שכר הבכירים: שישה עיוותי שכר מקוממים במיוחד
יו"ר רשות ניירות ערך, זוהר גושן, פותח מלחמה על תלושי השכר המנופחים של בכירים בחברות בורסאיות. כדי להבין טוב יותר מה מטריד אותו, בחרנו להציג בפניכם כמה משכורות של מנהלי החברות המובילות במשק, והשוונו אותן לתוצאותיהן וביצועיהן של החברות. התוצאה - מטרידה
"רשות ניירות ערך יוזמת מהלך שיחייב להביא את חבילות התגמול לחמשת מקבלי השכר הגבוה בחברה לאישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד", כך אמר אתמול (ד') יו"ר הרשות פרופ' זוהר גושן, כשהתבטא לראשונה על סוגיית שכר הבכירים במשק.
- יוזמה: שכר הבכירים בחברות יאושר ברוב מיוחד
- חלק מבכירי המשק דווקא תומכים בהגבלת השכר
- החוק להגבלת שכר הבכירים: כץ מציע עסקה
- דעה: מצוינות ניהולית או נהנתנות ראוותנית?
גושן ביסס את דבריו על עבודת מחקר שביצעה הרשות בנושא תגמול יתר של המנהלים הבכירים בחברות ציבוריות גדולות. "בדקנו את הקשר בין תמרוץ המנהלים מקרב חברות הנכללות במדד ת"א 100 לבין התוצאות של החברות, ומצאנו שאין קשר. כלום. הקשר היחיד היה בין גודל החברה לגודל השכר". מסקנתו הנחרצת של גושן היא: "השכר מופרז, והתמרוץ לא יעיל".
לדברי גושן, במצב הנוכחי הכשל בא לידי ביטוי בכך שהחברות יוצרות תמריצים לא נכונים. "לא הגיוני שמנכ"ל יקבל שכר של שקל אחד ובונוס של מיליון שקל. צריך לקבוע עוגן שכר, כך שלא יהיה מנותק לחלוטין משאר רכיבי הסכם השכר שלו", אמר. גושן הציע שגובה הבונוס ייקבע על פי מדדי השוואה ביחס לשוק שבו פועלת החברה, ביחס לענף, למתחרים בארץ ולמתחרים בחו"ל. כמו כן יש להתאים את הבונוס למדדים פנימיים של החברה, כמו שיעורי צמיחה ורווחיות. כך, לדוגמה, בונוס גבוה מדי יכול לתמרץ מנהל להימנע מהשקעות לטווח הארוך וליטול סיכונים לטווח הקצר, העלולים לפגוע בחברה.
עוד הציע גושן כי הסכמי העסקה של חמשת מקבלי השכר הגבוה בכל חברה יאושרו באסיפה כללית כדי להבטיח אובייקטיביות. "ההחלטה על שכר בכירים היא ללא ספק החלטה ניהולית, כמו כל החלטות הדירקטוריון השוטפות, אולם הדירקטורים לרוב נמצאים בניגוד עניינים בכל הנוגע לשכר הבכירים, בעיקר בשל הקשר החברתי שלהם. בעלי המניות הקטנים לא מזמינים את הדירקטוריון של החברה לארוחת צהריים או לבר מצווה של הילד, אבל חברי הדירקטוריון מזמינים זה את זה לאירועים אישיים, וכאן נוצרת הבעייתיות". סיבה נוספת, לדבריו, היא שהדירקטורים נטולים ללחץ של בעלי השליטה.
כך או כך, בחרנו להציג לפניכם שישה עיוותי שכר מקוממים במיוחד מהכלכלה הישראלה:
אייל לפידות
חברה: הפניקס
תפקיד: מנכ"ל
רווח 2007-2009: 556.5 מיליון שקל (הרווח של פניקס ודלק בשנות כהונתו כמנכ"ל)
שכר המנכ"ל 2007-2009: 60.4 מיליון שקל
בשנת 2007 הסתכמה עלות שכרו של אייל לפידות ב-36.2 מיליון שקל, עוד כשהיה מנכ"ל דלק ישראל. ביוני 2209 עזב לפידות את דלק ישראל לטובת כיסא מנכ"ל חברת הביטוח הפניקס. עלות שכרו בשנה החולפת בתור מנכ"ל הפניקס הסתכמה ב-9.5 מיליון שקל, והיא נוספה ל-8.3 מיליון שקל שקיבל עבור תפקידו הקודם כמנכ"ל דלק ישראל. כשנכנס לפניקס קיבל לידיו לפידות חברה שסבלה מחוסר יציבות מערכתית, בעיות ניהוליות ובזבזנות יתר. עובדה זו הקרינה על ביצועיה בתחום קופות הגמל. לאור המצב מיהר לפידות לבצע שינויים בחברה, והפניקס חזרה להרוויח.
איליק רוז'נסקי
חברה: דלק נדל"ן
תפקיד: מנכ"ל
הפסד מצטבר 2007-2009: 2.4 מיליארד שקל
שכר המנכ"ל 2007-2009: 34.9 מיליון שקל
איליק רוז'נסקי ייזכר כאחד המנכ"לים שנהנו מהשכר הגבוה ביותר, אף שעמד בראש אחת האכזבות הגדולות בשוק ההון. במהלך שלוש השנים האחרונות עלות שכרו של רוז'נסקי הסתכמה בכ-35 מיליון שקל, וההפסדים המצטברים של דלק נדל"ן נאמדים ב-2.4 מיליארד שקל. רוז'נסקי פרש מדלק נדל"ן לפני כשנה, לאחר שהחברה נקלעה למצוקה והגיעה למצב של גירעון בהון העצמי. רוז'נסקי זכור כמנהל אגרסיבי שקנה נכסים רבים, ובדיעבד התברר שעשה זאת במחירים מופקעים. כך, למשל, דלק נדל"ן ושותפים הודיעו על רכישת נכסי חברת ילמולי שוויץ, אך התקפלו לאחר מספר שבועות. העסקה בוטלה על ידי דלק נדל"ן שחששה כי מחירי השכירות בנכסים יצנחו בעקבות משבר הסאב-פריים. ילמולי הגישה תביעה משפטית נגד דלק נדל"ן וטענה כי נגרם לה נזק של מאות מיליוני דולרים.
