הקיטוב הדרומי: מסע בארץ הניגודים של ניו זילנד

העצה הטובה ביותר שקיבלנו כשהחלטנו לנסוע לטיול בניו זילנד היתה דווקא מתרמילאית צעירה שאך שבה משם: "אם אתם נוסעים לשלושה שבועות, התרכזו באי הדרומי בלבד. הוא הרבה יותר מעניין מבחינת הנופים וגדוש באטרקציות ובמסלולי טיול. אם תנסו להספיק לראות גם את האי הצפוני תשבו שעות ארוכות ברכב בנסיעה ממקום למקום, ולא תראו כלום באמת". לא הפסקנו להודות לה על כך משך הטיול כולו.

• רוצים לדבר על זה? כנסו לעמוד ynet בפייסבוק 
  

ניו זילנד היא מדינה שהטבע מסחרר בעוצמתו ובניגודיו. מצד אחד, הרים אדירים, פסגות מושלגות, קרחוני ענק בלב אגמים וצמחיה פראית וסבוכה, ומצד אחר, גבעות מוריקות, פלגי מים עדינים שקופאים, כרי מרעה משובצים בפרות ובכבשים, מאות גוונים של ירוק ובתוכם התפרצויות עזות של צבעי פרחי הבר: אדום, צהוב, סגול, ורוד. ממש לונה פארק של הטבע.

כמו תמונה אימפרסיוניסטית. נוף שגרתי בניו זילנד (צילומים: אורנה בן חיים)

בשל ההיצע העצום, טיול בניו זילנד מתאים לכולם: לתרמילאים, למשפחות, לבודדים ולזוגות בכל הגילים. ואולם, יש להתגבר בסבלנות רבה על שעות הטיסה הרבות מדי והמתישות לניו זילנד דרך בנגקוק או סיאול. המאמץ משתלם.

נחתנו בקרייסטצ'רץ', עיר מרכזית באי הדרומי, וכבר למחרת יצאנו לדרך, למסלול שסבב את החוף המזרחי, הדרומי והמערבי וללב האי, לנופים האלפיניים. פגשנו אנשים חייכנים ואדיבים, תמיד נכונים לעזור ולהדריך, ורשת מאורגנת ויעילה של מרכזי מידע לתיירים, שבסבלנות אין קץ הדריכו אותנו בנבכי המסלולים והאטרקציות בכל אזור.

רטובים ושמחים

"אבל בבקתה חמים ונעים" הרגיעו אותנו זוג הישראלים שפגשנו, ספוגים במים עד תחתונינו, צועדים בגשם שוטף ברוטברן טרק, מסלול הליכה מוסדר בן שלושה ימים ואורכו 32 ק"מ, שנחשב לאחד היפים בניו זילנד.

תחילתו ביער גשם, ועצי ענק ושיחים סבוכים בשלל גווני הירוק, נהר גועש בפראות, מפלים גדולים וקטנים חותרים בעוז בסלעים ומתחלף לנוף אלפיני הררי נוקשה ושלג מעטר את הפסגות. למרות שחצינו נחלים במים בגובה הברכיים, היה הטרק לגולת הכותרת בטיול, וכשהפציעה השמש לבסוף - נהיה אף מושלם.

הטבע מסחרר בעוצמת ניגודיו, פנקייקס רוקס

יש טרקים נוספים באי הדרומי, וביניהם מילפורד טרק, קפלר טרק, אבל טסמן טרק והרוטברן טרק. לאורך המסלול ממוקמות בקתות חמימות באבזור בסיסי (אולמות לינה עם מיטות קומותיים, מים זורמים, שירותים, מטבח גדול עם כיריים ואח מבוערת, שהופכים בערב למקום מפגש מרתק למטיילים בכל הגילים ומכל קצוות תבל).

חובה להזמין מקום מראש באתר רשות הטבע והגנים המקומית (ה-DOC), ולא, לא תוכלו ללון בבקתות ואף תיקנסו. יש מסלולים שצריך להזמין אפילו שנה מראש.

תרבות ההליכה בטבע מפותחת מאוד בניו זילנד ומוסדרת. יש כמה שבילי גישה למסלולים, גשרים מעל לנחלים ושילוט מפורט. יש מסלולים בני 10 דקות, ויש בני ימים אחדים. רק תבחרו.

רוטברן טרק. לאורך המסלול ממוקמות בקתות חמימות באבזור בסיסי

הפראק הלאומי מאונט קוק מציע שישה מסלולים קצרים בני 10 דקות ועד ארבע שעות, וגם מסלול טיפוס מאתגר. מסלול ההוקר ואלי הוא הפופולרי והסואן ביותר, והמוני מטיילים מתינוקות ועד קשישים פוקדים אותו, ומקדים זה את זה בלבביות. אפשר גם את הסניק רוט, כביש צר ומתפתל לאורך החוף המזרחי, אף הוא עשיר במסלולי הליכה ביערות גשם ולאורך החופים והמפרצים.

קסם מאתגר

אין ספור עיירות קטנות ומקסימות פזורות לאורך הכבישים באי הדרומי. ארוטאון, עיירה מקסימה על הדרך, הוקמה על ידי מחפשי זהב בסוף המאה ה-18, וברחוב הראשי בתי קפה ומסעדות, מאפייה, חנויות בגדים ומזכרות, והכל בעיצוב רטרו ובאווירת המאה ה-16. שוק איכרים תוסס מציע מגוון תוצרת חקלאית, גבינות ויינות, לחמים ומאפים, עבודות יד וחפצי אמנות.

