לחיות על הקווקז: טיול חורפי בגיאורגיה המושלגת

בדרך העולה מעיר הקיט, באטומי, השוכנת לחופו המזרחי של הים השחור למרכזה של הארץ הפראית גיאורגיה, הבחנתי בו בפעם הראשונה. זה היה בתפר שבין הערבות המושלגות לרמה הדרומית הירוקה, שטופת השמש, בכביש "החוף" שכאילו קפא בזמן.

תמרורים כחולים מצביעים על נקודת המים בכפר זעיר, פרות רועות באחו ללא רועה, בתי קרקע ישנים צמודים לאסמים ונחלים ונהרות שזורמים כמעט בכל צומת או בעיקול בדרך. בכפר הקטן ששכן על צד הכביש, זבניות עבות בשר לבושות סינר עם כתם גדול של רטיבות במרכזו, השחילו דג נוסף למתלה שהוצג למכירה לנוסעים בדרך הארוכה. עצרנו את הטרנזיט בצד לצלם את הדוכנים הפשוטים, שדייגי הכפר ניסו להתפרנס ממרכולתם. ממרחק של שמונה מטרים, שלפתי את המצלמה וצילמתי את אחד ממתלי הדגים הגדולים ביותר שהוצגו באותו קטע דרך שכוח.

המוכרת שלידו לא אהבה את הרעיון וצעקה לעברי משהו בגיאורגית, שממנו הבנתי שכנראה היא והדוכן שלה הם לא שילוב כל כך פוטוגוני, לטענתה לפחות. ואז היא התקרבה אלי בצעדיה הכבדים ושאלה בגיאורגית, תוך תנועות ידיים שתירגמו את מילותיה.

"אנחנו מישראל", עניתי.

המבט המרוגז הפך תוך שניות לחיוך רחב, שאותו ראיתי לראשונה. ידייה המחוספסות נפתחו לרווחה לקראתי, מבקשות לחבקי, ומילים חמות בגיאורגית, בהן המילה "אישראיל", שורבבה לפחות שלוש פעמים, לא הפסיקו לצאת מפיה.

את אותו חיוך חם יצא יצא לי לראות גם במינוס 10 מעלות, בגובה של 3,200 מטר, באחד מאתרי הסקי שבקווקז הגבוה. החיוך הזה ליווה אותי גם בעיר הגדולה ובכפר הנידח, בעיירות המושלגות, בשווקים המקומיים, בקתדרלות העתיקות ובבתי הכנסת החמימים.

כתבנו בגיאורגיה המושלגת (צילומים: לשכת התיירות הגיאורגית)

אלטרנטיבה אירופית לכל דבר

גיאורגיה, מדינה רחבת ידיים עם אוכלוסייה קטנה יחסית (4.5 מיליון תושבים), גדולה בשטחה יותר מפי שלושה מישראל, עושה צעדי ענק לעבר היותה יעד תיירותי לגיטימי עבור הנופש והמטייל המערבי. עד "שתתפוס" ואולי גם תאבד את הבתוליות והתמימות שלה כיעד אותנטי שטרם נדרס על ידי הישראלים בהמוניהם, לגיאורגיה יש שלל אתרים מרתקים ויוצאי דופן להציע.

במרחק של שעתיים טיסה מנתב"ג, בטביליסי או בקווקז, בכפר או בעיר, תיירות החורף הגיאורגית מתגלה כאלטרנטיבה אירופית לכל דבר, מלבד המחיר שנמוך בעשרות אחוזים מעיירות הסקי במרכז אירופה או מערבה.

לבירה, טביליסי, כמו לכל חלקי המדינה בחודשי החורף, כדאי מאוד להגיע ערוך היטב מבחינת הלבוש. הטמפרטורה בעיר הגדולה במדינה שנמצאת בחלקה המזרחי, יכולה בקלות לרדת אל מתחת לאפס, גם בשעות היום. מבעד לצעיפי, כובעי וגרבי הצמר הביתיים שמוצעים למכירה בקרנות הרחוב על ידי זקנות חביבות, ניתן להבחין בעיר שהפכה לגשר הקסום בין אסיה המסורתית לאירופה המודרנית.

