השוואה בינ"ל: ח"כים ישראלים מרוויחים יותר

תשלום שכר לנבחרי ציבור החל בדמוקרטיה הראשונה - אתונה העתיקה. הנבחרים הראשונים באתונה - שופטים, מפקדי צבא ופקידים - היו מתנדבים בלא שכר, ולכן היו, בהכרח, אנשים עשירים שהחזיקו אדמות ועבדים. המנהיג קלייסטנוס מהמאה ה-5 לפנה"ס העביר רפורמה שהעניקה להם שכר, במטרה להכניס לשלטון את פשוטי העם.

כיום זה כבר מקובל בכל העולם לשלם לפוליטיקאים שכר והוצאות מחיה. גם ראשי ערים מקבלים שכר כמעט בכל מקום, אף שבחלק מהמדינות, כולל ישראל, עדיין לא מקובל לשלם שכר לחברי מועצת עיר, ויש מי שטוען שזאת הסיבה שהם מתקשים לתפקד ולפקח על ראשי הערים.

מנהיגי הציונות הראשונים היו מתנדבים. בנימין זאב הרצל, שהיה איש אמיד למדי, לא היה מעלה על דעתו לקחת לעצמו שכר על פעילותו, ואף הוציא הרבה מכיסו כדי לממן אותה. מנהיגי היישוב בארץ ומייסדי המדינה היו עולים חסרי רכוש ועבדו במשרה מלאה, אבל לקחו לעצמם משכורות צנועות גם בגלל האידיאולוגיה הסוציאליסטית וגם בגלל שפשוט לא היה כסף לשלם להם.

האגדה מספרת שלברל כצנלסון, למשל, היה במשך שנים רק זוג מכנסיים אחד. משה שרת גר בצריף קטנטן ברמת גן, לוי אשכול ודוד בן-גוריון נשארו חברי קיבוץ עד יומם האחרון, השר זלמן ארן התעקש לישון באכסניית פועלים ולא במלון, והנשיא הראשון, חיים וייצמן, שהתפרנס מעבודתו כמדען, סירב לקבל שכר. אחדים מהמדינאים של שנות ה-50' וה-60' הסתבכו בשערוריות שחיתות, אבל סכומי הכסף שמעלו בהם היו נחשבים כיום לכסף קטן.

רוצה להיות ראש ממשלה? עדיף בסינגפור

משהו מהצניעות הזאת נשארה דווקא אצל שני הפוליטיקאים הבכירים ביותר: בהשוואה בינלאומית, הנשיא וראש הממשלה של ישראל מקבלים שכר די עלוב. שכרו של שמעון פרס עלה השבוע מ-47,471 - לכ-49,233 שקל לחודש, ושל בנימין נתניהו עלה מ-41,471 לכ-45,200 שקל לחודש.  

בסך הכל, הסתכם שכרו של פרס ב-2010 בכ-163 אלף דולר (לפי שער דולר של 3.5 שקלים), ושל נתניהו - בכ-144 אלף דולר. מנתוני קרן המטבע הבינלאומית עולה שנשיא סינגפור - מדינה שישראלים רבים רואים בה דוגמה למינהל תקין - השתכר אשתקד 2.1 מיליון דולר אמריקני, וראש הממשלה שלה - 2.5 מיליון דולר אמריקני, לא כולל לשכה והוצאות. 

נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, השתכר אשתקד 318 אלף דולר - כמעט פי שלוש מפרס, וראש הממשלה הצרפתי השתכר, לפי נתוני ממשלתו, 240 אלף אירו. נשיא אירלנד השתכר 287 אלף דולר וראש הממשלה האירי 252 אלף אירו - הרבה יותר מנתניהו, גם כשלוקחים בחשבון שרמת החיים באירלנד גבוה מזו שבישראל. וגם בחו"ל, נשיאים וראשי ממשלה לשעבר ממשיכים לקבל שכר.

בטבלה שפרסם עיתון "אקונומיסט" על שכר מנהיגים ביחס לרמת החיים במדינות שונות, מופיע שכרו של נתניהו במקום ה-18 מ-21 מדינות. מנהיגי קניה, סינגפור, אינדונזיה, דרום אפריקה, ניו זילנד, צרפת, ארצות הברית, יפן, גרמניה, אירלנד, רוסיה, אוסטרליה, בריטניה, טאייוואן, ארגנטינה ודרום קוריאה משתכרים יותר ממנו ורק בקנדה, פולין, סין והודו - פחות. הנתונים כוללים רק את השכר ולא את ההוצאות, הלשכה וכל הכיבודים והפינוקים - אבל כל המנהיגים המדושנים הללו זכאים להם, בדיוק כמו פרס ונתניהו. כולם משלמים מסים - אבל גם פרס ונתניהו.  

