פוטרתם כי אתם כבר לא צעירים? יש מה לעשות
בעבר, "זקן השבט" היה נחשב לתפקיד המכובד ביותר, וניסיון חיים היווה יתרון ברור. ימים אלו פסו מן העולם, וכיום מעסיקים מעדיפים כוח עבודה צעיר ונמרץ, מהיר וטכנולוגי. בשביל להגן עליכם, העובדים המבוגרים, מפני מפלצת ההפלייה, נחקק "חוק השיוויון". על מי הוא חל וכיצד אוכפים אותו? מדריך
גליה (שם בדוי), 48, עבדה כמזכירה בחברה במשך כ-9 שנים, ובמהלך השנים זכתה רק לשבחים ומחמאות ממעסיקיה. כשהמנכ"ל קרא לה לשיחה, היא הופתעה לשמוע שהתקבלה במשרד החלטה "לרענן אותו בעובדים צעירים", כנהוג בעולם ההיי-טק, ולכן היא מפוטרת.
- מגיעים לכם פיצויים - גם אחרי פחות משנה
- כל המשרד במה, וכל השחקנים מפוטרים
- עובד הקים ועד? לא כדאי לפטר אותו
המנכ"ל הדגיש באוזניה של גליה עד כמה הוא מרוצה ממנה, ומעבודתה, ואף הבהיר לה במפורש כי הפיטורים אינם מלמדים על דופי בתפקודה. רק הגיל, הסביר, מהווה פקטור בקבלת ההחלטה. גליה שלנו אמנם קיבלה את הדין והלכה הביתה, אך היא ממש לא מתכוונת לעבור על כך בשתיקה.
רגע לפנישימוע לעובד: תנאי לפיטורים הגונים, או כסת"ח?תני גולדשטייןעובדים רבים תובעים את מעסיקיהם בגלל שפוטרו בלי שנערך להם שימוע. האם חובת השימוע שהונהגה בשנים האחרונות מרככת את כאבו של העובד? האם היא מונעת פיטורים שרירותיים ונקמניים, ואולי היא מאפשרת לעובדים לנקום ולסחוט כספים? האם אפשר בכלל לבדוק מה הוא שימוע הוגן?"רענון המשרד"? לא חוקי
סיפורה של "גליה" מבוסס על סיפור אמיתי לחלוטין, אשר בגינו הגישה השבוע נציבת שיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת (עוה"ד שרון אברהם ויס) תביעה לבית הדין. התביעה, על סך של 151,831 שקל, הוגשה כנגד מעסיקיה של גליה, לאור העובדה שפיטוריה בוצעו בניגוד לסעיף 2 בחוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה ("חוק השיוויון"). סעיף זה קובע כי אין להפלות מועמדים לעבודה, או עובדים "מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם...".
איסור ההפלייה הנ"ל חל כאמור על קריטריונים רבים, ואמור למנוע מצבים בהם השתייכות לקבוצה מסויימת (50 פלוס? 45 פלוס?) מביאה להפלייה לרעה בעבודה. האיסור חל לא רק על פיטורי עובד, אלא למעשה על כל מערכת היחסים שבין המעסיק לעובד. כך למשל, קובע החוק כי:
- אין להפלות דורש עבודה מחמת גילו;
- לאחר שהתקבל, אסור לתת לו תנאי עבודה שונים בשל גילו;
- אין לפגוע לו בקידום או למנוע ממנו הכשרה מקצועית בשל גילו.
איסורים אלו נועדו למנוע את מעגל האימים, בו עובד מבוגר לא מצליח למצוא עבודה רק בשל גילו, ואם כבר הוא כן עובד איפשהו, הוא מפוטר משם, בשל גילו, וחוזר להיות העובד שלא מצליח למצוא עבודה בשל.... גילו! מעגל זה "מצעיר" עוד ועוד את שוק העבודה, ומגדיל את מספר המובטלים, הנזקקים לחסדי המדינה.
