קח פרי ותהיה לי עני
מחירי הפירות הקיץ יכולים לגרום לכם להגיע למינוס. החורפים השחונים גרמו למחירי האפרסקים לעלות 20 שקל לקילו. כדי שהמחסור לא יראה על המדף, הרשתות גובות על הפרי פי-2 מהמחיר שהן קונות אותו. החקלאים: "קנו בשווקים. המחירים ירדו בהמשך, בינתיים קנו תפוחים"
מי רוצה לקנות קילו אפרסקים ב-20 שקלים? הפרי הקיצי הפופולרי נמכר כעת במחירים של 16 ל-20 שקל לקילו. והוא לא לבד בשחקים. נקטרינות נמכרות במחירים שמימיים של 19-16 שקל לקילו. שזיף נמכר ב-16-18 שקל לקילו. ק"ג אגס ספדונה עולה 13-11 שקל. קיווי שנמכר עד לא מזמן ב-23 שקל לק"ג, נמכר כעת ב-35-30 שקל לקילו וב-17 שקל לרביעיה. פסיפלורה אפשר לקנות ב-20-14 שקל ליחידה. דובדבנים עולים 60-65 שקל לקילו, והמשמשים, שעונתם הקצרה (מאי-יוני) נגמרה מעט מוקדם מהרגיל, נמכרו ב-19 שקל לקילו. מציאות אפשר למצוא רק בשווקים.
בלי שהרגשנו, מחירי הפירות השמינו הקיץ למימדים עתירי שקלים. "בגלל רצף של שני חורפים חמים - הירידה ביבולים השנה הייתה דרסטית וחריגה", אומרים המגדלים. כ-5,000 טון פירות קיץ נותרו במטעים לאבדון. עצי האגס סובלים מהתפרצות קשה של מחלת החירכון בגלל החורף המשוגע.
החקלאים, עם עדין נפש ורב עמל, יודעים שהם בחרו בפרנסה קשה. לפי ירבעם שגב מ"בראשית", יבול האפרסק והנקטרינה ירד בכ-60%. יבול המשמש ירד בלא פחות מ-80% (!). מצבו של הדובדבן מעט יותר טוב: היבול הארצי שלו ירד ב-50% לעומת שנה רגילה: 1,500 טון סך הכל לעומת 3,000. "יש מגדלים ברמת רחל ובדרום הר חברון שכלל לא נשאו כלל פרי", הוא מספר בצער.
לכל הדואגים: ליבולי הענבים (כ-17 שקל לקילו), והאבטיחים (2-3 שקלים לקילו) שלום. היבולים השנה היו ויהיו טובים ומספקים. אבל לך תגיד לישראלי לא לקנות נקטרינות ביולי-אוגוסט. גם בלי אפרסקים ושזיפים - מה יוותר מהקיץ? מזגן?
"לפני 4-3 שנים היה עודף של אפרסקים ונקטרינות וזה יצר משבר גדול בענף המחירים", מספר שגב. "המגדלים עקרו אז המטעים וכעת נוצר חוסר. עכשיו שוב נוטעים הרבה, ובעוד 4 שנים שוב יהיו יבולים רבים. זו בעיה, כי צריך לנהוג בשיקול דעת ולא להתנהג בהיסטריה. צריך לדעת לרסן את היבולים גם בשנים רגילות ולא לאפשר הצפה של השוק".
היצע קטן + ביקוש גבוה = מחיר גבוה
נקטרינות ואפרסקים הם פירות שאי אפשר להחזיק בקירור 5 חודשים כמו תפוחים, וגם זה תורם כרגע לגירעון. גרונר בנבנישתי, מנכ"ל רפקור, בית אריזה גדול באזור ראש פנה מספר: "אנחנו במלחמת קיום. לא קל לחקלאים שהמחירים גבוהים. אחרי חורף כזה, הם מוצאים עצמם עם יבולים של 30-20% ולכן מחירי המשמש לסיטונאים הם כעת 8-10 שקלים, במקום 8-7 לפני שנתיים. אבל את הנקטרינה שרשת השיווק מוכרת ב-20 שקל, היא קונה מהחקלאים ב-10. לכן לא היה מזיק שרשתות השיווק היו מקטינות את הרווח השולי שלהן".
ואכן רשתות השיווק קונות דובדבן מהחקלאי ב-20-18 שקל לקילו ומוכרות אותו בלא פחות מ-60. אצל הסיטונאים זול יותר. ברשתות השיווק טוענים שהרווחיות שלהן מהפירות היא של 5-3% בלבד, בגלל הבדל בין הרווח הגולמי לתפעולי.
