סגרה עסקה מאחורי גבו של המתווך - ותשלם לו
מתווך הראה ללקוחה דירה שהוצעה להשכרה. היא אמרה שאינה מעוניינת, אך לאחר מכן התברר כי התקשרה בהסכם שכירות עם בעליה. המתווך תבע את שכרו - וביהמ"ש פסק לזכותו
מתווך שפרסם מודעה להשכרת דירה באינטרנט תבע לקוחה שאמרה לו כי אינה מעוניינת בדירה אך מאוחר יותר חתמה על הסכם שכירות עם בעלי הדירה, וסירבה לשלם לו את שכרו. בית המשפט חייב אותה לשלם למעלה מ-15 אלף שקל.
התובע טען כי בעקבות המודעה שפרסם ובה הוצעה להשכרה דירה בראשון לציון, פגש את הנתבעת והציג בפניה את הדירה. לדבריו, הלקוחה חתמה על התחייבות לתשלום דמי תיווך, אך לאחר שראתה את הדירה, אמרה כי אינה מעוניינת בה.
למרות זאת, בדיעבד התברר כי היא התקשרה בהסכם שכירות עם בעלי הדירה לפיו התחייבה לשלם דמי שכירות בסך 10,000 שקלים לחודש. אולם, כשדרש ממנה המתווך לשלם את שכרו, סירבה. בתביעה שהגיש לבית משפט השלום בראשון לציון דרש המתווך 11 אלף שקל.
הלקוחה טענה להגנתה כי לאחר שראתה את הדירה, הביעה בפני התובע את רצונה בדירה, והסכימה עימו כי שיעור דמי התיווך לא יעלה על 5,000 שקל. לטענתה, הוא מצידו התחייב לסייע בהפחתת דמי השכירות לדירה ולנהל עבורה את המשא ומתן.
לדבריה, התובע לא עמד בהתחייבותו ולא היווה את הגורם היעיל להתקשרות בעסקה, ולפיכך הוא אינו זכאי לדמי תיווך. עוד טענה, כי גם אם זכאי התובע לדמי תיווך, שיעורם לא יעלה על 5,000 שקלים בהתאם למוסכם ביניהם.
חוזה הוא חוזה
השופטת הלית סילש קיבלה את מרבית טענות המתווך לאחר שקבעה שמרגע שחתמה הלקוחה על התחייבות לתשלום דמי התיווך, עליה לקיימה כלשונה.
עוד נפסק כי לו רצתה הלקוחה לשנות את ההסכם, היה עליה לעשות זאת בכתב, וכי לא די בכך שאמרה לתובע כי אינה מוכנה לשלם יותר מ 5,000 שקל עבור דמי התיווך.
"בפשטות" כתבה השופטת, "חוזה הוא חוזה. ככל שמבקש מי מהם לשנות מהסכמות חוזיות, עליו לעשות כן במפורש ובאותה דרך בה התקבלו אותן ההסכמות- דהיינו בכתב".
בנוסף, דחתה השופטת את טענת הלקוחה כי התובע לא היה הגורם היעיל בעסקה, לאחר שקבעה כי הלקוחה לא הודיעה לו כי היא מעוניינת בדירה, וכל שאמרה היה כי היא מעוניינת כי ינהל עבורה את המשא ומתן ויפעל להפחתת דמי השכירות. זאת ועוד, בסופו של דבר, הושכרה הדירה במחיר שננקב מראש.
אמנם, קבעה השופטת, 10,000 שקל הוא סכום גבוה עבור דמי תיווך, אך משחתמה הלקוחה על ההתחייבות, היא לא יכולה להתכחש לה בטענה כי מדובר בסכום גבוה מהסביר.
הלקוחה חויבה לשלם לתובע דמי שכירות של חודש אחד בתוספת מע"מ, ובסך הכל 11,600 שקל. ובנוסף חויבה בתשלום הוצאות משפט של 546 שקלים ושכר טרחת עו"ד בסך 4,000 שקל.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
החוזה מחייב
צילום: עומר הכהן
מומלצים
