החוק לשיפוץ בתים בת"א: "לא הגיוני ולא ראוי"

האם החוק שנחקק השבוע במועצת העיר תל אביב ושמחייב בעלי בתים בעיר לשפץ את חזית ביתם המכוערת, אכן ישים?החוק החדש והמהפכני צפוי אמנם להיכנס לתוקפו רק בעוד כארבעה חודשים, לאחר שיאושר במשרדי הפנים והמשפטים, אך כבר כעת עולה השאלה עד כמה ניתן לאכוף ולדרוש ממאות אם לא אלפי בעלי בתים בעיר, שגיל ביתם עבר את ה-15 שנים, לשפץ את חזית הבית.

עיריית תל אביב ידועה כגוף שרוצה, יכול ומצליח ביתר שאת לאכוף חוקים שונים, גם בנושאי תכנון ובנייה. כאשר מתגלה סיכון בטיחותי בבית מגורים, העירייה מגישה נגד בעל הבית כתב אישום, ודרישה מיידית לתיקון הנזקים, בלי קשר למצב הסוציו אקונומי של בעל הבית.

הפעם מדובר בטיעון אסתטי, שעל פניו אמור לשדרג את חזות העיר, בעיקר בצירים ראשיים ומכוערים כגון אלנבי, העלייה ועוד.

סגן מהנדס העיר, אלי מוסקוביץ, הסביר ל-ynet כי החוק בישראל הרבה פחות קשיח מערים אחרות בעולם: "בלונדון ובמונטריאול לצורך העניין, מחייבים את בעלי הבתים לשפץ אחת ל-7 שנים. בסופו של דבר, בשיפוץ של אחד ל-15 שנה, בעל הבית חוסך הרבה כסף של תיקונים עתידיים, כי שיפוץ אחת ל-30 שנה הרבה יותר יקר".

חברת עזרה וביצרון מעניקה לתושבים שרוצים לשפץ את חזית ביתם, סיוע וליווי מלא, החל ממתן הלוואות, בקרה, פיקוח וחתימת החוזה מול הקבלן.

המתנגדים: "יש דרכים אחרות"

"החוק הוא יוזמה מבורכת שיכולה לעשות חגיגה של יופי בעיר, אבל הוא פשוט לא ישים", טען יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, בשיחה עם ynet. סיב הדגיש את העובדה, שבעל הבית יחוייב לבצע את השיפוץ, ובמידה שלא יעשה זאת - העירייה תשפץ את ביתו בעצמה ותתבע את סכום השיפוץ בבית המשפט.

"לא הוגן, לא הגיוני ולא ראוי להפיל את כל עלות השיפוץ על בעל הבית. כרגע זה נראה כמו לא יותר מכותרת יפה. יש מלא אנשים נזקקים בעיר, שגם ההלוואות שהעירייה תציע להם לא יעזרו להם לשפץ את חזית ביתם. חייבים לעזור להם גם במימון, ולא חלקי, של השיפוץ", הוא אמר. 

בניין בתל אביב - לפני השיפוץ

סיב הסביר כי בניגוד לערים אחרות, שיפוץ הדירה יקר בהרבה בתל אביב: "חזיתות הבתים בתל אביב מתבלות הרבה יותר מהר מאשר בבאר שבע או בירושלים, בגלל הלחות, הרוחות והמלח שחודרים אליהם מהים, נכנסים לברזלים של יסודות המבנים, צוברים עליהם חלודה שמרחיבה את הטיח וגורמת לו להתפורר ולהתמוטט.

"עקב כך, צריך להשתמש במהלך השיפוץ גם בחומרים יקרים יותר שימנעו חדירת לחות בעתיד. שיפוץ סטנדרטי של צביעה בלבד של חזית בניין בן 4 קומות, עולה בין 80 אלף שקל ל-100 אלף שקל". מחיר זה דרך אגב, לא כולל תיקון חלונות או תריסים, הסתרת והסרת דוודים ואנטנות שלא בשימוש, כבלי תקשורת וחשמל בולטים או הסתרת מפוחי מזגן, שמהווים חלק מדרישות החוק החדש.