היו, התייקרו ונעלמו. משמשים
המחירים המוקפצים הם ההסבר לכך שהמדפים ברשתות עמוסים בפירות, בעוד שהמגדלים מדברים על מחסור. היצע וביקוש זה מה שקרה לפירות השנה. המשוואה שגורמת לעלייה הנוכחית במחירים היא פשוטה: קחו את התאווה הישראלית הידועה לשקיות רבות שקילוגרמים של פירות עולים אליהן לרגל, שלבו אותה עם מחסור במכות קור לעצים הנשירים בגלל צמד חורפים חמים, וקבלו השפעה מצטברת על העצים שמביאה ליבול מועט ומחיר גבוה. "כשההיצע נמוך נוצר ביקוש והמחיר עולה", אומר אבי גולדשטיין, ראש שולחן אפרסק ונקטרינה במועצת הצמחים, שאחראי על שלומם של מגדלים מראש פינה והגולן, חבל קטיף ועד גדרה ורחובות.
"כנראה שאנשים מוכנים לשלם יותר. אנחנו חיים במדינה משופעת בפירות לעומת העולם. האפרסק יקר? אז קנה תפוח. המחירים לצרכן של פירות איכותיים צריכים להיות בין 15-10 שקל. זה לא טבעי שימכרו אפרסק ב-5 שקלים לקילו - כי אז כולם מפסידים כסף. יש השנה מגדלים שאין להם כסף לשלם את ההוצאות. הסיטונאים ורשתות השיווק מוסיפים את האחוזים שלהם ולחקלאי לא נשאר הרבה. חלק גדול מהמחירים שמשלם הצרכן, נכנס לכיס של רשתות השיווק שקונות מאיתנו בחצי המחיר שהן מוכרות".
חכו בסבלנות. מחירי האפרסק והנקטרינה ירדו
לפי כל המגדלים עמם שוחחתי, אם נתאפק מעט, נוכל לקנות אפרסקים, נקטרינות וגם פסיפלורה במחירים שפויים יותר משום שהמגדלים מחזיקים במטעים של זנים שונים, שכל אחד מהם מניב פרי בפרק זמן אחר, ואלו של סוף הקיץ אמורים לספק סחורה רבה יותר.
גדי הורוביץ, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים, מרגיע: "ענבים, אבטיחים, אגס, תפוח, בננות, אבוקדו, אפרסמון, שזיפים ונקטרינות של סוף העונה – בכל אלה לא יהיו חסרים. האיכות של הפירות שמשווקים בארץ - אין דומה לה בעולם".
ומה לגבי איכות הפרי? "אני לא מתרשם שיש ירידה באיכות", חורץ אבי גולדשטיין. "משנה לשנה איכות הפרי עולה. הטעם של האפרסקים והנקטרינות טוב יותר משנים קודמות, כי אנו שומרים על רמת הסוכר של הפרי. אבל הציבור צריך ללמוד לקנות פרי בשל, לא מוצק ואז הפרי יהיה טעים. איכות הפרי נפגעת שממששים אותו. בישראל זה נוהג.
"באירופה, הפירות ארוזים יפה. פה פותחים אריזות ומחליפים פירות, וזה פוגע מאוד באיכות הפרי. הפחת שנוצר בגלל זה מגדיל את המחיר לצרכן, כיוון שמישהו צריך לספוג אותו. אם רשת שיווק קנתה 10 ק"ג, אבל היא מוכרת 6 ק"ג ו-4 היא משמידה - ברור שמחיר ה-6 יכסה על ה-4 שזרקו. לכן, החקלאים מתבקשים לספק פרי פחות בשל בגלל הטלטלות שמעבירים אותו הצרכנים.
"הטעם ישתפר עוד, אם הציבור יחזור לקנות פירות במקום המכירה הטבעי שלהם: אצל ירקנים ובשווקים הפתוחים. עוברים 4-3 ימים מהרגע שהפרי נקטף ועד שהוא מגיע לרשת השיווק. אצל הירקנים - מדובר ביום-יומיים. אם הציבור ידע לקנות פרי יותר בשל ואיכותי, הצריכה תעלה, לא יהיו עודפים וזה יתבטא במחיר".
התייקרות המים תרמה לעליית המחירים?
"לא, כי המחיר פירות וירקות בישראל לא נקבע על-ידי מגדלים אלא על-ידי הצרכנים. גם אם ייקרו מאוד את המים ותהיה תוצרת רבה - המחיר לא יהיה גבוה. כשהוצאות הייצור גבוהות והמחיר בשוק לא מבטא אותן - המשמעות היא פשיטת רגל של חקלאים. פירות הם גידולים ארוכים עם השקעות כבדות. לכן כל זעזוע בענף יכול להוציא הרבה חקלאים מהתמונה. מבין מדינות המערב, ישראל הכי פחות תומכת בחקלאות למרות שכולם רוצים לראות את המדינה ירוקה. אם לא יהיו חקלאים לא יהיה ירוק".