אלי יונס
חברה: בנק מזרחי-טפחות
תפקיד: מנכ"ל
רווח מצטבר 2007-2009: 2 מיליארד שקל
שכר המנכ"ל 2007-2009: 38.55 מיליון שקל
הרווח הנקי של בנק מזרחי-טפחות אמנם הצטמצם במהלך שלוש השנים האחרונות, אך עלות השכר של מנכ"ל הבנק דווקא גדלה. ב-2007 הבנק הרוויח 908 מיליון שקל, ועלות שכרו של יונס הסתכמה ב-10.17 מיליון שקל; ב-2009 ירד הרווח הנקי של הבנק ל-530 מיליון שקל, ואילו עלות שכרו של יונס האמירה ל-18.6 מיליון שקל. "למנהלים טובים צריך לשלם טוב, והביצועים של מזרחי-טפחות מעידים על עצמם. אני חושב שהמנכ"ל שלנו ראוי לשכר הזה, ואין סיבה להתחבא או להתנצל על כך", אמר יו"ר מזרחי-טפחות, יעקב פרי, לפני חודש וחצי עם פרסום התוצאות הכספיות של הבנק ל-2009.
גיל דויטש ורוני בירם
החברה: אקסלנס
תפקיד: יושבי ראש משותפים
רווח מצטבר 2007-2009: 394 מיליון שקל
שכר היו"רים המשותפים 2007-2009: 31.4 מיליון שקל
בירם ודויטש הביאו את בית ההשקעות להישגים יוצאי דופן, אבל בדרך לקחו שכר שמן. במהלך שלוש השנים האחרונות עלות שכרם הסתכמה ב-31.4 מיליון שקל. ב-6 השנים האחרונות עלות שכרם הסתכמה בכ-87 מיליון שקל. בנוסף לשכר, השניים עשו אקזיט יפה בשנים האחרונות כאשר מכרו את השליטה באקסלנס לחברת הביטוח הפניקס. בשלהי 2008 ותחילת 2009 התנהל ריב מתוקשר בין השניים לפניקס. על רקע המשבר הפיננסי דרשה הפניקס להפחית את סכום המכירה שסוכם ב-2006. בסופו של המאבק הגיעו הקבוצות לפשרה ולפיה בירם ודויטש יקבלו 340 מיליון שקל במזומן כתשלום ראשון, ושארית החוב תשולם על פני 4 שנים.
חיים רומנו
חברה: אל על
תפקיד: מנכ"ל
הפסד מצטבר 2007-2009: 305 מיליון שקל
שכר המנכ"ל 2007-2009: 23.7 מיליון שקל
לא פשוט לנהל חברת תעופה. הוצאות הביטחון ומחירי הדלק התנודתיים גורמים לחברת אל על לרשום הפסדים כבדים. למרות ההפסדים הכבדים שרשמה אל על במהלך השנים שבהן שימש חיים רומנו מנכ"ל החברה, הפסדים שהצטברו ל-305 מיליון שקל, עלות שכרו של רומנו הסתכמה ב-23.7 מיליון שקל. לקראת סוף שנת 2009 הודיע רומנו על פרישתו מאל על, ובמקומו מונה אליעזר שקדי. במהלך שנות כהונתו החברה ביצעה עסקת בעלי עניין עם משפחת בורוביץ' לרכישת דלק סילוני מחברת סונול. במסגרת העסקה, אל על התחייבה לרכוש מסונול דלק למטוסים בהיקף של 170 מיליון דולר.
איזי כהן
חברה: אפריקה ישראל
תפקיד: מנכ"ל
הפסד מצטבר 2008-2009: 5.7 מיליארד שקל
שכר המנכ"ל 2008-2009: 10.9 מיליון שקל
איזי כהן מונה למנכ"ל אפריקה ישראל באמצע 2008 לאחר עשור שבו כיהן בתפקיד מנכ"ל חברת הביטוח מגדל. כהן נכנס ביוני 2008 לתפקיד, וכעבור כחודשיים הודיעה אפריקה כי נקלעה למשבר נזילות וביקשה להגיע להסדר חוב עם בעלי איגרות החוב שלהם היא חייבת כ-7.5 מיליון שקל. את 2008 סיכמה אפריקה בהפסד של כ-5 מיליארד שקל בשל ירידת ערך הנכסים שלה ברחבי העולם, והסדר החוב באותם ימים היה נראה רחוק מאוד מלהגיע לסיומו. אולם כל אלו לא מנעו מהחברה לתגמל את כהן בעלות שכר של כ-4.56 מיליון שקל. גם ב-2009 כשמצב הכלכלה בעולם ובעיקר ברוסיה לא הראה סימני התאוששות ובעלי איגרות החוב המשיכו לאיים כי יכריזו על החברה כחדלת פירעון, לא מנעו מאפריקה לרפד את כהן בעלות שכר של 6.4 מיליון שקל.
הכתבה המלאה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