אחד המתנגדים לחוק במועצת העיר הוא אהרון מדואל, חבר המועצה וקבלן שיפוצים בעצמו. "אני בעד שיפוצי חזיתות ויודע איך עושים זאת, אבל זהו חוק דרקוני שאופייני לעיריית תל אביב. יש דרכים אחרות להביא לשיפוצי בתים, דרך הסברה, ארגון ועדי בתים, ובעיקר דרך הניסיון שנצבר בנושא באגודה לתרבות הדיור", הוא אמר.

מדואל ציין, כי החוק יביא לכך שעלויות השיפוץ יוכפלו, וכי ההוצאות העקיפות שהעירייה תגבה יסתכמו ב-15%. עוד הוא מציין, כי "החוק יעלה ממון רב לתושבי העיר ויכביד עוד יותר על תושבי הדרום והמזרח, שבוודאי ידרשו ראשונים לשפץ את חזיתות בתיהם. החוק הזה רק ימשיך את מגמת הדחיקה של אוכלוסיות מוחלשות מתל אביב וישתלב נהדר עם הפיכת תל אביב לעיר לעשירים בלבד".

במועצה לישראל יפה מסתייגים תומכים בחוק, אך טוענים כי הוא אינו מספיק ברמה העירונית ויש להרחיבו בכל רחבי המדינה. "עניין חשוב כזה איננו צריך למצוא את פתרונו בתקנות ברמה העירונית: מוכרחים לקפוץ כיתה ולהביא לשיפור משמעותי ברווחת הקהילה משדרוג חזות הסביבה העירונית, במהלך ברמה הארצית, ויפה שעה אחת קודם". 

העירייה: "החוק יתגלה כגזר"

מנגד, בעירייה סבורים כי החוק החדש צפוי רק להיטיב עם הבתים בעיר ובעליהם. "החוק יתגלה כגזר, ולא כמקל", הסבירה ל-ynet עדי צברי, מנהלת האגף להתחדשות עירונית בחברה העירונית עזרה וביצרון, שתוציא לפועל את ישום החוק. "אם כיום אנחנו משפצים בממוצע 115 בתים בשנה בעיר, כמות הבתים והמיקומים רק תגדל בשנים האחרונות בעקבות החוק. לצערי, מרבית הבתים שאנחנו משפצים כיום נמצאים ברובם במרכז העיר ובצפונה, ורק מעטים בדרומה". 

בניין בתל אביב - אחרי השיפוץ

צברי הוסיפה כי ישום החוק יבוצע בהדרגה, כאשר המתחמים הראשונים אליהם תיכנס העירייה ייקבעו בועדת היגוי עירונית והם יהיו להערכתה, במזרח העיר ובדרומה. 

"הרעיון הוא גם לשלב פרויקט עירוני של שדרוג תשתיות ברחוב מסוים עם שיפוץ חזיתות הבתים בו. אם העירייה רוצה לדוגמה, לשפץ את התשתיות ברחוב לילינבלום, אז שנה לפני נתחיל מול התושבים שם בישום החוק לצורך שיפוץ חזיתות הבתים שיזקקו לשיפוץ. לא אגיד לתושבים לשים פס זהב בלובי החדש, אבל בהחלט אגיד להם לתקן את צנרת הביוב הלקויה, על מנת למנוע פוטנציאל לתקלות עתידיות", היא הסבירה.

צברי הוסיפה כי מבחינת המימון, לא מן הנמנע כי העירייה תשתתף במימון חלקי של חלק מהפרויקטים, כפי שמתוכנן בשני פרויקטים לשנה הבאה, לטובת תושבים שידם אינה משגת. לדבריה, "השתתפות זו תיקבע גם היא באותה ועדת היגוי".

לדברי סגן מהנדס העיר מוסקוביץ, תושבים רבים, בעיקר ותיקים המתגוררים בלב העיר, פונים ככר לעירייה בבקשה ליישם את החוק: "הבניינים שלהם הפכו למוזנחים כי רוב בעלי הבתים משכירים את הדירות לדיירים, ולא אכפת להם מחזות הבניין. כמעט ואין ועדי בתים בצירים כמו באבן גבירול".

בנושא זה, חברת עזרה וביצרון מסייעת באיתור בעלי הבתים ובחיובם לשפץ את הבית. מוסקוביץ: "הסיוע לתושבים בחלק המימוני מתבטא בהלוואות הנוחות שניתנות על ידי עזרה וביצרון: 30 אלף שקל ליחידת דיור, בפריסה של 5 שנים, ללא ריבית וללא הצמדה".