זה לא הגיל, זה התרגיל
בעבר, "זקן השבט" היה נחשב לתפקיד המכובד ביותר, וניסיון חיים היווה יתרון ברור. ימים אלו פסו מן העולם, וכיום מעסיקים מעדיפים כוח עבודה צעיר ונמרץ, מהיר וטכנולוגי: "דרוש עובד נמרץ ללא ניסיון" מעיד אולי על שכר נמוך, ו"דרושים צעירים בעלי מוטיביציה גבוהה" מעיד על שעות עבודה ארוכות, אך עדיין, דלתות עולם התעסוקה אינן ממש פתוחות עבור עובדים מבוגרים, והגיל הנחשב בעיני המעסיקים ל"מבוגר מדי" - הולך ומצעיר.
ומה לגבי "דרוש בעל ניסיון"? הלא גם מודעות כאלו ניתן למצוא! נכון, אך גם כאן אין כל ערובה כי אדם מבוגר אכן יתקבל לתפקיד. כך כאשר שרגא קורן, בן 56 ומנוסה בתחומו, הגיע לריאיון עבודה, המראיין שאל אותו אם הוא חושב ש"הם מנהלים כאן בית אבות". שרגא המשיך לחפש, עוד ועוד, אך לבסוף הבין שעבודה הוא לא ימצא: הוא "מבוגר" מדי.
בתגובה, שרגא החליט "להעלים" את החיסרון שלו מעיני המעסיקים הפוטנציאליים, ולכן שינה מספר פרטים אישיים בקורות החיים, כך שייראה שהוא רק בן 46. הפלא ופלא - בתוך זמן לא רב התקבל שרגא לעבודה כטכנאי מחשבים בכיר! לאחר 3 וחצי שנים גילו שהמעסיקים של שרגא את גילו האמיתי, והם נרעשו מכך מאוד. שרגא הושעה, ואח"כ פוטר לאור הפרת האמון החמורה.
הוא פנה לנציבת שיוויון ההזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, וזו שלחה למעסיקים מכתב ובו בקשת הבהרה. בעקבות ההבהרה הוגשה לבית הדין בקשה למתן צו, שימנע את פיטוריו של שרגא (בשל העובדה שהם נגועים בהפלייה על בסיס גיל). ואולם, בית הדין האיזורי בתל-אביב החליט לדחות את הבקשה, וקבע:
- טענותיו של שרגא לגבי הפלייה בראיונות השונים עומדות רק כנגד אותם "מעסיקים פוטנציאלים", אך לא כנגד החברה ששכרה בסוף את שירותיו.
- דווקא החברה הזו לא שאלה אותו מעולם לגילו, ולמעשה חיפשה מראש עובד מנוסה לתפקיד, ועל סמך ניסיונו זה - התקבל.
- סיבת הפיטורים הייתה אובדן אמון: שרגא שינה פרטים מהותיים בקורות חייו ושיקר שוב ושוב (בכל שנה הוא ציין בטפסי 106 את תאריך הלידה השקרי, כדי לא להיחשף). העובדה שלא מצא לנכון להתוודות על שקריו במשך 3.5 שנים היוותה בסיס לפיטורים.
- ציון נתון כוזב בקורות חיים, כך נפסק, כמוהו כהטעיית המעסיק, ולמעסיק יש הזכות לבטל את החוזה בשל כך.
יצויין כי חוות הדעת של הנציבות שהוגשה לבית הדין גרסה כי, אמנם לשרגא אסור היה לשקר, אך לא היה צריך לפטרו לאלתר: לדעת הנציבה היה מקום לשקול את השארתו בעבודה, עם הליך משמעתי נלווה, אך למרות זאת, בית הדין החליט שלא לשעות לבקשת העובד, ולא מנע את הפיטורים. שרגא, בן ה-60, פוטר - והצטרף אחר כבוד לסטטיסטיקה.
הפליית מבוגרים עולה ביוקר
ואולם, במקרים אחרים בהם גיל המועמד היה גלוי לכל, ולא היה מדובר בתרמית או בזיוף, בתי הדין דווקא שעו לבקשת העובד המבוגר שהופלה, ופסקו לו פיצויים כספיים מכובדים.
