חרדים מהשכנים החרדים: המאבקים הבולטים
לא מעט תושבים נאבקים נגד שינוי אופי השכונה שלהם, בעקבות כניסה מאסיבית של תושבים חרדים, או בניית פרויקט יהודי באזור ערבי. איפה זה קורה, ומה מומלץ לעשות?
הלכתם בשכונה שלכם ומישהו ביקש שתניחו תפילין? עברתם את פינת הרחוב ונתקלתם בקבוצת תלמידי ישיבה המתנגדים לפתיחת בית הקפה השכונתי בשבת? נראה שצביון השכונה שלכם עומד בפני שינוי.
ככלל, מתגוררים אזרחי ישראל בשכונות וביישובים שמתאימים לאורח חייהם. ערבים בנפרד, חרדים בנפרד, יישובים המאופיינים במעמד סוציו-אקונומי מסוים, שכונות לדתיים ושכונות לחילונים. שינוי הצביון של השכונה אינו תופעה חדשה וגם לא ייחודית לישראל, והיא קשורה למעבר של אוכלוסייה ממקום למקום על רקע הרצון לשפר דיור.
הבעיה מקצינה כשמדובר ביישובים כמו מושבים וקיבוצים, אך היא מתעוררת גם כאשר מדובר בשכונות חילוניות או מסורתיות מובהקות שאליהן חודר גרעין של תושבים דתיים, או בעלי תפיסת עולם שונה. להבדיל, אפשר לראות חדירה של גורמים פליליים לשכונה אם באופן אקראי או מתוכנן מראש, שמשנה את המרקם החברתי ומשפיעה על דרך החיים ועל מחירי הנדל"ן.
הבעיה מתחילה כאשר התושבים חוששים שהשכנים החדשים ישנו את אורח החיים בשכונה, ומתפתח מאבק אופי. בכמה יישובים מתנהלים כעת מאבקים כאלה. איפה זה קורה, ומה, בסופו של דבר, מומלץ לעשות.
חולון: המקלט שהפך לבית כנסת
בשבוע שעבר דנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחולון בהתנגדות של תושבי שכונת רסקו ב' לתוכנית להקמת מרכז דתי-תורני ובו גם כולל, ישיבה ומקווה טהרה. רסקו ב' היא שכונת מגורים ותיקה וירוקה, חילונית ברובה, של בתים צמודי קרקע. בגן הציבורי במרכזה פועלים שני גני ילדים חילוניים וגן דתי, ויש במרכזו מקלט ציבורי.
בשנים האחרונות פועל במקלט בית כנסת, ולטענת השכנים נעשה בו שימוש חורג ללא היתר. מדובר במקלט שהפך לבית כנסת לשימוש תושבי השכונה. אחר כך עבר לידי העמותה שכנראה מקורבת לש"ס ונהפך למקום תפילה והילולות, בעיקר לאנשים מחוץ לשכונה. בנקודה הזאת התחילו החיכוכים, ונוצר מתח בין מתפללים לבין תושבים, התחילו הערות על לבוש ועל נסיעה בשבת.
לאחרונה, הוגשה תוכנית ל"הסדרת הפונקציות הציבוריות והתאמת שטחי המגרשים", ובה כוונה לבנות בהיקף גדול על השטח הציבורי וגני הילדים. התוכנית הוגשה על ידי עמותת "בית הכנסת שמחת אליהו". תושבי השכונה, באמצעות עו"ד עופר טויסטר ושילה הרשקוביץ, העוסקים בדיני תכנון ובנייה, טוענים כי היא תפגע באופי השכונה.
הטענה העקרונית של התושבים היא שלעמותה שהגישה התוכנית אין שום מעמד או זיקה לקרקע, ועל כן אין לה זכות להגיש תוכנית. יתר על כן, אם עיריית חולון הייתה מעוניינת לאפשר לעמותה זכות להגשת תוכנית, היא הייתה צריכה לבצע כחוק נוהל הקצאת קרקע, בהליך שקוף ושוויוני המאושר על ידי משרד הפנים. הקצאת קרקע לא נעשתה, ולכן הדבר סותר כללי מינהל תקין.
התושבים לא רוצים שאופי השכונה ישתנה. המלחמה שלהם אינה על דת, אלא על צביון, מה גם שיש בתי כנסת בשפע בסביבה. הם חוששים ששינוי הצביון יקשה עליהם לחיות בשכונה והם ייאלצו לעזוב.