בין הרים ובין סלעים: נהרות שוצפים וקרחונים בארתור'ס פס

לחובבי הספורט האתגרי רצוי לבקר בקווינסטאון. עיר קטנה וחייכנית. לחופו של אגם גדול, תוססת וקוסמופוליטית, מקבצת תרמילאים מכל העולם, עם חנויות למטיילים, ברים ופאבים, ומסעדות, ומהווה נקודת יציאה לפעילויות אקסטרים וטרקים. אל תפספסו את הגלידה המצויינת בבית הקפה שעל שפת האגם.

מגוון סוכנויות לספורט אתגרי פזורות ברחוב הראשי ומציעות מסלולי רפטינג וסירות סילון בנהרות גועשים, מצנחי רחיפה, בנג'י, סקי מים, גלשנים, מגלשות הרים, טיסה במסוק ועוד.

גם בפרנץ ג'וזף בחוף המערבי מציעים חוויות אדרנלין כטיפוס על קרחונים וריחוף במסוק, ובוואנאקה אפשר לגלוש מצוקים, לקפוץ ממפלים ושפע של ריגושים אחרים.

ולחובבי האווירה הרגועה יותר, אין לפספס את השיט בסירה או בקאנו בן השעתיים לפיורדים שבמילפורד סאונד, על נופיו המרהיבים. מחירן של האטרקציות אינו זול בכלל, אבל חובה לטעום לפחות חלק מהן.

בוואנאקה בילינו כמה שעות מענגות בפאזלינג וורלד (עולם הפאזלים): קילומטר וחצי של מבוך תלת מימדי, מסלולים מפותלים ומבלבלים ואולמות עם משחקי הרכבה וחידות, גלריית אשליות והולוגרמות מתעתעות.

פינגווינים, דולפינים ואריות ים

הפינגווין, החיה החברותית עם ההליכה המתנדנדת והמראה המוטרד קמעה, היתה לחביבתנו במהלך הטיול. חיפשנו אותה בנחישות, ואף שילמנו 45 דולרים מיותרים לאדם להיכנס לשמורה באוטאגו פנינסולה, לשון יבשה מהעיר דונדין שבחוף המזרחי שהתגלתה לאכזבתנו כפלסטית ועם מעט מאוד פינגווינים.

לבסוף מצאנו את הפינגווינים לאחר חיפושים אינספור. פינגווין צהוב

לא ויתרנו, וגילינו חוף בקצה האוטאגו פנינסולה ובו נחתו עם חשיכה מאות של פינגווינים כחולים, מהדסים להם בקבוצות מתוך הים, יוצרים גל ענק, וברעש מחריש אוזניים התפזרו אל השיחים ממש בין רגלינו.

הפינגווינים הצהובים - גדולים מהכחולים ואינם מתגודדים בלהקות, פסעו לצידנו בשלווה בחוף קטנטן, curio bay, בדרום מזרח האי. אריות ים פגשנו בשפע, משתזפים להנאתם על סלעים לאורך החופים ודולפינים ניתרו סביבנו באזור הפיורדים שבו שטנו. מרכזי המידע יפנו אתכם לחופים נוספים באזור העיר אומארו שבחוף המזרחי (כניסה בתשלום).

טיפים נוספים:

• לינה: ניו זילנד משופעת במוטלים, לודג'ים, צימרים ואכסניות, אפילו בפינות הנידחות ביותר, וכמעט אין צורך להזמין מראש. המחירים נעים בין 65 דולר ניו זילנדי (שעומד על כ-2.76 שקל לדולר) לחדר לזוג עם מקלחת ושירותים צמודים באכסניות, ועד ל- 80-140 דולר ניו זילנדי במוטלים ובלודג'ים.
  

אנחנו העדפנו את אופציית האכסניות ברוב הלילות, הן נקיות ונעימות, עם מטבחים מרכזיים מצוחצחים ומאובזרים עד אחרון הפריטים והזדמנות מצויינת לבשל ארוחת ערב עם מטיילים מכל העולם, בעיקר תרמילאים צעירים. אלה ישנים בחדרי הלינה המשותפים, תמורת 20-30 דולר ניו זילנדי ללילה, והם תיבלו את הטיול שלנו באנרגיות נעורים חיוניות.

אפשר לתפוס צבע בחוף לצד אריות הים

• מה לא: חיי לילה - ממש לא. החנויות נסגרות בשש. המסעדות והפאבים שמציינים בכניסה על סגירה מאוחרת מתכוונים לשמונה וחצי תשע בערב. הפעילות האינטנסיבית במשך היום בכל מקרה מותירה אתכם עייפים בערב. שופינג - אל תבנו על זה. בכלל. הסתפקו בטבע, באנשים, באטרקציות. את השופינג השאירו לתל אביב. או לניו יורק.
  

• בגדים: קשה לצפות את מזג האוויר בניו זילנד. כדאי להתארגן לפי "שטת הבצל": שכבות של בגדים דקים, החל מגופיה ועד לחולצות בשרוול ארוך וגם מעיל גשם אחד. סביר להניח שתשתמשו בכולם בהרכבים שונים.
  

• תחבורה: התחבורה הציבורית דלילה מאוד. התרמילאים הצעירים קונים רכב ומוכרים אותו בצאתם. אנחנו שכרנו רכב בעלות סבירה של 1,400 דולר ניו זילנדי לשלושה שבועות. התעקשו על רכב אוטומטי חדש - הנהיגה בצד שמאל מבלבלת ממילא, ויש סוכנויות שיפתיעו אתכם ברכב בן 10 שנים ואף יותר, אם לא תציינו מראש את העדפותיכם.