שיר לכת בלדינו: טיול בירושלים של יסמין לוי

באולם הקונצרטים הנודע, ה"קרנגי הול" בניו יורק , לא נתנו לה לרדת מהבמה, וכך גם בשאר מקומות בעולם. יסמין לוי, זמרת הלדינו הירושלמית, כובשת כעת את העולם.

האלבום הרביעי שלה, Sentir, כיכב ברשימת האלבומים המובילים על ידי ה"טיימס" הבריטי; שיריה נכנסו לאוספי מוסיקת עולם, ביניהם ל-budda bar ולאוסף של ה-BBC, ורשת הטלוויזיה הגרמנית-צרפתית arte עשתה סרט דקומנטרי על חייה.

לא מכבר היא שבה מסיבוב עולמי אינטנסיבי בדרום קוריאה , אירופה וארצות הברית, ותשוב להופעה ב-7 בינואר בחנות התו השמיני בירושלים. יצאנו לטיול שורשים הכי אסלי וירושלמי שאפשר, עם מי שמעידה "אומרים שירושלים מגלה את יופיה רק לאוהביה. אני אוהבת אותה בכל נימי נפשי. נושמת אותה, חיה אותה, מתגעגעת אליה ושרה אותה. אני נושאת אותה על כתפיי ומביאה את בשורתה אל העולם".

"אני אוהבת אותה בכל נימי נפשי". לוי בירושלים (צילומים: גילי מצא)

משכנות שאננים - ירושלים של זהב

"שכונה זו, יהלומה של ירושלים, נוגעת לליבי כיוון שזוהי השכונה הראשונה בה חיה משפחתו של אבי,

עם בריחתם מטורקיה עקב המלחמה עם יוון ב-1922. יש כאן תחושה של חיים יחד, ומצד שני ניכור שלא נותן לחצות את הקו המפריד בין דיירי השכונה משאר העולם - מה שהופך אותה ליותר מסקרנת. כמו אישה שחושפת טפח בגופה אך לא מתמסרת כליל.

"הנוף, מה יש לומר: ירושלים כולה ניצבת לנגד, יפה ומיסתורית. העבר שלה מביט בך בעזות מצח. ירושלים היא לי כאישה. כשאני מספרת שבאתי מירושלים, עובר קסם באולם ואנשים מוחאים כפיים ומזילים דמעה, כמו רוצים לגעת בה אך לא יכולים, ואני, יסמין, באה ממנה וחוזרת אליה. אשרי שזכיתי".

"יהלומה של ירושלים". לוי במשכנות שאננים

שכונת אוהל משה - משפחת לוי

"שכונת היהודים מגורשי ספרד, בהם נכללו משפחותיהם של יצחק נבון, יהורם גאון, שמעון פרנס ונוספים. בשכונה זו גדל אבי, יצחק, שהיה מבכירי קול ישראל וניהל את השידורים היומיים בלדינו. אבי היה מנהל תוכניות המוסיקה ושותפו של יצחק נבון ביצירת המחזמר "בוסתן ספרדי".

יש בשכונה גן הנקרא על שם אבי כאות הוקרה על מפעל חייו. סיפרו לי שקולו של אבי היה נשמע למרחקים, כאשר היה חזן בבית הכנסת הגדול 'קהל גרנדה'. כשאני מבקרת בשכונה, אני מדמיינת אותו מתהלך בה ואת תושבות השכונה הספרדיות קוראות זו לזו מן המרפסות בלדינו.

"אני אוהבת את הסמטאות הצרות, המדרגות המובילות אל הבתים, הקשישות הצועדות בצידי הדרך, הצבעים האין-סופיים הצצים מכל מרפסת. ב"חודריה" בספרד (שם האלבום השני שלה - ג.מ), הרובעים היהודיים בהם חיו היהודים לפני גירושם מספרד, אני חשה באוהל משה, ספרד הקטנה. החלום שלי הוא לקנות את הבית שבו אבי חי עם משפחתו".