רמת אביב: נלחמים נגד חב"ד
כבר כמה שנים נלחמים התושבים בכניסתם של כמה ארגונים חרדיים, ובראשם תנועת חב"ד, לשכונה, במטרה מוצהרת של החדרת תודעה יהודית דתית לשכונות חילוניות.
תושבי רמת אביב, סמל תל אביבי לחילוניות ולאיכות חיים, מתנגדים, ואף הפעילו חוקר פרטי שמיפה את הפעילות של גופים אלה. שבעה ארגונים דתיים אותרו שם, והמלחמה בעיצומה, וכוללת גם עבודת יחסי ציבור מצד הארגונים החרדיים, המתבטאת בגיוס סלבריטאים תושבי השכונה להתבטא בזכות עידוד המסורת היהודית.
הפגנה ברמת אביב
יפו, שוק האתרוג: כיפות סרוגות בלב עג'מי
זוהי הדוגמה המובהקת ביותר להשתלטות על קרקע לשם הקמת שכונה בתוך שכונה: במאי 2009 הכריז מינהל מקרקעי ישראל על זכיית חברת "באמונה – דיור לציבור הדתי לאומי" במכרז לרכישת אדמת שוק האתרוג, הנמצאת בלב שכונת עג'מי, המתאפיינת ברוב ערבי. חברת באמונה הצהירה על כוונתה לבנות עשרות (ובהמשך גם מאות) יחידות דיור לציבור היהודי הדתי-לאומי באזור.
הוועדה העממית, בסיועם של האגודה לזכויות האזרח וארגונים אחרים, כמו גם חברי הכנסת של חד"ש, מנהלת מאבק משפטי לביטול העסקה ולעצירת התוכנית הגזענית של חברת באמונה.
בדיון בבית המשפט לעניינים מינהליים סירב השופט יהודה זפט, שמחק את העתירה בפעם הראשונה, לבקשת העותרים לפסול את עצמו מלדון בתיק, ודחה את העתירה. האגודה לזכויות האזרח עירערה על פסק הדין.
פתח-תקווה: הפרת האיזון
העירייה הבטיחה למפד"ל להקצות מבנה לתנועת הנוער הדתית עזרא, בצמוד לבית כנסת ענק שנבנה בשכונת כפר-גנים ג.' המבנה נבנה במימון מפעל הפיס. בשכונה יש כ-30% חובשי כיפות סרוגות וכ-70% חילונים. ילדי עזרא אמורים להגיע לפעילות משכונה שכנה. באחרונה, פירסמה העירייה מודעה בעיתון המבשרת על הקמת המבנה המיועד לעזרא.
התושבים התרעמו, והלחץ גרם לעירייה לפרסם מודעה נוספת המודיעה לציבור על זכותו להגיש התנגדויות להקצאה של קרקע במבנה לצורכי ציבור. אולם כולם יודעים שמדובר במבנה "תפור".
התנגדות התושבים נובעת משתי סיבות: התנגדות לפעילות נוער במרכז השכונה בגלל הרעש. את הצופים, למשל, העבירו לפאתי השכונה. כמו כן התושבים טוענים, כי תנועת עזרא תשרת תושבים שלא מהשכונה. התושבים גם חוששים שבתי הכנסת יתרבו וימשכו לשכונה אוכלוסייה דתית קיצונית יותר מזו המתגוררת בה. מצב זה יפר את האיזון ויחזיר את פתח-תקווה לימי החיכוכים בין תושבי העיר.
גבעת שמואל: מרוב חילוני לדתי
עם הקמתה בשנות ה-90 אמורה הייתה שכונת רמת-הדר שבגבעת שמואל, שבה מתגוררים היום 9,500 תושבים, להיות שכונה מעורבת, אבל הפכה מוקד משיכה מרכזי לבני הזרם הדתי-לאומי, בעיקר מרעננה. לפני ארבע שנים התחולל בה מאבק גדול נגד פתיחת הקאנטרי קלאב בשבת.
היום הצביון שלה דתי. "שכונת רמת-הדר נעשית דתית ודתית", אומר חבר מועצת גבעת שמואל, משה מרר. "זה מצער, כי חילונים רכשו במקום מעורב, אבל מלחץ פסיכולוגי כל דירה שמתפנה מתאכלסת על ידי דתיים. פחות ופחות חילונים נשארים בבתי הספר, והיא בעצם מתרוקנת מיושביה החילונים".
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של ידיעות אחרונות"