יזמות וחדשנות במערכת החינוך? תתפלאו

הכתבות הקודמות בסדרת בתיה"ס הניסויים:

• כינור דוד: למדו, אבל היזהרו לא להרוס את הילד
  
• אביחיל: בי"ס שרואה כל ילד וילד
• ביה"ס הניסויי לאוטיסטים: הסרט של חייהם
• בית ספר הדסה: לומדים בין הזריקות להקרנות  
  
• האקדמיה למדענים צעירים: לשבור את הלמידה הקונבנציונלית 
• גן בתנועה: גן לילדים שלא מפסיקים לזוז
• אולפנה ניסויית דולב: בית הספר שמציל ילדות אבודות
  
• רמות חפר: במקום בחינות בגרות: דיאלוג יצירתי
  

איך מתקבלים?

ראשית, עליו להגיש בקשה ולהשתתף בקורס 'שואפי ניסוי'. במסגרת הקורס הנמשך כחצי שנה, הוא יתבקש לבדוק האם יש בארץ ובחו"ל תיאוריות דומות, להתגבש עם הרעיון ולכתוב תוכנית מסודרת לבקשה להכרה כבית ספר ניסויי. לאחר הגשת התוכנית למדרג עולה של ועדות במשרד החינוך, תכריע הועדה העליונה, הכוללת אנשי אקדמיה ואנשים מדרגים בכירים מהמשרד. על פי נתוני גף ניסויים, למעלה מ-50% מבתי הספר יקבלו תשובה שלילית.

"הלוואי שהייתי יכולה לקבל את כולם", אומרת ויינשטיין. "כל מנהל שאומר 'אני רוצה' מבחינתי בשל. בתי ספר רבים שאינם מתקבלים, אומרים שבכל מקרה הם יממשו את הרעיון". תוצר לוואי בהחלט מעניין וחשוב של הפרויקט.

ניסוי של חמש שנים

במשך שנות הניסוי, על בית הספר לגבש את הרעיון ולהביאו לידי יישום פדגוגי-ארגוני בבית הספר, שהופך להיות המעבדה בה הניסוי נבדק, נבחן ומתפתח. לשם כך עליו להקים יחידת מו"פ (מחקר ופיתוח), הכוללת מנהל מוביל ניסוי, איש תיעוד העוסק בניהול הידע, איש הערכה מתוך המוסד ויועץ אקדמי מחוץ למוסד ומרשת של גף הניסויים, המפתח ביחד עם בית הספר את הניסוי מרמת הרעיון ועד לרמה של פילוסופיה חינוכית.

השנה הראשונה מוגדרת כשנת הכנה. בכל שנה נמצאים בשנת הכנה ויוצאים לדרך כ-10-15 בתי ספר. בתום השנה, על בית הספר להחליט מהם המוקדים המרכזיים של הניסוי. סך המנדט הניתן על ידי משרד החינוך לפיתוח הניסוי הוא חמש שנים, כאשר בכל שנה יש יעד מוצהר אליו בית הספר צריך להגיע.

איך יודעים שהניסוי הצליח?

"קודם כל, אם נשארים בחיים", מרמזת ויינשטיין על כך שהתהליך לא פשוט. להצלחה מדדים כמותיים ואיכותיים. "אנחנו מצפים לשינוי משמעותי בהתנהלות בית הספר, בתהליכי הלמידה וההוראה ובפדגוגיה, כך שבסופו של יום, ניתן לראות שיפור בהצלחת התלמידים, בין אם במדדי הצלחה של המשרד, כמו ציוני מבחנים ארציים ועוד, מדדים אחרים כמו פרסים של מצוינות, הכרה מקהילות בארץ ובעולם, התנהגות ומעורבות תלמידים, כגון גיוס לצה"ל ואקלים בית ספרי", מוסיפה חסי רן, אחראית תכנון ופיתוח פדגוגי בגף הניסויים.

"ברוב המקרים אנחנו רואים עלייה משמעותית בביקוש ללמידה במוסד החינוכי במקומות בהם אזורי הרישום פתוחים וכן עלייה בהישגים חינוכיים באופן כללי וללא קשר ישיר בהכרח לשאלת הניסוי. גם נתוני האח"מ המתקבלים (שאלון הבודק אקלים חברתי) גבוהים במיוחד".

שיא ההצלחה הוא הפיכת בית הספר למרכז הפצה בשנה השישית לניסוי. השאיפה היא שבית הספר יפיץ את התיאוריה ויישומה בקרב בתי ספר אחרים שהניסוי רלוונטי עבורם. "ברגע שיש לבית הספר 'לקוחות' זה שיא ההצלחה מבחינתו", אומרת ויינשטיין. על פי נתוני הגף, 80% מבתי הספר מצליחים להפוך למרכז הפצה והשנה עומד מספרם על 40 מוסדות בסך הכל.

20% מכלל בתי הספר הניסויים נסגרו עקב חוסר הצלחה או אי עמידה בתנאים או הוקפאו לשם התארגנות מחדש בעקבות חילופי מנהלים וכדומה.

"בעוד שנה-שנתיים נהיה בצרות, כי אם התקציב לא יגדל, לא נוכל לקלוט בתי ספר חדשים", אומרת ויינשטיין. התמיכה שמקבל בית ספר ניסויי אינה גבוהה במונחים כספיים ועיקרה תוספת שעות – משאב מרכזי במערכת החינוך וכן תמיכה וליווי מקצועי של אנשי אקדמיה וחינוך שפותח בפני בית הספר תשתיות ידע ונותן פלטפורמה וכלים להצלחה.

פעמים רבות תוקפים את מערכת החינוך כמערכת מסורבלת ומיושנת ולעיתים אף בצדק. מצאנו לנכון להאיר פינה חדשנית ומרתקת במערכת זו. בשבועות הקרובים נספר על כמה בתי ספר כאלה ונראה את הייחוד של כל אחד ואחד מהם. כן ירבו.