שוק מחנה יהודה - ירושלים כתבלין

"זוהי ירושלים בהתגלמותה, קיבוץ הגלויות המבורך. כל צבעיה, ריחותיה, תבליניה, תרבויותיה. שם בני כל העדות ומאכליהם, תמימותם וכן נסיונם לשרוד. אני נשאבת אל תוך עולם שבו הזמן עצר מלכת. בעיקר אני אוהבת לקנות בו תבלינים עם אימי. אני אוהבת את קריאות הרוכלים לרכוש את מרכולתם. שוק לא מתיימר, צנוע, המציאות של חיינו".

"זוהי ירושלים בהתגלמותה". בשוק מחנה יהודה

בית אנה טיכו - עצבות ועוצמה

"האמנית אנה טיכו נהגה לתור בירושלים ולצייר את נופיה. הבית שבו היא ובעלה גרו ואשר שימש כמרפאת עיניים של בעלה, עומד כמזכרת מן העבר של תקופת חיים שלא תשוב עוד לעולם. יש לי משיכה בלתי מוסברת לעצבות של נשים, בעיקר לציורים שמבטאים זאת. בבית אנה, כמו בביתי שלי,  מגיח מכל עבר ציור אישה לבושה עצבות. משהו בשילוב של פניה עם ציוריה גורם לי לרצות להישאב אל העולם של האישה העוצמתית הזו".

בית קפה "תמול שלשום" - לקרוא עם עגנון

"בבניין כבן 130 שנים בשכונת נחלת שבעה, נמצא בית קפה-ספרים ע"ש ספר של עגנון שקראתי שוב לאחרונה. מכל עבר מגיחים ספרים ישנים נושנים. אני מרגישה שאני יושבת בביתו של ש"י עגנון עצמו, נוגעת לא נוגעת בדמותו. עוד מהילדות יש לי אהבה לספרים, בעיקר לריחם.

"הדבר הראשון שאני עושה כשנופל ספר לידי, הוא להריח אותו, כך אני שואבת אותו לנפשי. אימי אמרה לי שמצווה היא לפתוח ספרים ישנים, שאף אדם לא שם ליבו אליהם. בַמקום אווירה מרתקת. אני אוהבת לשתות בו קפה במפגשים תרבותיים נפלאים של סופרים, המדברים על יצירתם עם קהל קוראים".

קולנוע סמדר - לחיות בסרט

"בלב המושבה הגרמנית, פנינה שמורה מהעבר. כמו שהיתה כאשר היו פוקדים אותה החיילים הבריטיים. זהו קולנוע ותיק שמזכיר לי קשיש המסרב להיפרד מן העולם. מוכר הכרטיסים נראה כבתוך כלא ישן, כאשר הוא מציץ מבעד לחלון הסורגים שעודם שם. פנים הקולנוע עדיין מקורי, עם וילון בכניסה וכיסאות עץ חורקים. אני מרגישה כאילו נכנסתי לסרט אחר, במנהרת הזמן. בשבתות אני אוהבת לטייל ולעצור בו, מנסה לגנוב רגעים מתקופת זמן נשכחת".

"אני מרגישה כאילו נכנסתי לסרט אחר". בקולנוע סמדר

מרתף געגועיי לאבא

"במרתף, בלב שכונת בקעה, נמצא כאב הלב שלי. מפעל חייו של אבי, שנגדע ברגע, במוות פתאומי לפני 32 שנה. שנים של עבודה על עשרה כרכים, אנתולוגיה לחזנות ספרדית וארבעה כרכים נוספים של רומנסות ספרדיות, מעלים פה אבק וקורי עכביש.

"כאב הלב שלי". במרתף של אביה עם הספרים שכתב

"כחוקר מוזיקה ספרדית יהודית - הלדינו, נהג אבא לעבור מבית אחד למשנהו של צאצאי מגורשי ספרד, ולהקליטם על טייפ סלילים ישן. לאחר מכן היה כותב את מילות השיר ואת הפרטיטורה. אותם אנשים נכבדים ששרו למענו, הלכו לעולמם. האיש שהציל מאבדון את השירים שעברו מדור לדור בעל פה במשך מאות שנים, ספריו יושבים כאבן ומחכים במבוכה שאבי תכף יחזור ויפיח בהם חיים, ומישהו יעזור להוציא את הפרוייקט לאור".

גילי מצא - עיתונאית וצלמת שצילומיה מתפרסמים בעולם. 

• לכל כתבות במדור "מסע עם כוכבים"