מי יקבל מה בהסכם השכר - וכמה?

התעוררתם לבוקר בו הכל עובד כשורה: יו"ר ההסתדרות לא מאיים, האוצר לא מתנגד, ולמעט כותרות עם סימני שאלה בעיתונות המודפסת אשר דיווחה את חדשות יום האתמול - אף אחד גם לא שובת. אך מה כולל ההסכם, מי יקבל מה וכמה, על מה הייתה כל המהומה, ומה המשמעות למגזר הפרטי? התשובות לפניכם.

מהם עיקרי ההסכם? 

• תוספת שכר כוללת של 6.25% לתקופת הסכם של 3.5 שנים, שתינתן בשלושה מועדי תשלום: ינואר 2011 – 2.25%, ינואר 2012 – 2%, דצמבר 2012 – 2%.
• מענק חד פעמי בגובה 2,000 שקל לכל עובד, ללא קשר לגובה שכרו, שישולם בנובמבר הקרוב.
• השתתפות בהוצאות מעון או גן לאימהות לילדים עד גיל 5 – השתתפות בגובה 300 שקל לילד ראשון והשתתפות נוספת בגובה 200 שקל לילד שני.
  אין שביתה

  העובדים יקבלו תוספת של 6.25%

  תני גולדשטיין

  בתום דיון מרתוני שהחל אתמול אחה"צ חתמו שטייניץ ועיני על הסכם שכר חדש. ההסתדרות ביטלה את האיום בשביתה והתחייבה לשקט תעשייתי עד סוף 2012

  אין שביתה. העובדים יקבלו תוספת של 6.25%
• הגדלת הפרשות לפנסיה ב-2% בשני מועדים: בינואר 2011 יגדלו הפרשות העובד לפנסיה ב-0.5% והפרשות המעסיק ב-0.5% נוספים. בינואר 2013 יגדלו הפרשות העובד ב-0.5% נוספים וכך גם הפרשות המעסיק.
• שינוי ההסדר לקבלת פיצוי בעת פרישה בגין ימי מחלה לא מנוצלים. השינוי ייקבע בהתאם להבנות בין הצדדים.
  

על מי חל ההסכם?

ההסכם חל על שירות המדינה ומעסיקים נוספים במגזר הציבורי כולל כל הרשויות המקומיות, החברות הממשלתיות, הרשויות והגופים השלטוניים, מהמועצות דתיות ועד שירות התעסוקה, וכן בשירותי בריאות כללית.

גם חיילים בקבע זכאים

כל אלו, כולל חיילים בקבע, ייהנו מהתוספות.

האם חלוקת התוספת תהיה שווה בכל ענף (אותו שיעור תוספת לעובדי ענף הבריאות כמו לעובדי שירותי הדת, ביטחון וכיוב')?

בתלוי את מי שואלים: באוצר אומרים ששיעור התוספת הוא קבוע ומדובר ב-6.25%, וזה כלל לא משנה באיזה משרד או איזו משרה מדובר. בהסתדרות טוענים כי שתי הפעימות האחרונות של התוספת תינתן לאיגודים הענפיים יד חופשית באופן החלוקה. נציין שבמקרה זה החלוקה עשויה להיות לטובת העובדים החלשים, אך גם לרעתם.

האם לצורך חישוב התוספת יחושב השכר הכולל או רק שכר הבסיס - שלעיתים מהווה שיעור הנמוך ממחצית השכר הכולל הודות לתוספות?

שיעור העלייה הוא ביחס לשכר בפועל, כולל וותק, שעות נוספות, וכל תוספת שקלית או אחוזית הכלולה במשכורת, מלבד תוספות שאינן משולמות על בסיס קבוע כגון החזר הוצאות כגון נסיעות ואש"ל.

ומה לגבי המשכורת שלי?!

מה זה אומר, התוספות האלו? אני עובד ניקיון ברשות מקומית בפריפריה שמשתכר שכר מינימום. כמה כסף אראה בפועל מההסכם הזה בשנים הקרובות?

בשלב הראשון, בינואר, שכרך יעלה ל-3,936 שקל בחודש. בסוף, ב-2013, הוא יעלה ל-4,087 שקל. חשוב לציין שכל התוספות הן מעבר להשלמה לשכר מינימום, אם העובד אינו מגיע למשכורת המינימלית הקבועה בחוק.

אני עובדת בשכר מינימום עם ארבעה ילדים. כמה אקבל?

כמו עובדת עם שני ילדים, כלומר, 4,436 שקל בשלב הראשון, ו-4,587 ב-2013.

