האוצר: לא נשלם את שכר המינימום החדש

שר התמ"ת בנימין בן אליעזר מתכוון אמנם לחתום על צו הרחבה שיהפוך את הסכם העלאת שכר המינימום לחוק מחייב במשק, אולם בכל הנוגע לאוצר - הוא אינו מתכוון לציית לו ולהעלות את השכר.

בן אליעזר הודיע היום (א') שישקול לחתום על הצו בתגובה להסכם שנחתם בין נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ליו"ר ההסתדרות, עופר עיני. עיני הצהיר בתגובה כי "הכנו הצעת חוק שתומכת בהסכם העלאת שכר המינימום ואני מקווה שעד יולי תהיה חקיקה שתעבור בכנסת. ואולם, אם יהיו עיכובים פוליטיים, בן אליעזר יכתוב צו הרחבה. דיברתי איתו והוא תומך ומברך על ההסכם וישמח לחתום על הצו. לצו יהיה תוקף מחייב על כל המעסיקים במשק".  

• עמיר פרץ על שכר המינימום: מעט מדי ומאוחר מדי
• השוואה בינלאומית: שכר המינימום בארץ אינו גבוה
• הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של ערוץ ynet כלכלה וצרכנות 
  

בן אליעזר אמר בתגובה דברים דומים, אם כי פחות נחרצים. מלשכתו של בן אליעזר נמסר בתגובה: "בן אליעזר עודכן על המגעים בין עיני לברוש ובירך עליהם. הוא עודכן שהם ינסו להגיע לסיכומים בעניין עם משרד האוצר. בן אליעזר סיכם אתם כי במידה ולא יגיעו לסיכומים (עם האוצר - ת"ג), הם יחזרו אליו על מנת לשקול יחד להביא זאת לחקיקה או לצו הרחבה".

ואולם, מבדיקת ynet עולה שגם אם בן אליעזר יחתום על צו הרחבה - האוצר אינו מתכוון לציית לו ולהעלות את שכר המינימום שמקבלים עשרות אלפי עובדי מדינה ועובדים של חברות קבלן שמועסקות עבור המדינה. באוצר טוענים שצו הרחבה אינו חל על המגזר הציבורי: "צו הרחבה חל על המגזרים שברוש מייצג את המעסיקים שלהם. הוא חל על מפעלים, למשל, או על בתי מלון. הוא אינו חל על עסקים שאינם מיוצגים בארגונים הכלכליים, על עסקים באיגוד לשכות המסחר וכמובן שעל המגזר הציבורי".

האם יש פיתרון משפטי לסוגייה? גורם משפטי בכיר אמר ל-ynet כי "יש מחלוקת עזה על השאלה האם צווי הרחבה חלים על המגזר הציבורי. לרוב אין בהם צורך, כי הממשלה היא מעסיק שנותן תנאים סוציאליים טובים. הסכם הפנסיה, למשל, היה מיותר במגזר הציבורי כי לכל עובדי הציבור יש פנסיה. אבל במקרים כאלה זאת בעיה שכנראה תהפוך למחלוקת ארוכה".

על אף המחלוקת, בתמ"ת לא משאירים מקום לספק ואומרים שלאחר חתימה על צו הרחבה "העלאת השכר תהיה אוטומטית בכלל הענפים, אלא אם יש הסכמים או ענפים שיש להם שכר מינימום ענפי בנוסף לקבוע בחוק שכר מינימום או בנוסף למה שיקבע בצו ההרחבה".

האם הסכם השכר יכסה את העלאת שכר המינימום?

עוד טוענים באוצר כי אין צורך בהעלאת שכר המינימום במגזר הציבורי, כיוון שהסכם השכר שנחתם בין הממשלה להסתדרות כולל העלאה כזאת בכל מקרה. מהאוצר נמסר כי "בהמשך ובכפוף להסכם השכר במגזר הציבורי שנחתם עם ההסתדרות לפני כחודש על העלאה של 6.25%, דורש משרד האוצר כי שתי הפעימות האחרונות בהסכם יוסטו לטובת מקבלי השכר הנמוך במגזר הציבורי".

"כזכור, הסכם זה כלל 3 פעימות. הפעימה הראשונה ברמה של 2.25% תינתן לכלל העובדים במגזר הציבורי באופן אחיד במשכורת חודש ינואר. ההסכם עוד קובע כי שתי הפעימות הנוספות, אחת בשיעור של 2% במשכורת ינואר 2012 והשנייה בשיעור של 2% נוספים בינואר 2013 ישולמו על פי חלוקה שתקבע בין הצדדים.

"המשרד דורש כי תוספות אלו יהיו דיפרנציאליות, כך שבעלי השכר הנמוך יקבלו תוספות שכר גבוהות ובעלי השכר הגבוה יקבלו תוספות נמוכות - אם בכלל - במסגרת ההסכם הכולל. אך נכון הוא שההסתדרות תתמוך בחלוקת שכר דיפרנציאלית כזו".  

בהסתדרות הגיבו לדרישת האוצר בזעם, ומסרו כי "העלאת שכר המינימום תחול על כל המשק. הסכם השכר במגזר הציבורי אומר שהשכר יעלה ב-6.25% מעל לשכר המינימום, גם אם שכר המינימום יעלה, כך שעובדים חלשים במגזר הציבורי צריכים לקבל גם תוספת שכר של 2.1% לשנה וגם את העלאת שכר המינימום שהוסכם עליה היום".

באוצר דואגים לשרגא ברוש

באוצר מתנגדים להעלאת שכר המינימום גם במגזר הפרטי. "מדיניות הממשלה בשנתיים האחרונות לצד נקודות החוזקה של שוק העבודה בישראל הביאו לירידה עקבית וחדה באבטלה ולהעלאת שיעור המועסקים במשק", מסרו באוצר. "תודות למדיניות הממשלה ולהחלטות בנק ישראל עמד המשק הישראלי באתגרים הבינלאומיים והכלכלה הישראלית צלחה באופן מכובד את המשבר הכלכלי העולמי.