סכסוך שכנים: האבלים קראו לשכן רוצח
בית משפט השלום בחדרה פסק בסכסוך שכנים שהובא לפניו, כי דברים קשים שנאמרו במהלך שבעה - אינם מהווים הוצאת דיבה. השופטת: "נראה כי לכך כיוונו חכמים כאשר אמרו 'שאין אדם נתפס בשעת צערו"
האם דברים קשים שנאמרו במהלך שבעה מהווים לשון הרע? על פי פסיקת בית משפט השלום בחדרה, שדן בשאלה זו במסגרת סכסוך שכנים שהובא לפניו, כי התשובה היא לא.
הצדדים מתגוררים בשכנות בכפר ורדים. התובע טעו, שכאשר שכנו ישב שבעה על אשתו, הוא צעק לעברו דברים קשים יחד עם ילדיו וחתנו, כגון "רוצח", "מלאך המוות" ו"שתקבר כמו אמא שלי". בעקבות דברים אלו, הגיש השכן תביעה לבית משפט השלום בחדרה, בה דרש פיצוי בגין השפלתו ברבים.
הנתבעים הכחישו כי אמרו את הדברים שיוחסו להם, אך הודו כי בינם לבין התובע התנהלו חילופי דברים קשים. לטענתם, התובע מירר את חיי המשפחה גם כאשר היתה המנוחה בחיים, ולמחרת הלוויה, העמיד את רכבו ליד ביתם והחל לרחוץ אותו תוך השמעת מוזיקה חזקה.
עוד טענו הנתבעים, שכאשר אחד מבני המשפחה האבלה חנה במהלך ימי השבעה בסמוך לבית התובע על מנת להביא מצרכים לשבעה, זה פנה אליו במילים קשות ובין השניים התפתח סכסוך קשה. עם זאת הם טענו, כי גם במהלך חילופי דברים אלה, לא נאמרו הדברים המיוחסים להם.
הנתבעים הוסיפו, כי ביקשו מהתובע להפסיק את מעשיו ולכבד את כאבם, אך ללא הועיל.
אין אדם נתפס בשעת צערו
השופטת הדסה אסיף דחתה את התביעה, לאחר שקבעה כי לא ניתן להתעלם מכך שגם אם נאמרו דברים קשים, הרי שהם נאמרו במהלך ימי השבעה, סמוך מאד לפטירתה הפתאומית של אם המשפחה.
כן נקבע, שבמהלך חילופי הדברים, הנתבעים אכן הביעו את תחושתם כי לשכן התובע יש חלק במותה של המנוחה עקב הלחץ בו היתה נתונה לאור יחסי השכנות העכורים שבין הצדדים. עם זאת, בתי המשפט קבעו בעבר ויותר מפעם אחתף כי לא כל אמירה הנאמרת בשעת כעס וסערת רגשות, נחשבת כהוצאת דיבה.
לבסוף השופטת פסקה, כי היא מאמינה לנתבעים שהדברים נאמרו על רקע התנהגות התובע וכי בנסיבות אלה אין לראות בהם משום לשון הרע, מה גם שלא הוכח כי הדברים נאמרו בפני אנשים רבים זולת מספר שכנים שהיו מודעים לסכסוך בין הצדדים.
"נראה כי לכך כיוונו חכמים כאשר אמרו 'שאין אדם נתפס בשעת צערו'", כתבה השופטת, "אני מאמינה לנתבעים ולטענתם לפיה התפרצויותיהם, שאכן כללו, למרבה הצער, ביטויים קשים ומיותרים, נעשו על רקע התנהלות חסרת רגישות מצידו של התובע, שהסכסוך המתמשך מנע ממנו, ככל הנראה, מלגלות הבנה, רחמים או אמפטיה לצערם הקשה של הנתבעים".
לבסוף התביעה נדחתה, והתובע אף חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