אני הנתב המפורסם בנמל שמשתכר 60 אלף שקל לחודש. כמה אני אקבל?

כיוון ששכרך הוא קומבינה שמבוססת על שכר סביר של 30 אלף שקל בחודש ותוספות שונות ומשונות שמנפחות אותו על הוצאות שרק חלקן התבצעו בפועל, וההסכם יחול על השכר לא כולל החזרי הוצאות, אתה תקבל "רק" תוספת של 674 שקלים בינואר הקרוב לשכרך הנוכחי ו"רק" 1,874 שקל לחודש יותר מעכשיו עד 2013. אבל אנחנו סומכים עליכם שתמצאו דרכים יצירתיות לעקוף את ההתחייבות לשקט תעשייתי עד 2013 ותחלבו מהמדינה עוד כמה שקלים בנוסף למה שעיני השיג לכם אמש. 

במגזר הציבורי מקבלים תוספת שכר - מה עם המגזר הפרטי?

במגזר הפרטי כפופים הסכמי השכר למשא ומן בין המעסיק לעובד; אלא אם כן יש ועד והסכם קיבוצי הדן הנושא ונותן עם המעסיק כקבוצה. בכל מקרה, בעוד העובדים במגזר הציבורי הצליחו לפצות על שחיקת שכרם, לפי פרסומי הלמ"ס, ירד השכר הריאלי (בניכוי אינפלציה) של כלל השכירים במשק בכ-1% בין ינואר 2009, עד עתה.

הסיבה לכך, בין השאר, היא המשבר הכלכלי אשר גרר מלבד פיטורים, גם הורדות שכר וקיצוצים בהטבות במגזר הפרטי;  נציין עם זאת, שעובדי המגזר הציבורי הסכימו לוותר על מחצית מדמי ההבראה ב-2009 על מנת להקים קרן סיוע לעסקים שתפקידה למנוע קריסות מקומות עבודה.

האם מי שפרש לפנסיה במגזר הציבורי ב-2009 2010 יהיה זכאי גם לתוספת רטרואקטיבית על שחיקת השכר?

אכן יהיה זיכוי כלשהו למי שפרש ב-1.1.09, עדיין לא הוחלט על גובה הפיצוי.

האם מצטרפים חדשים לשירות הציבורי יקבלו אף הם את התוספת?

המצטרפים החדשים לשורות המגזר הציבורי ייהנו מאותם תנאים כשאר הקולגות שלהם, וזכאים למה שהושג בהסכם.

האם השתתפות בהוצאות מעון או גן לאימהות לילדים עד גיל 5  של 300 שקל לילד ראשון והשתתפות נוספת בגובה 200 שקל לילד שני, כפי שהוסכם, תקף גם לאמהות עובדות במגזר הפרטי?

רק אמהות עובדות במגזר הציבורי, או אבות עובדים אשר נשותיהם אינן עובדות במגזר הציבורי זכאים לתנאים אלו.

האם התוספות הן גם לעובדי משרד החינוך, איתם נחתם הסכם עצמאי מול האוצר?

עובדי משרד החינוך אינם חלק מההסכם שנחתם אמש. העובדים היחידים שיהנו ממנו במערכת החינוך הם עובדי עירייה, כמו שרתים וסייעות. עםן זאת, לגבי המורים המועסקים בשירות המדינה נקבע בהסכם "אופק חדש" כי ינוהל מו"מ עם הסתדרות המורים לגבי אופן יישום עלות הסכם המסגרת שייחתם עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

האם ההפרשות לפנסיה יגדלו רק למי שיש לו קרן פנסיה?

ההפרשות לפנסיה יגדלו לכל עובד החוסך כספים לפנסיה במסגרת פנסיה צוברת.

יותר לעובדים חלשים? ההסתדרות סירבה

עופר עיני טירפד אותה. הוא לא היה מוכן אפילו שתעלה בדיונים. הוא טען שזה עניין פנימי של ההסתדרות ושהיא תקזז את התוספת באופן דיפרנציאלי, אחרי שהאוצר יתחייב על סכום מסויים לכולם. באוצר טוענים שההסכם בכלל לא כולל מנגנון כזה, כך שבפועל, ההסכם יכלול תוספת שכר זעומה לעובדים שמשתכרים כיום שכר מינימום ותוספת נאה לעובדים ממעמד הביניים.

הדבר הדיפרנציאלי היחיד בהסכם הוא מענק חד פעמי אחיד של 2,000 שקל לחודש שיחולק לכל עובד במשכורת הקרובה.

למה זה דיפרנציאלי? זאת תוספת אחידה.

