בין קודש לחול: כשהשכן מתעקש על מעלית שבת

חתך האוכלוסיה ברבים מהבניינים המשותפים, כולל גם דיירים דתיים, בין אם כאלה שמוגדרים "לאומיים" ובין אם כאלה שמוגדרים "חרדים". אם בעבר הם נאלצו בשבתות לטפס אל דירתם ברגל מאחר שלא יכלו להשתמש במעלית, הרי שפלאי הטכנולוגיה מצאו פתרון לבעיה זו - המנגנון להפעלת "מעלית של שבת".

• מעליות או מדרגות - כשהשכן מסרב לשדרג
  

מנגנון זה מאפשר למעלית לפעול באופן אוטומטי כך שתעצור בכל קומה לפרק זמן שמאפשר יציאה וכניסה של נוסעים. זה רעיון מעולה עבור דיירים דתיים, אך דיריים חילוניים עשויים לראות בכך מטרד.

בעוד שעבור הדייר הדתי מדובר בפתרון מעולה להתכווצויות השרירים בשבתות, הדייר החילוני מוצא את עצמו נוסע ב"מעלית מאסף". כלומר, גם אם הוא רוצה לרדת אך המעלית נמצאת בדיוק בדרכה כלפי מעלה, הוא יאלץ לצאת לטיול השנתי עם המעלית, לעלות לקומות העליונות ולעצור בכל קומה. כך שבעצם תהליך שאמור היה להימשך דקה מקסימום, עלול להימשך דקות ארוכות, בעיקר אם מדובר בבניינים גבוהים.

אז ידו של מי על העליונה? האם זו של הדתי, שאיכות חייו היא חלק מקניינו בבית, או דווקא זו של החילוני, שפתרון מעלית השבת גוזל ממנו זמן רב ופוגע באיכות חייו? הרי גם איכות החיים שלו היא חלק מזכויותיו בבית המשותף.

יתרה מזאת - גם אם ליבו של החילוני רחב והוא מוכן לסבול את הטרטור - מה יהיה עם ההוצאות הכספיות שבהפעלת המעלית של שבת?

איזן בין הצרכים

המחוקק, שראה את החשיבות בניהול תקין של הבית המשותף לצד זכות הדייר בשמירה על קניינו, נתן לשאלות אלה פתרון במסגרת חוק המקרקעין. בפרק העוסק בניהול הבית המשותף, המחוקק מאזן בין הצרכים והזכויות של הדיירים הדתיים לבין אלה שאינם דתיים.

סעיף 59ז' בחוק מורה כי במקרה שיש בית עם יותר ממעלית אחת ויש דיירים המעוניינים בהפעלת מעלית של שבת, הם יישאו בהוצאות הפעלת המעלית. נוסחת חלוקת ההוצאות זהה לאופן חלוקת הוצאות הבית - כל אחד מהדיירים האלה יישא בחלקו היחסי בהוצאות מעלית השבת, בהתאם ליחס רצפת ביתו לסך כל רצפת ביתם של כל המעוניינים בהפעלת המעלית.

מאחר שהפעלת המעלית במנגנון שבת עלולה ליצור מטרד או טרחה לדיירים הלא דתיים, החוק מאפשר לדיירים להחליט על השעות בהן תפעל המעלית כמעלית של שבת בהתאם לצרכי הדיירים הדתיים, ובשאר השעות - תפעל כמעלית רגילה.

יש לשים לב כי בבית המורכב ממספר אגפים, כל אגף נחשב בדרך כלל ליחידה עצמאית. לפיכך, לא ניתן לרף מעליות הנמצאות באגפים השונים באופן שיראה כי בבניין יש יותר ממעלית אחת.

בשנת 2001, במסגרת חקיקת חוק התקנת מעליות שבת בבנינים ציבוריים ובבניני מגורים (הוראות ותיקוני חקיקה), תשס"א-2001, תוקן חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, באופן שמחייב התקנת מנגנון של שבת באחת המעליות כאשר יש בבניין יותר ממעלית אחת.

קיים הבדל בין בתים שבנייתם אושרה קודם לתיקון בחוק לבין אלה שאישורם ניתן לאחר מכן. עם זאת, מרוח החוק כמו גם מהוראותיו ביחס להפעלת מנגנון תאורה מיוחד בשבת, נראה כי גם בבניין ישן שיש בו יותר ממעלית אחת - אם יהיו דיירים שיסכימו להשקיע בהתקנת מנגנון של שבת באחת המעליות, באפשרותם לבקש להחיל עליהם את הוראות החוק כאמור לעיל.

מכאן עולה, כי החוק מורה על זכויות הדייר הדתי להפעלת מעלית של שבת, רק כאשר יש יותר ממעלית אחת בבניין. עם זאת מומלץ לזכור, שהבנה הדדית והידברות כנה תוך הבנת צרכי האחר, יכולה לשפר את איכות החיים של הדיירים בבית המשותף, מבלי להיזקק להוראות החוק.