מכתב לנבחרי הציבור: נפגעתי מזינוק מחירי הדיור

המשבר בשוק הדיור החריף בשנה החולפת ולא מעט אנשים גילו כי החלום לרכוש דירה משל עצמם הולך ונגוז. במכתב שהגיע ל-ynet מאזרח מיואש, שלא רואה כיצד יצליח להקים בית בישראל, הוא קורא למקבלי ההחלטות להתערב בבעיה - ולפעול. המכתב מובא כאן כלשונו.

לכבוד: ראש הממשלה, שר השיכון, שר האוצר ואזרחי מדינת ישראל,

שמי צחי פורת, אני מהנדס במקצועי בתחילת שנות ה-30 לחיי, ונשוי לעורכת דין. אנחנו מתגוררים בקריות, שנינו שירתנו בצבא, אין לנו עוד ילדים, אנחנו מרוויחים יפה ומשלמים את כל המסים כנדרש. אבל כל זה עדיין לא נותן לי ולאשתי את הזכות הבסיסית לקנות בית בישראל במחיר נורמלי. 

• הימים הנוראים של רוכשי הדירות: זמן לבקש סליחה
  

אני מעלה את הסוגיה עקב הייאוש שאני חש מהעלייה המופרזת של מחירי הדירות בארץ. אלה ממשיכים לטפס כל הזמן, ללא היגיון וללא תקווה לעצירה. בשלוש השנים האחרונות טיפסו המחירים בסדרי גודל של 20%-50%, תוספת של 200 אלף שקל לפחות. בדיקה פשוטה מגלה שכמשפחה אנחנו זקוקים לתוספת של 7 עד 10 שנות משכנתא כדי לממן את הפער בעליית המחירים.

כאדם אחראי, אני מקפיד לחסוך כספים מהכנסתי. אני לא מעוניין בתלות במשפחה או במשכנתא גבוהה מדי, שבעתיד אתקשה להחזירה. עם זאת ברור לי, שאין הרבה ערך לכסף שאני חוסך - מאחר שמחירי הדירות ימשיכו לטפס.

חשוב לציין, שאני מחפש דירות באזורים שבהם המחירים נחשבים לסולידיים - או לפחות היו כאלה עד לאחרונה.

יש מי שגוזר קופון

לאור כל זאת החלטתי להעלות את הבעיה שמטרידה אזרחים רבים במדינה, ובמיוחד את הזוגות הצעירים, שממלאים את כל חובותיהם למדינה: כולנו שירתנו בצבא, ואנו עובדים ומשלמים מסים. לפיכך סביר לצפות, שהמדינה תאפשר לנו להשיג מגורים במחיר נורמלי והגיוני, בהתאם לשווי האמיתי של הדירה.

מנגד, יש אנשים שגוזרים קופון לא מבוטל מעליית מחירי הדירות. מי הם? אלה שקונים בתים לצורך "השקעה", ובכך מרוויחים פי כמה על חשבון הזוגות הצעירים, בכמה מובנים. ראשית, מכך שמחירי הדירות עולים בצורה לא הגיונית עקב קנייה לצורך השקעה, מה שמגביר את הדרישה. שנית, מאחר שאנשים רבים אינם מצליחים לקנות בית - הם פונים לשכירות בלית ברירה, כך שגם מחירי השכירות עולים.

בנוסף, במקרים מסוימים אנשים אלה לא צריכים לשלם מסים על הרווח מהשכירות, כך שהמדינה מרוויחה פחות ודורשת ממני לשלם יותר מסים בדרכים אחרות. לצד כל זאת, יש בעלי הדירות שמחלקים את הדירה למספר דירות, ובכך מרוויחים פי 2 עד 3 יותר, מבלי שתהיה אכיפה בעניין.

כל זה עוד בטרם דיברנו על בתי רפאים: במדינה שבה אנחנו חיים, עובדים, משלמים מסים, עושים צבא ותורמים - יש אנשים מחו"ל שקונים בית מבלי לשלם מס מוגבר או ארנונה. לאור מצוקת הדירות לתושבי המדינה, כדאי אולי ללמוד ממדינות אחרות, שבהן לא מאפשרים לאזרחים שאינם מקומיים לקנות דירה.

עבדים של המשכנתא

חשוב להתייחס גם להפשרות בנייה - בכלי התקשורת מתפרסמים דיווחים בדבר הפשרות צפויות של שטחים לבניית יחידות דיור, אבל עד שאלה יקרמו עור וגידים - יחלפו שנים רבות. כך למשל, באחרונה דווח על התחלות בנייה של כ-18אלף יחידות דיור בקריות. עם זאת כשהתקשרתי לוועדה לבניין ערים שבאזור נאמר לי, כי הבנייה תחל רק בעוד 5 שנים לכל הפחות, וכי היא צפויה להסתיים בעוד 20 שנה.

מכאן אני שואל - מדוע המדינה לא נכנסת לעובי הקורה בנושא? התשובה לדעתי, היא שהממשלה מרוויחה מעליית מחירי הדיור, משום המיסוי שמשלמים הקבלנים עבור כל דירה. אבל חשוב לזכור, שמדובר ברווח לטווח קצר בלבד.

בטווח הארוך המדינה מפסידה, משום שאנשים קונים בסופו של דבר בית במחיר מופקע ורוב תקציב המשפחה מתבזבז על משכנתא וחובות אחרים למגורים, על חשבון חינוך ותרבות. כדי לשלם את המשכנתא האדם הופך יותר ויותר כבול לעבודה, ומי שמשם על כך בסופו של דבר היא המשפחה.

כדאי לזכור שגם אנשים שפונים להרחבת השכלתם כדי לצבור הון עצמי ומשתכרים יפה, אינם מצליחים לעמוד במחירי הנדל"ן המופקעים. נראה כי רק מי שהוריו נותנים לו מימון משמעותי יכול לעמוד במחירים המופקעים. לעומתם, מי שאין לו את היכולת או את הרצון לקחת כסף מההורים, ורוצה להיות עצמאי - לא יכול לרכוש בית בישראל במחיר סביר. כך יוצא שבפועל המדינה משחררת את עצמה מאחריותה לדאוג לאזרחים.

אני לא מבקש שייתנו כסף לזוגות צעירים, אלא שיסייעו בכל הסוגיות שפרטתי. לפיכך אני פונה לנבחרי הציבור שעוסקים בסוגיה זו ומזכיר כי עליהם מוטלת החובה לדאוג שאזרחי המדינה יוכלו לצעוד את הצעד הבא בחייהם, ולא בדיבורים - אלא במעשים.

בתודה מראש, צחי פורת - ראש משפחה שרוצה להתקדם בחיים.