ברחוב שארדין, במרכז העיר, בתי הקפה והמסעדות שפעילים בעיקר בשעות הערב מזמינים את המקומיים לנוח אחרי יום של שופינג ושוטטות בעיר העתיקה בת 1,500 השנים, עמוסת הכנסיות מכל העדות, הסימטאות המתפתלות והמבצר שהגן על ארמון המלך ואראז-באקור, השוכן על צלע הר, ומשקיף על נהר ה"קורה", החוצה את העיר מוקפת ההרים.

"קערת מרק עם שתי כוסות וודקה, ומרגישים כמו חדש"

לא רחוק מרחוב שוטה רוסטבלי, השדרה הראשית שחוצה את העיר, מצאנו את שוק הפשפשים המקומי. סוחרים ארמנים, אזרים וגם כאלו שמגיעים מהקווקז, מציעים הכל מהכל. כובעי פרווה של קצינים רוסים מהתקופה הסובייטית (אחד מהסמלים הרוסים הבודדים שמצאנו בגיאורגיה), תנורי הסקה נושנים, ואפילו רגלי חזיר שמונחים למכירה בקרן הרחוב שבקצה השוק. הסקרנות חייבה אותנו לברר כיצד מוכרים, ועוד יותר כיצד ניתן לקנות בשר כלשהו בצורה הזו, והתשובה לא איחרה לבוא מפיו של מוכר הכובעים:

"מה איתך? זה מצוין נגד כאבי ראש חזקים או שפעת. ערב לפני, מבשלים כל הלילה על אש קטנה מרק עם שני רגלי חזיר, הרבה כוסברה ושום, פלפל שחור, בצל ומלח. קמים בדיוק בשש בבוקר ואוכלים קערה גדולה מהמרק יחד עם שתי כוסות וודקה, ומרגישים כמו חדש".

למי שייוותר על התענוג, ועדיין רצה ליהנות ממנת אלכוהול מקומית, יוכל להיכנס לדוכן שבקצה שוק הפשפשים, שם ניתן להתחמם מחצי ליטר מהבירה מקומית "נתאחטארי", הלבנה והעדינה, לצד חטיף אנשובים מומלחים, בארבעה שקלים בלבד. למי שעובר באזור התחנה המרכזית של טביליסי, כדאי מאוד לבקר בשוק המרכזי שמסתתר מאחורי התחנה.

לצד הפירות והירקות שמוצעים על ידי רוכלים מהכפר שקטפו בעצמם את תבואתם הצנועה, אסור לפספס את הקפה המקומי שאותו ניתן להשיג כמעט בכל שוק, במגוון טעמים וחוזקים, והכי חשוב - בפולים טריים שנטחנים במקום, ובמחיר אפסי של 5-3 שקלים למאה גרם. מי שרוצה להמתיק מעט מהקפה, יוכל לקנות מהדוכן הסמוך את הממתק הלאומי של גיאורגיה: הצ'ורצ'חלה, גליל דק או עבה של תירוש שבושל ונקרש שעוטף שורת אגוזים - אחד מהפירות היבשים הפופולאריים במדינה, שמשתלב נהדר כמעט בכל מנה מקומית.

קונים צ'ורצ'חלה - הממתק הלאומי של גיאורגיה

הקווקז הנמוך - מקום משכנם של חובבי הסקי

העיר מציעה מגוון של אפשרויות לינה וניידות, ממלון ברמה של חמישה כוכבים ב-200-130 לארי ללילה, כולל ארוחת בוקר (כ-350 שקל) ועד לאכסניות ומלוניות שייגבו מכם כמה עשרות שקלים ללילה. ניתן לשכור רכב קטן או שטח במחירים שנעים בין 80 ל-200 לארי ליממה, ומי שבוחר בתחבורה ציבורית ייאלץ להיפרד מחצי לארי (שקל שלם אחד) לנסיעה במונית-שירות בתוך העיר, או לרכוש כרטיסיה מוזלת לרכבת התחתית.

