המערב איבד את המזרח התיכון
ההפיכה בתוניסיה, המחאה במצרים ופרישת נשיא תימן סימלו את המכה הקשה שספג המחנה הפרו-אמריקני. ירדן וסעודיה עלולות להיות הבאות בתור, ועכשיו יש כבר מי ששם את מבטחו באסד. איך ייראה המאזן הסופי במאבק בין המערב לאיראן?
איראן לא היתה מעורבת, אל-קאעידה לא ביצע פיגוע ואפילו לא פרסם קלטת וגם חיזבאללה לא היה במרכז התמונה. ובכל זאת, אחרי כחודש של מהומות באזורנו, מתבררת התמונה - המחנה הפרו-אמריקני במזרח התיכון ספג מכה קשה.
מצרים על סף מלחמת אזרחים: כל הכתבות בעמוד מיוחד
- "תצלם!" - "אל תצלם!". דיווח משדה קרב בקהיר ארה"ב לוחצת על מובארק; דיווח על ישראלי עצור איך ייראה לדעתכם המזרח התיכון החדש? הגיבו בפייסבוק
אמנם תמיד צריך להיזהר בנבואות לגבי המזרח התיכון, ולפחות אתמול (יום ד') נראה היה כי תומכי מובארק מתחילים להשיב מלחמה שערה מול המפגינים - אם כי במחיר דמים כבד - אבל בסיכום ביניים אפשר לומר שתוך כמה ימים נפלו מספר שליטים שכוננו יחסים טובים מאוד עם הבית הלבן.
הראשון שאיבד את כסאו היה נשיא תוניסיה, זין אל-עאבדין בן עלי, ששמר על קשרים טובים עם האמריקנים, אירח משלחת גדולה של שר החוץ הישראלי ואף הביא לארצו חילון והשכלה. אבל התסכול והזעם של אזרחיו הביאו לנפילתו, ולבריחתו מהמדינה.
הבא אחריו היה נשיא מצרים, חוסני מובארק, שבנאומו אמש קבע כנראה סופית כי לכל היותר תוך חודשים הוא יירד מהבמה. הנשיא המצרי מאז 1981 לא הפנה מעולם את גבו לארצות-הברית (למרות שנים של יחסים מעורערים עם ג'ורג' בוש הבן) ואפילו שלח את כוחותיו להילחם לצד האמריקנים במלחמת המפרץ הראשונה, ושמר כל העת על הסכם השלום עם ישראל, חרף מלחמות ועימותים באזורינו.
משתפי הפעולה הולכים הביתה
המנהיג הבא שהחליט לשלם את המחיר הוא נשיא תימן, עלי עבדאללה סאלח - והוא בחר בכך לפני שהחלה התקוממות של ממש נגדו. הנשיא התימני, השולט בארצו כ-32 שנה, הודיע היום כי אין בכוונתו להתמודד על תקופת כהונה נוספת בבחירות הבאות בעוד כשנתיים.
הוא עשה זאת בעקבות ההפגנות נגדו בארצו על רקע המאבק הקשה אותו הוא מנהל מול אנשי שבט החות'י השיעים ותומכי אל-קאעידה בתימן. מתנגדיו טענו כי הוא משתף פעולה עם ארצות-הברית, וכשמוסיפים לזה מחאה על רקע דומה לזה שבמצרים ותוניסיה מקבלים מתכון לא בריא לנשיאות.
כך, תוך פחות מחודש, סיימו את ימיהם בצורה רשמית פחות או יותר שלושה שליטים בעלי קשר טוב לוושינגטון. המפגינים בכל אחת מהארצות טרחו לציין את עובדת היותו של השליט "משתף פעולה" עם ארה"ב ו/או עם ישראל. יהיה השלטון אשר יהיה אחריהם, המצב אינו מבשר טובות, כשהטון הדומיננטי כיום במזרח התיכון מגיע מטהרן של חמנאי ואחמדינג'אד או מאנקרה של ארדואן - שתי מדינות שנוספות שהיו בעבר ידידותיה של ארצות-הברית וישראל.
המטוטלת, שנעה לצד האמריקני עם תום מלחמת יום הכיפורים, נעה עתה בכיוון ההפוך, כשהמערב משקיף מהצד בחוסר יכולת ובחוסר רצון להתערב בנעשה.
גמלים וסוסים מעורבים בקרבות בכיכר א-תחריר (צילום: AP)
מרבית העיניים מופנות כעת ליעד הבא להפיכה אפשרית, ירדן, שם יושב מלך בעל קשר טוב למערב - וגם לעבר סעודיה וסוריה. מי היה מאמין, אבל במציאות הנוכחית לא מעטים יראו בנשיא הסורי כרע במיעוטו. האם יצליחו המלכים עבדאללה ובשאר אסד לבלום את גל הזעם הגואה באזור? האם יצליחו להתמודד עם "תחושת ההצלחה" בהדחות נשיאים?
דרוש יורש
לפני שמבכים את הצפוי בעתיד, צריך לזכור שהפור טרם נפל סופית. נכון, שלושה נשיאים סיימו או מסיימים את כהונתם, אך איש עדיין לא תפס את מקומם. הקרב האמיתי הוא על אופיו של המחליף או על אופי שלטונו. במצרים מתנהל קרב של ממש על זהות המשטר: האם המחליף יגיע מתוך "המפלגה הלאומית הדמוקרטית" מפלגת השלטון במצרים או מ"האחים המוסלמים".
העדיפות של מובארק היא כמובן לסגן הנשיא הטרי, עומר סולימאן, אך לא ניתן לפסול גם אחת משתי האפשרויות האחרות - מועמד חלש של פשרה מחד, או איש "האחים מוסלמים" מאידך. שתי אופציות אלו, ברמות שונות כמובן, מסמנות התרחקות של ממש עד עוינות לישראל. בתוניסיה טרם ברור מי יירש את בן עלי, כשידידיו מהעבר אוחזים בינתיים את השלטון, ולנשיא התימני יש שנתיים להכשיר יורש.
מגפון ירדני. המאזן הסופי תלוי גם בקולות שיגיעו מעמאן (צילום: רויטרס)
לאן הולך המזרח התיכון החדש? הרבה ייקבע על פי הקרב אותו מנהל כעת הנשיא
המצרי מובארק, ועל פי התגובות שיגיעו מוושינגטון. אם מובארק יצליח לשרוד את יתרת חודשי כהונתו בשלטון ייתכן שהוא יצליח במשימה שלקח על עצמו - להעביר את השלטון לידי סולימאן, או לידי אדם אחר שתריץ המפלגה. לפי שעה, חייבים להודות, התגובות מהרחוב המצרי אינן מעודדות בהקשר זה.
בהקשר רחב יותר, נראה כי המחנה המתון ספג מכה קשה. עדות לכך היא שבאיראן התקשו להסתיר השבוע את החיוכים ושם סופרים את הימים עד לכתו של מובארק, שפתח מולם בחזית פומבית. מאזן הביניים של המערב במזרח התיכון לא נראה טוב, אולם חשוב להדגיש - זהו רק מאזן ביניים. בעמאן, ריאד ואפילו בדמשק מקווים מאוד שהמאזן הזה לא יהיה עגום יותר, במצרים מובארק עדיין מאמין שהתוצאות אינן סופיות.
לפנייה לכתב/ת 