דובדבן: "גם אם ייבאו אותו הוא יהיה יקר"
לעומת אפרסק נקטרינה ושזיף, שמחיריהם צפויים לרדת בהמשך הקיץ, בדובדבנים המצב די אבוד. או שנקנה עכשיו במחירים לעשירים בלבד של 60 שקל לקילו (או במבצע: 20 שקל לאריזות של 300 גרם), או שנפספס את העונה. "דובדבן הוא פרי מאוד עונתי שנמכר במשך תקופה מאוד קצרה", אומר ירבעם שגב מ"בראשית". "לכן אי אפשר לומר נחכה חודש חודשיים שהמחירים ירדו, כמו בתפוחים או בפירות אחרים. מה שכן, האיכות שלו טובה השנה - הפרי גדול, אדום יותר ומתוק".
באחת מרשתות השיווק אמרו לי שהיו שמחים לייבא דובדבן כדי להשביע את הרעב לפרי בשאר עונות השנה. "במדינות מסוימות במערב אירופה מחירו נמוך בחצי", אמרו לנו. "אבל משרד החקלאות לא מתיר ייבוא כזה. למה"?
ככל הנראה, כדי להגן על החקלאים כאן, כפי שעושה כל מדינה מערבית בעולם. זו אקסיומה ידועה: אם מדינה מגדלת פרי כלשהו במשורה - היא תתיר יבוא מועט שלו. אם היא מגדלת הרבה ממנו - היא תתיר ייבוא גם בלי מכס. כי מדינות מתירות סחר חופשי במוצר חקלאי רק כשיש להן יתרון יחסי בו.
"ייבוא הוא לגיטימי", אומר שגב, "ובגלל המחירים הגבוהים בשוק המקומי השנה, אפשר היה אפילו לייבא דובדבן בלי מכס, ועדיין למכור במחירים סבירים. יש מכסות יבוא כאלה בתפוחים ואגסים למשל. ברור שאנחנו, כמגדלים, לא אוהבים את זה אבל אנחנו חיים עם זה. מי שרוצה לייבא גם דובדבן צריך לפנות למשרד החקלאות.
"לא בטוח שהייבוא יעזור. לרוב, דובדבן מיובא יקר, כי יש לו חיי מדף מאוד קצרים של ימים בודדים. להטיסו אי אפשר, וכיוון שעליו להגיע תוך 4-3 ימים לשוק אחרי הקטיף - הובלתו באניות מאוד יקרה. אני אומר זאת מניסיון שיש לנו בייצוא דובדבן לאנגליה ורוסיה שהיה כרוך בעלויות גדולות. טורקיה היא יצואנית הדובדבן הגדולה בעולם כי העלויות שם נמוכות".
הקיווי, הוא דוגמא לכך שיבוא לאו דווקא מוריד את המחירים. גם הקיווי המצוי כרגע בשוק יקר מאוד, ורובו ככולו - מיובא. "הקטיף המקומי מתחיל באוקטובר ומשווקים אותו עד מאי", אומר שגב. "ואז, 5 חודשים עד הקטיף הבא, מייבאים קיווי מניו זילנד כך שכמעט אין התנגשות. אבל הקיווי מחו"ל עולה בערך פי 2 מהתוצרת המקומית".
עוד סיבה להתקיירות: מחסור בעובדים
רני ברנס, בעל בית אריזה ומגדל, מדבר על קושי בגיוס עובדים כאחת הסיבות לקטיף המועט. "אנחנו בחוסר גדול של עובדים בגלל שהיתה ירידה בהבאת עובדים זרים. המדינה לא עומדת בהסכם שחתמה עמנו. היא לא היתה מרשה לעצמה להתנהג כך לאף סקטור אחר, כי היא יודעת שהחקלאים לא אלימים. אומרים לנו מחר ומחר ומפירים הסכמים. זורקים אותנו ממשרד התמ"ת, למשרד הפנים למשרד החקלאות. אתה עומד חסר אונים מול פקידים שאף אחד מהם לא משלם על הנזק שהוא גורם."בשנים נורמליות אני עכשיו בפול גז. השנה: בית האריזה סגור לחלוטין. בצורה קיצונית. אפס פרי. סיטונאים קונים מאיתנו בשקל וברשתות מוכרים ב-3-2 שקלים. אבל למגדל, הכסף הזה לא מגיע. תודה לאל שאנו מבוטחים בביטוח אסונות טבע בזכות מועצת הצמחים. אבל גם אז מדובר בהסדר הוצאות של 80%. אנשים צריכים לחיות ולהכין את השנה הבאה ולפרנס משפחות ומערכות והמצב לא קל. בחרנו מקצוע שאנו אוהבים מאוד. החקלאות היא כמו אהובה צעירה שלא תמיד הלכה איתנו, אבל רעבנו והמשכנו".
לפנייה לכתב/ת 