מטביליסי הבירה המשכנו לכיוון הקווקז הנמוך, רכז ההרים שבמרכז הארץ, שידוע כאחד מהיעדים הפראיים בתקופת הקיץ לטיילים וכמקום משכנם של חובבי הסקי מאיזור הבירה. בדרך לעיירת הסקי באקורייני, עצרנו במצ'חטה, עיר הבירה הקדומה והציורית של גיאורגיה שהשתמרה עם השנים בעתיקותה, ולצד הכנסיות בנות מאות השנים, ניתן למצוא חדרי אירוח חמימים בתוך ביתם של משפחות העיירה, ובעלות של 20-30 לארי ללילה (כ-50 שקלים).

בבאקורייאני הקסומה ניתן ליהנות מנוף לבן מדהים ונדיר, המכסה כל פינה בעיירת הסקי השלווה. במעלה העיירה, באתר הסקי עצמו, ניתן לשכור ציוד גלישה מלא, מדריך דובר אנגלית ושימוש חופשי ברכבל בעלות דו-ספרתית בלארי, מחיר שבחרמון הישראלי נשמע כמו מדע בדיוני.

בעיירה עצמה פועלים בתי מלון קטנים ורבים, שחלקם מכילים ספא, בריכות מחוממות, ג'קוזי וסאונה. בחלק מבתי המלון ישנו גם אינטרנט אלחוטי בחינם, כמובן, כמו בבתי המלון בטבילסי, ובניגוד לבתי המלון בחלק מערי הבירה במערב אירופה. גם בבאקורייאני, כמו בטבילסי, ניתן למצוא חדרים בבתי מלון של 4-3 כוכבים, על בסיס חצי פנסיון, בעלות של 200-300 שקל ללילה לאדם.

למי שקופץ לעיירה, ולו רק לנוח ולהירגע, לא כדאי להחמיץ את מי הנהר בורג'ומי החוצים את העיירה הקרויה על שם הנהר, הסמוכה לבאקורייני, משם נקווים המים הטהורים שהפכו ל'סאן בנדטו' של גיאורגיה. בעיירה באקורייני אסור לפספס את השוק הקטן לאורך הרחוב הראש, שבמרכזו פועלת מאפיה ביתית שמוכרת רק לחמים גיאורגים לוהטים שיצאו מהתנור, הצמוד לבית קפה עם שיק מודרני. למי שבחר במלון שרחוק מהרחוב הראשי, ניתן להגיע אליו גם במזחלות רומנטיות רתומות לסוסים, שפועלות במקביל למוניות.

הקווקז הנמוך. סקי בפחות ממאה לארי

לפגוש את סטאלין

חובבי ההיסטוריה הישנה, וגם החדשה יותר, יכולים להתעכב בדרך מהקווקז הנמוך צפונה, בעיר גורי, שנודעה בעיקר כעיר הולדתו של העריץ הרוסי הכל יכול יוסיף סטאלין. במרכז העיר ניצב מתחם המוזיאון שהוקדש לסטאלין ונבנה עוד בתקופת שלטונו, ומכיל את קרון הרכבת המפורסם והמפואר שאיתו נסע לוועידות ילטה וטהרן, הצריף האותנטי שבו הוא נולד בחורף של 1878 ושלל מפסליו הממחישים יותר מכל את פולחן האישיות המפורסם שיצר לעצמו בעודו בחיים.

לצד הדרך המושלגת לגורי ניתן להבחין בפיסת היסטוריה טרייה יותר: מחנות פליטים אדירי מימדים שהממשלה הגיאורגית בנתה תוך זמן קצר לרבבות הגיאורגים שנמלטו מדרום חבל אוסטיה במלחמה עם הרוסים מקיץ 2008. שורות בתי הקרקע האחידים בצורתם נמשכות עד האופק הלבן, ומהוות שריד מוחשי כמעט אחרון למלחמה ההיא, שגיאורגיה עשתה כמעט הכל להשכיח את חורבותיה.

