הדיל: הטורקים גורשו תמורת סנקציות על איראן

עצורים תמורת סנקציות. ישראל החליטה לשחרר את כל עצורי המשט, ובהם גם את מבצעי הלינץ' בחיילים, כדי לסייע לארצות-הברית לגייס רוב לסנקציות על איראן במועצת במועצת הביטחון. כך מסר אמש (ד') ל-ynet גורם מדיני.

פרשת המשט: הכותרות האחרונות ב-ynet

• גורמים בסביבת ברק: אין לנו דרך לעצור חקירה
• בג"ץ דחה עתירות המשט: החיילים הגנו על חייהם
• שר החוץ הטורקי קיבל הפצועים: דורשים חקירה
  

לדבריו, בדיון הראשון שנערך ביום שלישי בקבינט, מיד עם חזרת ראש הממשלה בנימין נתניהו מקנדה, נטו המשתתפים להחליט על העמדתם למשפט בישראל של כמה מהפורעים, אלה שלגביהם יש ראיות כי תקפו את לוחמי השייטת על סיפון ה"מרמרה".

בעקבות פנייה בדרג גבוה מהממשל בוושינגטון התכנס הקבינט פעם נוספת והחליט, על פי דרישת ראש הממשלה נתניהו, ובתמיכת שר הביטחון אהוד ברק ושר החוץ אביגדור ליברמן, להיענות לדרישת טורקיה ולשחרר מיד את כל משתתפי המשט ואת הספינות.

ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ושר החוץ אחמט דאוט אולו הציבו לפני כן אולטימטום לישראל - לשחרר בתוך 24 שעות את משתתפי המשט ולשגרם לארצות מוצאם. השנים איימו כי אם לא תיענה ישראל לדרישה תשקול טורקיה את המשך יחסיה עם ישראל.

על אף זאת, חברי הקבינט סירבו תחילה להיכנע לאיום, למרות משמעותו האסטרטגית החמורה, אולם בקשת ארצות-הברית הביאה לשינוי ההחלטה. הרקע לבקשה זו, שהועברה לירושלים בחשאיות ובדרג הבכיר ביותר, היה כוונת האמריקנים להביא להצבעה במועצת הביטחון במועד קרוב ככל האפשר את ההצעה להטיל 'חבילה' רביעית של סנקציות על איראן.

טורקיה, שמכהנת כעת כאחת מעשר החברות הזמניות במועצת הביטחון, התנגדה עד כה, יחד עם ברזיל ולוב, להטלת הסנקציות. ארצות-הברית אמנם הצליחה לגייס את תמיכתן של תשע מחברות המועצה, גם בלי התמיכה הטורקית, אולם רצתה למנוע הצבעה של טורקיה נגד ההצעה, כדי שההחלטה לא תתקבל ברוב דחוק, מה שעשוי לכרסם בלגיטימיות ובאפקט שלה.

הממשל האמריקני ראה בפרשת המשט הזדמנות לשנות את עמדתה של טורקיה, אמר הגורם המדיני, וזו הסיבה שהנשיא ברק אובמה ודובריו לא התייצבו מלכתחילה באופן חד משמעי לצידה של ישראל בפרשה. בהוראת הנשיא הצביעה ארצות-הברית בעד החלטת מועצת הביטחון המגנה את ישראל ואף דורשת חקירה בפרשה.

מאותה סיבה גם נעדרו נציגי ארצות-הברית, בריטניה, צרפת וגרמניה מהדיון במועצה לזכויות האדם של האו"ם בז'נבה, שבה הוחלט להקים ועדת חקירה "בפשעי ישראל" בפרשת המשט. ההיעדרות של מדינות המערב נועדה למנוע מצב שבו הן מתייצבות נגד המדינות המוסלמיות שהן הרוב בוועדה. מה שהיה מחריף את העימות בינן לבין ברזיל לוב וטורקיה.

אתר החדשות באינטרנט האמריקני "פוליטיקו", מסר אמש כי האמריקנים החליטו מאותן סיבות לדחות את הגשת הצעת הסנקציות למועצת הביטחון בשלושה שבועות. האתר, הנחשב למקור מידע מהימן, הסביר כי הממשל האמריקני רוצה להניח לאבק לשקוע על פרשת המשט ולאפשר לטורקים להפגין שכל דרישותיהם נענו ולכן יקל עליהם לתמוך בהצעת הסנקציות או לפחות להימנע בהצבעה עליה. לכן, במקום להגיש את הצעת ההחלטה בעניין הסנקציות על איראן למועצת הביטחון השבוע, היא תוגש למועצה ב-21 ביוני.

גורמים בממשל אמרו לתקשורת האמריקנית כי שיחתו הארוכה עם ראש ממשלת טורקיה ארדואן עסקה אמנם בפרשת המשט, אבל גם "בעניינים אחרים". בעקבות שיחה זו הצהיר הנשיא האמריקני כי יש לפעול "כדי שהפרשה לא תישנה".

נתניהו ובכירי שריו החליטו להיענות לפניה האמריקנית משום שהעדיפו את האינטרס האסטרטגי הקיומי של ישראל בבלימת תכנית הגרעין האיראנית, על פני האינטרס קצר הטווח - להביא לדין את פורעי המשט. סיבה נוספת היא הרצון למנוע את 'משיכת' הפרשה לאורך זמן ולמנוע דיון משפטי, שאותו היו מארגני המשט ותומכיהם מנצלים להפקת רווח תעמולתי נוסף מהפרשה.