בחלק מהמדינות הללו יש רק נשיא, או רק ראש ממשלה, אבל הוא משתכר יותר מפרס ונתניהו גם יחד. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, השתכר אשתקד, לפי נתוני הממשל, 400 אלף דולר, בנוסף להוצאות של 50 אלף דולר; לאוסטרליה ולניו זילנד אין נשיא, אבל ראש ממשלת ניו זילנד השתכר 271 אלף דולר, ושל אוסטרליה - 287 אלף. קנצלרית גרמניה השתכרה 303 אלף דולר, כלומר, יותר מפרס ונתניהו יחד, גם ביחס ליוקר המחיה בגרמניה. 

הקמצנות שלנו נגמרת בתנאי העסקת הראש. שכרם של 28 השרים בישראל דומה למדינות מערביות אחרות. לאחרונה הוא עלה מ-37,719 שקל - כ-10.5 אלף דולר לחודש - ל-40,213 שקל או כ-11,800 דולר לחודש.  

ישיבת ממשלת ישראל: קצת צפוף, לא? (צילום: יוסי זמיר)

אתר הממשלה הפדרלית בקנדה מדווח כי שכר השרים שם עמד אשתקד על כ-10,800 דולר בחודש בלבד. כלומר, אם לוקחים בחשבון את העובדה שרמת החיים שם גבוהה יותר - הרבה פחות מבארץ. השרים בסלובקיה משתכרים כ-3,500 דולר בחודש - פחות מחצי מהשרים בארץ, גם ביחס לרמת החיים הנמוכה בסלובקיה.

גם השרים בפינלנד, הולנד, ספרד ופולין משתכרים פחות, אבל הבלגים, הבריטים, הגרמנים והאירים השתכרו אשתקד יותר, אף שחלקם הקפיאו השנה את שכרם בשל המשבר הכלכלי.

לממשלת ישראל יש תכונה מרגיזה נוספת: היא גדולה. קשה להשוות את מספר השרים ושכרם למדינות ענק כמו ארצות הברית, קנדה וגרמניה, כיוון שהאחרונות הן פדרציות של מדינות רבות, שלכל אחת מהן יש ממשלה ושרים משלה. הגיוני גם שארצות הברית, עם 300 מיליון תושבים, תעסיק יותר שרים מישראל.

אבל בהשוואה לממשלות רגילות באירופה, ממשלת ישראל מנופחת להדהים. בצרפת - מדינה עם 61 מיליון תושבים - יש ממשלה עם 20 שרים בלבד. אתר ממשלת שבדיה - מדינה עם כ-9 מיליון תושבים - מפרט 21 שמות ארוכים של שרים שמשתכרים 18 אלף דולר לחודש, כלומר, ביחס לרמת החיים - כמו בארץ.

בבלגיה יש 10.4 מיליון תושבים ובממשלתה יש 22 שרים בלבד. לפי אתר הממשלה הבלגית, השתכר כל שר אשתקד כ-21 אלף דולר לחודש. שכר השרים הבלגים גבוה, איפוא, מאשר בארץ, אבל הם עולים פחות: בסך הכול, שילמו משלמי המסים הבלגים על השרים 462 אלף דולר לחודש ואילו אנחנו שילמנו 302 אלף.

כשמחלקים את עלות השרים בגודל התוצר הלאומי - 383 מיליארד דולר בבלגיה לעומת 200 מיליארד בישראל - מתברר שהממשלה הבלגית – שמספקת לתושביה יותר שוטרים, אחיות, כבאים ומורים בשכר גבוה יותר, שכר מינימום גבוה יותר, קצבאות ענק , רכבות מהירות ושירותים שאנחנו יכולים רק לחלום עליהם - משלמת לעצמה 26% פחות. 

אנחנו מרבים ללעוג לממשלת יוון על התנהלותה הבזבזנית. היוונים הרשו לעצמם, לדוגמה, לרכוש מטוסי כיבוי, וכך נקלעו לחובות ונאלצו לקבל סיוע חיצוני. אבל בנושא אחד השרים היוונים חסכניים יותר: השכר שלהם. במדינה עם 10 מיליון איש, ברמת חיים דומה לשלנו - יש 22 שרים, שהשתכרו אשתקד 6,800 דולר - וכעת הקפיאו את שכרם.