אם גיאורגיה היא הגבול הסמלי בין המזרח למערב, בין אסיה לאירופה, אז חבל הרי הקווקז הגבוה הוא ללא ספק הגבול הרשמי, הגיאוגרפי, בין שתי היבשות. חולקות אותו רוסיה (עם העיר המרכזית ולאדיקווקז) מצפון, וגיאורגיה מדרום. האיזור ההררי עוצר נשימה לטיול נופי בקיץ, אך בחורף הוא טומן בחובו מראות נדירים וקסומים, הרבה לפני שלל אתרי הסקי שהוא מציע.

הקווקז הגבוה נמצא במרחק של שעה וחצי-שעתיים נסיעה הררית מטביליסי, גם הוא, כמו יעדים מרכזיים רבים במדינה, חוצה כפרים זעירים ומזמינים, נטיפי קרח ענקיים שיורדים ממצוקים בצידי הדרך, כנסיות בנות מאות שנים ומבצרים רחבים מימי הביניים כאילו נלקחו מסצינה של הסרט "לב אמיץ". למבצרים שהכילו במרכזן כנסיות, נהגו אנשי הכפרים לנהור ולהסתתר מאחורי החומות הגבוהות, לעיתים במשך שבועות, במהלך מתקפות של צבאות אויב על האזור.

מבצר מושלג בסגנון "לב אמיץ" בקווקז הגבוה

לחובבי האתגרים, גם בחורף, כדאי לנסות לכבוש את הפסגה הגבוהה ביותר בקווקז - הר הקזבק (הר הקרח), המתנשא לגובה של למעלה מ-5,000 מטרים מעל פני הים. להר האדיר ניתן להתקרב "בדרך הצבאית" החוצה את הקווקז מדרום לצפון, שמובילה גם לאחד מאתרי הסקי הפופולאריים בקווקז - הגודאורי.

השילוב המנצח בין קיץ לחורף ניתן לעשות בעיקר בחודשי אפריל ובמאי - בחופשה של מספר ימים ניתן ליהנות מחופי הים של עיר הקיט באוטמי השוכנת סמוך לגבול עם טורקיה ומציעה, לצד בתי המלון האיכותיים, גם טיילת חדשה ומרהיבה, בתי קזינו, גנים בוטניים ענקיים ולונה פארק מהגדולים והחדישים במדינה. באותה חופשה ניתן לשלב את אתרי הסקי בצפון המדינה, מרחק של 4-3 שעות נסיעה, שבהם אתר הסקי מסטיה, ובו נפתח לפני מספר שנים שדה תעופה חדש, שמקל את ההגעה לאזור.

אתר סקי חדש שנפתח לא מכבר. מבט אל מסטיה בלילה

טיפים לטיול חורף בגיאורגיה:

• מומלץ להשתמש בגיאורגיה במטבע המקומי, לארי (ששווה שני שקלים), להמירו בחלקים לאורך הטיול ולהצטייד בדולרים בארץ לפני הטיסה, שאותם ניתן להמיר בכל בית מלון/בנק/צ'יינג' מקומי.
• טסים בחורף? אם חסר לכם ביגוד חם בבית, מומלץ להשלימו בגיאורגיה לאחר הנחיתה - זול יותר, מחמם לא פחות.
• בגיאורגיה שקעי החשמל מורכבים משני חורים, ניתן לרכוש את המתאם בחמישה שקלים גיאורגיה עצמה.
  

• רצוי לבדוק היטב, עד כמה שניתן, את מזג האוויר הצפוי בתחזיות ולשלב בהתאם אזורים חמימים יותר בדרום מערב המדינה לאור חופי הים השחור.
  

• הכתב היה אורח של לשכת התיירות הגיאורגית