תקדים: טיפול משלים לנפגע תאונת עבודה
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי טיפולי רפואה משלימה יוכרו כ"טיפול רפואי" עבור נפגעי תאונת עבודה. זאת, בעקבות תביעה של מבוטח בכללית שדרש כי המוסד לביטוח לאומי וקופת החולים יממנו לו טיפולים אלטרנטיביים
בית הדין הארצי לעבודה קבע אתמול (ד') בפסק דין תקדימי כי טיפולים מתחום הרפואה המשלימה יוכרו כ"טיפול רפואי וריפוי", כשמטרתם הינה לרפא נפגע בתאונת עבודה שהוא חבר בקופת חולים.
- נפגעים על הדרך - מדריך לתאונות עבודה
- נפגעתם בעבודה? כך תתבעו את הביטוח הלאומי
- מתעניין בזכויות עובדים, עבודה וקריירה? קרא עוד
מפסק הדין עולה כי אבנר עורקבי, בן 51, נפגע ב-1985 בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. כתוצאה ממנה הפך להיות מוגבל לישיבה בכסא גלגלים ונזקק לטיפול רפואי ולכדורים להפגת כאבים. הוא ביקש מהמוסד לביטוח לאומי לממן את הטיפול הרפואי בגין הפגיעות שנגרמו לו בתאונה ובקשתו הופנתה לקופת חולים כללית בה הוא מבוטח.
במסגרת הקופה, טופל עורקבי במרפאת כאב של המרכז הרפואי המשולב בתל השומר ונשלח בידי רופא המרפאה לטיפולי רפואה משלימה של דיקור ושיאצו. עורקבי נדרש לשלם עבור טיפולים משלימים אלה, ובעקבות הדרישה הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה - נגד המוסד לביטוח לאומי וקופת החולים. בתביעה טען, כי כי הטיפולים שניתנו לו היו לפי המלצת הרופא ובאישור הקופה.
המוסד לביטוח רפואי אישר כי הפנה אותו לקופת החולים לשם קבלת טיפול רפואי, אולם טען כי קופת החולים היא האחראית על אישור הטיפולים המשלימים והתשלומים עבורם. עוד טען המוסד לביטוח לאומי, כי במסגרת הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לקופת החולים, הקופה לא חייבת לממן שיאצו, טענה אותה העלתה גם קופ"ח כללית.
בית הדין האזורי דחה את התביעה נגד המוסד לביטוח לאומי ובעקבות זאת ערער עורקבי לבית הדין הארצי לעבודה, שהפך את הפסיקה. בית הדין הארצי קבע כי "אין לשלול הכרה בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה כ"טיפול רפואי" ו"ריפוי". זאת לאור מגמות מוכחות של ביקוש גובר והולך בישראל ובעולם לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה לצד הרפואה הקונבנציונאלית".
השופטת שכתבה את פסק הדין, נילי ארד, קבעה את החלטתה "נוכח הסדרי החקיקה הקיימים במדינות העולם והמדיניות המסתמנת בחקיקה בישראל, בהתייחס להכרה בענפים מסוימים של הרפואה המשלימה כמקצועות בריאות המעניקים שירותי רפואה לרבות טיפול וריפוי רפואי".
לבסוף קבעה השופטת כי יש להחזיר את הדיון לבית הדין האזורי, כדי שעורקבי יצרף את שירותי הבריאות הכללית כנתבעת, ובמהלך הדיון בבית הדין האזורי יבחן בית הדין האם עורקבי עמד בחובת מיצוי ההליכים כנדרש בדין והאם הוא היה צריך לפנות קודם לקופת החולים ולמוסד לביטוח לאומי לקבלת החלטתם.
לפנייה לכתב/ת 