שכר השרים הוא כסף קטן ליד שכר חברי הפרלמנט. שכר הח"כים עלה השבוע מכ-33,460 שקל - 9,400 דולר - לכ-34,460 שקל ברוטו לחודש. השכר עולה מדי שנה באופן אוטומטי, כמו במדינות אחרות. חלק מהפרלמנטים בחו"ל - בלטביה, למשל, הקפיאו השנה את שכרם, בשל המצב הכלכלי, אך רובם העלו אותו. העדכונים בחלק מהמדינות טרם פורסמו, ולכן נשווה את שכר הח"כים לשר בפרלמנטים בעולם ב-2010. נתעלם מהוצאות המחיה של הח"כים, הביגוד, הרכב, הקשר עם הציבור וכו' וכו' שקיימים גם בחו"ל, ונתמקד בשכר עצמו.

צרפת נחשבת למדינה בזבזנית, שגובה מסים גבוהים ומעניקה שירותים משובחים ויקרים. אבל חבר פרלמנט בצרפת השתכר אשתקד רק כ-5,300 דולר לחודש, כלומר, 40% פחות מהח"כים בארץ. חברי הפרלמנט הצ'כי הורידו אשתקד את שכרם ב-5% ל-3,010 דולר לחודש - הרבה פחות מבכנסת, גם כשלוקחים בחשבון שרמת החיים בצ'כיה נמוכה משלנו. בניו זילנד, שרמת החיים בה דומה לישראל, הם השתכרו כ-6,700 דולר אמריקני לחודש, ובספרד כ-2,300 דולר לחודש בלבד.  

כנסת יקרה (צילום: גיל יוחנן)

הח"כים הסקנדינבים הם האומללים ביותר: בנורבגיה העשירה הם משתכרים כ-6,700 דולר לחודש; בפינלנד כ-4,500 ובשבדיה - כ-4,300 בלבד. אם לוקחים בחשבון את יוקר המחיה, הרי שהח"כים הישראלים - שנוהגים לומר ש"אנחנו לא סקנדינביה" כשהם מאשרים קיצוצים - מרוויחים כפול מהנורבגים, פי שלוש מהפינים וכמעט פי 4 מהשבדים.

שכר הנבחרים הקנדים קרוב לשלנו - כ-9,300 דולר לחודש, למרות שרמת החיים בקנדה גבוהה בכ-30%. בבית הנבחרים הבריטי השתכרו אשתקד כ-10,000 דולר לחודש - קצת יותר מבכנסת, כלומר, ביחס לרמת החיים, הרבה פחות. המחוקקים בדרום אפריקה השתכרו כ-3,600 דולר לחודש - קצת פחות מבכנסת, באופן יחסי.

רוצה להיות מחוקק? סע לירדן

הכנסת הישראלית היא פרלמנט קטן, כיאה למדינה קטנה. בפרלמנט הספרדי יש 409 מושבים, בנוסף ל-50 חברים ספרדים בפרלמנט האירופי. בספרד יש 40 מיליון נפש, כלומר, כ-11 נבחרים למיליון נפש, לעומת כ-18 ח"כים למיליון איש בישראל. בניו זילנד מתגוררים 4 מיליון איש, ובפרלמנט שלה יש 120 חברים, ממש כמו בכנסת, כלומר, כ-30 נבחרים למיליון נפש. בצ'כיה, מדינה עם כ-10 מיליון תושבים, יש 81 חברי פרלמנט ו-72 נציגים בפרלמנט האירופי - כ-15 מחוקקים למיליון נפש. לצרפת יש 920 חברי פרלמנט ו-72 נציגים בפרלמנט האירופי - כלומר, כ-17 מחוקקים למיליון נפש.

בהשוואה כוללת בין גודל הפרלמנט, שכר הח"כים והתוצר - רוב מדינות אירופה מוציאות על הפרלמנט פחות מאתנו: שכר הח"כים בישראל מסתכם בכ-12 מיליון דולר בשנה, כ-0.006% מהתוצר הישראלי, לעומת כ-0.003% מהתוצר בצרפת, ובריטניה, כ-0.005% מהתוצר בשבדיה ונורבגיה, כ-0.0015% בצ'כיה וכ-0.001% בלבד בספרד.

