מעוניינים ברווחיותה, יעשו בה כבתוך שלהם. לדעתו השכר הגבוה הוא לא עניין לחקיקה אלא של מדיניות החברה וועדת התגמול של הדירקטוריון. "המבחן של הדירקטורים צריך לבדוק באיזו מידה המנהל מעשיר אותם וכך להתאים לו את השכר והבונוסים. המחוקק לא יכול לראות את התמונה המלאה הזאת", אמר.
דוברים נוספים מהמשק שהופיעו היום בוועדה: דן פרופר יו"ר אסם, שסבור כי הכוח מצוי ברגולציה של רשות ניירות ערך ולא בחוק שהציעו יחימוביץ' וכץ שלא מבדיל בין חברה רווחית למפסידה. ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל האוצר, שהביעה דעה דומה אם כי לדעתו הדרך המועדפת תהיה בריסון עצמי של המגזר העסקי שיקבע באמנה אתית את מגבלות השכר הראוי למנהלים.
מהאקדמיה הופיעו גם הפרופ' אסף חמדני, מומחה לדיני תאגידים וניירות ערך, אשר תמך בחקיקה אבל רק ברוח של הפרופ' יפה להגנת בעלי מניות המיעוט בחברה, והגדלת הרוב הדרוש לאישור עסקאות עם בעלי השליטה. הפרופ' יוסי גרוס, גם הוא מומחה לענייני תאגידים, ממליץ על התערבות המחוקק לקביעת תקרה פטורה ממס לבונוסים שמקבלים המנהלים, והטלת מס גבוה על כל סכום שמעל לתקרה.
בראש הוועדה יושב שר המשפטים יעקב נאמן וחבריה הם שר האוצר יובל שטייניץ, שר הרווחה יצחק הרצוג, שר התמ"ת בנימין בן אליעזר, ויו"ר המועצה הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה, יוג'ין קנדל.
פורסם לראשונה 23/05/2010 20:09
לפנייה לכתב/ת 
שר האוצר, יובל שטייניץ
צילום: יששכר רואס, באדיבות כנס ירושלים
יו"ר רשות ני"ע, זהר גושן
צילום: מאיר אזולאי
מוזי ורטהיים
צילום: ישראל הדרי
מומלצים