כך למשל במקרה של יוסף, עובד בנק, נקבע שהוא כן הופלה מחמת גילו. יוסף היה חתום על "הסכם קשישים" מיוחד, שקבע את מעמדו כעובד לא קבוע וכן קבע כי יוסף – ועובדים נוספים שהתקבלו לעבודה בבנק בגיל 55 ומעלה – יקבלו תנאי עבודה פחותים. בית הדין קבע כי הבנק נקט ב"הפליה פסולה", שעה שערך וחתם על הסכם קיבוצי שכזה, שמראש נועד להעניק תנאים נחותים למגזר מסוים של עובדים (בני 55 ומעלה). נקבע שיש לפצות את העובד בסך של 12 משכורות (!), פלוס שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
במקרה אחר פוטרה עובדת בת 64, לאחר מספר שנות עבודה, באלו המילים: "עובדת שעברה את גיל ה-60 כבר צריכה לצאת לפנסיה", ו"כבר ממילא מיצית את עצמך לאחר שנות עבודה ארוכות". העובדת הגישה תביעה נגד מעסיקה, והוכיחה כי לא הייתה במעשיה ובהתנהגותה כל סיבה לפיטוריה. המעסיק, מצידו, לא הצליח להוכיח שהוא לא הפלה אותה לרעה בשל גילה, ולכן חוייב לשלם לה פיצוי של 6 משכורות, פלוס 25 אלף שקל בגין נזק כללי שנגרם לה עקב ההפלייה.
חשוב לציין כי, במידה וההפלייה נדרשת מעצם התפקיד, יהיה מותר להפלות מועמד בשל גילו, אך עסקינן במקרים ספציפיים בלבד, בהם ברור שמועמד מבוגר פשוט אינו מתאים.
וכשהעובד כבר עבר את גיל הפרישה?
עובד אחר, בתפקיד שיווק והפצה של מוצרי אמנות, פוטר במפתיע מחברה, בעת שהיה מעל גיל "פרישת חובה". עלתה השאלה, האם חוק השיוויון מגן גם על עובד שהופלה לאחר גיל הפרישה?
תשובת בית הדין הייתה שהחוק לא מגן על עובד שעבר את גיל הפרישה ה"כפויה" לפי חוק: "מעתה ואילך העסקתו היא וולונטרית בידי המעסיק", נקבע, והמעסיק יכול בשלב זה להחליט לפטר את העובד המבוגר, מבלי שחוק השיוויון ימנע זאת ממנו. במקרה זה ספציפית, הליך הפיטורים של התובע היה מפתיע, לוקה בחסר ופגום, ולכן - ומבלי קשר להפלייה בשל גיל - נפסק לעובד פיצוי כספי בגובה 2 משכורות חודשיות.
הופליתם? אל תשתקו!
אם גם אתכם לא קיבלו לעבודה כי אתם "מבוגרים מדי"; אם גם אתכם פיטרו בשביל "להצעיר" את המשרד; אם גם לכם לא נתנו ליהנות מתכנית אופציות, כי אתם "תיכף פורשים גם ככה" - אתם לא לבד!
החוק מקנה לכם זכות לתבוע מהמעסיק פיצויים בגין הפגיעה שנגרמה לכם, ובנוסף לדרוש פיצויים בגובה של עד 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. כך תוכלו "לחנך" את המעסיק, ושכמותו, לנהוג אחרת בעתיד, ותסייעו למיגור התופעה.
מעבר לכך, מאפשר החוק לארגון העובדים היציג במקום עבודתכם, או לארגונים אחרים העוסקים בזכויות המבוגרים, לתבוע את המעסיק שלכם עבורכם (בהסכמתכם). תוכלו לפנות בעניין זה לנציבות שיוויון הזדמנויות בעבודה במשרד התמ"ת, בטלפון 6662701 02 ובאתר הנציבות באינטרנט, ושם לקבל סיוע והכוונה.
כמו כן כדאי לדעת, שבשנים האחרונות קמו עמותות רבות המסייעות למי שנתקלו בהפלייה מחמת גילם, וניתן לאתרן ברשת בקלות יחסית.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר המידע ביחסי עבודה, שכר וחישובים – www.datafax.co.il
למאגר המשפטי המלא - www.lawdata.co.il
לפנייה לכתב/ת 