דווקא הפרלמנטים האמריקנים הם בזבזנים. שכר חברי הקונגרס האמריקני עמד אשתקד על 14,500 דולר לחודש - דומה לח"כים בישראל, כיוון שרמת החיים בארצות הברית גבוהה בכ-50% מבישראל. מספר הנבחרים בארצות הברית ביחס לאוכלוסייה גדול משלנו: בבית הנבחרים יש 435 חברים ובסנאט 100, ובכל מדינה יש פרלמנט מקומי עם 50-150 חברים - כלומר, בסך הכול, כ-5,500 מחוקקים. המחוקקים האמריקנים קמצנים להפליא כשמדובר בשירותי רווחה ובריאות - ואין פלא ששכרם הגבוה מככב בהפגנות, בכתבות נרגזות ובטוקבקים - ממש כמו שכר הח"כים בארץ.

באופן פרדוקסאלי, הפרלמנטים היקרים ביותר הם החלשים ביותר. בירדן יש 135 "חברי פרלמנט", מהם 50 שממונים בידי המלך עצמו, והשאר - נציגי מפלגות שבטיות, שנבחרים, למעשה, בפיקוח של ראשי השבטים שכולם קשורים איכשהו למלך ולמנגנוני הביטחון. בתמורה להיותם חותמת גומי, הם מקבלים 3,440 דולר לחודש, כלומר, ביחס לרמת החיים, שכר עצום שגבוה ב-120% מהח"כים אצלנו.

באתר אופוזיציה בסינגפור נכתב: "חברי הפרלמנט הסינגפורי אינם עושים כלום. פשוט כלום. הרי כל ההחלטות בדיקטטורה הזאת מתקבלות בממשלה. אז למה הם מקבלים 8,600 דולר בחודש?". הסינגפורים כועסים, איפוא, על נבחרים שמשתכרים פחות מהח"כים שלנו. מה זה אומר עלינו?

"בחו"ל הח"כ מקבל סיוע"

כיצד מסבירים הח"כים את גובה שכרם - ואת הפער בינו לבין השכר הסביר של ראש הממשלה והשרים? "יכול להיות שזה נובע מהעובדה השכר שלנו צמוד לשכר הממוצע ושל השרים למדד, וההצמדה שלנו טובה יותר וגם לא מקובלת", אומר ל-ynet יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, "אני חושב שזה לא בסדר ושצריך להוריד לנו את שיטת ההצמדה".

אם אתה חושב כך, למה אתם לא מורידים אותה?

"השכר שלנו נקבע כבר הרבה שנים בידי ועדה חיצונית, ועדת גרונאו. זה לא מצדיק שום דבר כי גם כשהוועדה ממליצה להעלות אנחנו יכולים להתעלם ולא להעלות. ההחלטה על כך היא של ועדת הכנסת, אבל אני משמיע את דעתי ואומר שוב ושוב שאנחנו צריכים להגביל את עצמנו. לא להוריד את השכר אבל לא להעלות אותו. אבל יש הרבה ח"כים שלא מסכימים אתי".

למה? הם לא יודעים שבחו"ל חברי הפרלמנט משתכרים פחות, או שלא אכפת להם?

"כשאני מתווכח אתם על כך הם טוענים, בצדק, שבארצות הברית ובאירופה יש לחברי הפרלמנט הרבה יותר עוזרים פרלמנטרים, מזכירות, אנשים שעוזרים להם לעבוד, וכיוון שלנו אין את כוח העזר הזה, מגיע לנו יותר. אני מרגיש שאנחנו צריכים להגביל את עצמנו בכל מקרה, אבל אני חושב שהטענה העובדתית שלהם נכונה".

אתה חושב שהח"כים בארץ עובדים יותר קשה מאשר בחו"ל בגלל המחסור בעוזרים?

"אני חושב שגם בארץ וגם בחו"ל, בכל פרלמנט כמו בכל מקום עבודה שהוא לא מפעל ושתלוי בחריצות של העובדים שלו, יש אנשים שעובדים נורא קשה ויש בטלנים. יש ח"כים שגם אם תיתן להם 10 עוזרים הם לא יעשו כלום, אבל יש ח"כים שעובדים קשה והתקשורת לא כל כך מראה את זה. ואני חושב שבגלל המחסור בעוזרים, דווקא אלה שרוצים לעשות ולתרום למדינה מתקשים לעשות זאת".