היא דיפרנציאלית מבחינת אחוזים מהשכר. כי עובד שמשתכר 4,000 שקל יקבל פתאום משכורת אחת של 6,000 ובהחלט ירגיש בהבדל, ועובד ב-62,000 יקבל "רק" 64 אלף ואולי בכלל לא ישים לב. בטח לא עם התוספת המשמעותית החודשית שסידרה ההסתדרות לעובדים החזקים. 

למה שעופר עיני יתנגד לדרישה כל כך חברתית וצודקת, ולמה האוצר לא התעקש?   

עיני גילה בעבר דאגה כנה לעובדים מהשכבות החלשות, והביא לחתימת הסכמים שהעלו באופן דרמטי את שכר העובדים בענף השמירה, ברשתות השיווק, באולמות האירועים ובמפעלים. אבל עיני עדיין עובד קודם כל אצל הוועדים הגדולים והחזקים  בחברת החשמל, מקורות, נמלי הים והאוויר, שדורשים ממנו את ליטרת הבשר שלהם, ויתרה מזאת - הם דורשים כבוד.

סולידריות עובדים? ספרו זאת לוועדים החזקים

"מה זה כבר כבוד לעומת סולידריות עם העובדים החדשים?", תשאלו. הוועדים החזקים חושבים שמגיע להם יותר הם לא רוצים להרגיש שעיני דואג להם פחות מאשר, "לאיזה עובד מושתן שעובד בפחי זבל", כפי שאמר פעם עובד אחד בנמל. זה עשוי היה לגרום לערעור על שלטונו המוחלט של עיני בהסתדרות ובוועדים - והוא לא יכול להרשות זאת לעצמו.

אגב, אם היו מעלים את שכר המינימום, עובדי הציבור הזוטרים לא היו משתכרים יותר?

בהחלט. יו"ר ההסתדרות הקודם ויו"ר העבודה לשעבר,  עמיר פרץ, דרש להעלות את שכר המינימום ל-4,600 שקלים בשנת 2006 (1,000 דולר באותה תקופה). זה הרבה יותר ממה שעובדי הציבור בשכר מינימום יקבלו בהסכם הנוכחי.

ממשלת אולמרט-פרץ התחייבה להעלות את שכר המינימום לאותו סכום בשלבים עד 2009, והתחמקה מהתחייבותה שוב ושוב. ממשלת נתניהו שכחה ממנה לגמריי, וגם טירפדה הצעת חוק דומה שפרץ מנסה לקדם כחבר כנסת. 

עיני היה שותף לטירפוד היוזמה להעלאת המינימום, כאשר הצהיר כי הוא מתנגד להעלאת השכר בחקיקה ומעדיף לעשות זאת בהסכם. כרגע, הנושא ממוסמס בדיונים של עיני מול הממשלה ב"פורום השולחן העגול". עיני מצהיר כי הוא תומך בהעלאת שכר המינימום, אך מעולם לא איים לנקוט בשביתות ועיצומים כדי להשיג זאת. אפשר להבין אותו, עם כל הכבוד, תוספת של אלפי שקלים לעובדי הנמלים היא בכל זאת עניין בוער יותר.

מדוע בכלל היה צריך לאיים בשביתה? האוצר הצהיר מלכתחילה שהוא מוכן להעלאת שכר, והיה ברור שהצדדים יגיעו להסכמה, אז בשביל מה היה כל הפסטיבל הזה?

 עיני יודע שבמדינת ישראל מבינים רק כוח. בעבר, כשפרץ ועיני ביקשו משרי אוצר קודמים לגבש הסכמים קיבוציים ולהפסיק את הלנת השכר ברשויות המקומיות, הם לא נענו עד שפרצה שביתה בפועל.

בשנים הקודמות נוצר בצמרת המשק ריטואל שחוזר על עצמו: עם פרוץ השביתה, ארגוני המעסיקים עתרו לבית הדין לעבודה, וזה הורה לאוצר ולהסתדרות לשבת, לדון ולגבש הסכם. הפעם, כיוון שבשני הצדדים היה רצון טוב, הם הלכו על "הליך מקוצר" שבו המו"מ החל עוד לפני השביתה - אבל נראה כי גם הפקידים וגם פעילי ההסתדרות היו צריכים את איום השביתה כדי לשבת ולדון "עד שיעלה עשן".

היה יכול להיות יותר גרוע

ה"שביתה" הזאת הייתה איום סרק מיותר במשחק מכור מראש של אגו, כוח ויחסי ציבור, אבל בואו נגיד תודה שההסכם הושג בזכות איום בשביתה וחסכו לנו שביתה של ממש.