הצנע חזר לרמה"ש: 3 חבילות חמאה לכל לקוח
רמת השרון, דצמבר 2010. נדמה שחזרנו לתקופת הצנע של קום המדינה, שבה הגבילו את הציבור ברכישת מוצרי יסוד. במינימרקט המקומי מסבירים: "בעלי הקונדיטוריות מרוקנים את המדפים אז החלטנו להגן על הלקוחות ואני מגביל את הכמות"
כולנו מכירים את הקניות המשלימות אותן אנו מבצעים בחנויות המכולת ליד הבית. בדרך כלל אנחנו מתעלמים לחלוטין מפערי המחירים לכאן או לכאן ורוכשים בדיוק את אותם מוצרים בודדים להם אנו נזקקים באותו הרגע.
הבוקר שלחה אותי אשתי לרכוש כמה חבילות חמאה עבור העוגות המשפחתיות שהיא אופה מדי שבוע. כאשר הגעתי לקופה החמיצה לי פנים שרון הקופאית והסבירה לי כי לאור המצב הקיים אני מוגבל לשלוש חבילות חמאה בלבד ולא יותר.
"מדובר בהיסטריה מתמשכת שלא ראיתי מעולם", הסביר בעל המקום, אבי עמנואל, את השלט הענק המסביר לצרכנים כי מכאן יוצאים מקסימום עם שלוש חבילות. "שלחנו את העובדים שלנו לבדוק ולמעט ממרחי החמאה השונים, שוב אין באזור שלנו חמאה, מה שגורם לבעלי עסקים ובעיקר קונדיטוריות לפשוט כמו ארבה על המדפים ו"לשאוב" את כל מלאי החמאה שלי. מסיבה זו החלטתי להגן על הלקוחות ואני מגביל את הכמות".
גם שרון הקופאית נאלצת להתמודד עם המצב החדש באחת הערים הכי בורגניות שיש. "אתה לא מבין כיצד תושבי רמת השרון מגיבים כשאני מוציאה להם את החמאה מהיד", היא נאנחת, "היתה כאן אישה שלקחה כעשר חבילות וכשאמרתי לה שיש מצוקה והיא יכולה לקחת רק שלוש היא זעמה, השאירה את כל העגלה כפי שהיא ויצאה מהחנות"
משק החלב בארץ, שבדרך כלל מאופיין דווקא בעודפי חלב, סבל הקיץ מעומס חום כבד, שדילל את ייצור החלב. בד בבד, עלה הביקוש למוצרי חלב ב-5% ומשאבי החלב הופנו למוצרים שאינם חמאה, שדורשת זמן ייצור ארוך יותר. לפי מועצת החלב והמחלבות, המחסור בחלב מורגש בכל העולם ויש עלייה עולמית במחירי החמאה.
בשורה התחתונה לא מובן כלל ועיקר כיצד במדינה מתוקנת לא יכול צרכן לרכוש את אחד ממוצרי היסוד כאוות נפשו והוא נאלץ לחזור במנהרת הזמן עשרות שנים אחורה, אל תקופות בהן הקציבו לו את המזון.