יבשת אסיה מציגה: כלכלה של אסונות

החודש האחרון היה החודש של יפן בכותרות הראשיות, ולא בטובתה: תמונות של משפחות הנוברות בשרידי ביתם, של צוותי כיבוי בבבגדי מגן לבנים, ושל שרים ומנהלים המדווחים במבוכה בפני מצלמות טלוויזיה. האירועים בסנדאי ובפוקושימה הכמירו את הלב ולצד זאת יצרו שרשרת של השפעות כלכליות מתגלגלות.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

הנזק מתגלגל לפתחה של יפן מכל כיוון אפשרי: פגיעה בשרשראות יצור ואספקה של חברות יפניות, ביטול הזמנות של תוצרת חקלאית, ביטול ביקורי תיירים, ירידה באמון במניות יפניות - והרשימה עוד ארוכה. הכלכלה היפנית נמצאת בלב הכלכלה הכלל עולמית, וקשיים שלה יגרמו לקשיים במקומות רבים נוספים.

שתי מגמות הולכות ומתפתחות במזרח אסיה זו לצד זו לאחרונה, והשילוב של שתיהן יכול לעורר דאגה. מצד אחד מזרח אסיה היא השוק המתעורר העצום שמתקדם למעמד של מרכז כלכלי עולמי. יפן החלה זאת בשעתו, סינגפור, דרום קוריאה וטאיוואן המשיכו בדרכה, היום שועטת סין קדימה ובעקבותיה באות אינדונזיה, ויאטנם והודו.

המגמה השניה היא זאת שעלתה לתשומת הלב עם האירועים ביפן, והיא חוסר היציבות של האזור הגיאוגרפי הזה. כדאי לתת על כך את הדעת, כיווון שכאמור, יכולות להיות לכך משמעויות כלכליות ועסקיות עצומות.

בואו נחזור אל ארץ השמש העולה. הצונאמי והאסון בכורים גרמו לפגיעה ביצור היפני. פסי הייצור של חברות דוגמת טויוטה נפגעים, אם זה בשל קשיי אספקה, בעיות הגעת עובדים ואף חשש של לקוחות מפני זיהום המוצרים מהקרינה הרדיואקטיבית (ואין זה משנה אם חשש זה מוצדק או לא - הנזק לחברה ייגרם).

לצד זאת, מכירות התוצרת החקלאית נפגעות, יותר ויותר מדינות מכריזות על מניעת כניסת תוצרת חקלאית מהאזורים החשודים בקרינה, והשבוע הצטרפה אליהן סין, הלקוח הגדול.

היפנים מטיילים במקום אחר 

גם התיירות נפגעה - תיירים זרים חוששים לבלות את החופשה השנתית שלהם בצל הפטריה, ולמעשה גם היפנים, כך מסתבר, מעדיפים לאחרונה את חופי טאיוואן והפאבים של שנגחאי על פני אלה של אוסקה וטוקיו. כך, המדינות הסובבות את יפן מרוויחות מהאסון שארע לה.

ולכל אלה יהיה המשך. המניות היפניות בירידה, מה שמעיד על ירידת אמון המשקיעים. הממשלה, שהכנסותיה יורדות עקב ירידת הפעילות הכלכלית, נאלצת להוציא סכומי עתק על מנת להתמודד עם הנזקים והשיקום, והסכומים שצפויים רק לגדול צריכים לצאת מתוך אוצר ממשלתי שגם כך סובל לאחרונה מגירעון.

כל אלה מעוררים את השאלה - מה המשמעות ארוכת הטווח של מעבר הכלכלה העולמית לאזור בלתי יציב?

דקת דומיה לזכר הנספים באסון ביפן (צילום: AP)

הכלכלה העולמית עוברת אל מזרח אסיה, והערכות מסויימות אף צופות שבעוד כמה עשרות שנים למעלה ממחצית מהפעילות הכלכלית העולמית תתבצע במרחב שבין יפן להודו. כבר נוכחנו לדעת כי במרחב הזה עובר קו הזעזועים הגיאולוגיים, אותו "קו האש" שמתחיל מאיי יפן וממשיך דרומה אל טאיוואן וממנה אל דרום מזרח אסיה. כבר הכרנו רעידות אדמה עצומות בסין וצונאמי באוקיינוס ההודי, ומה שארע ביפן יכול לקרות גם באזורים נוספים.

הסיבה שהרעש בצפון מזרח יפן היכה הדים כה גדולים נובע בין השאר מהעובדה שיפן היא הכלכלה המתקדמת ביותר באזור זה. כבר היו בעבר נבואות חורבן בנוגע ליום בו יפגע רעש אדמה חזק בטוקיו, בירתה המדינית והפיננסית של המדינה, ויחריב את הבורסה והבנקים המרכזיים. היום, כאשר גם כלכלות המדינות האחרות מסביב רצות למעלה, גדל מספר המקומות שרעש חזק בהם יכול ליצור צונאמי כלכלי כלל עולמי.

חוסר יציבות מכל מיני סוגים 

חוסר היציבות של מזרח אסיה אינו רק גיאולוגי, זה אזור של סכסוכים פוליטיים רבים שנושאים פוטנציאל של התלקחות צבאית: צפון קוריאה ודרום קוריאה מקיימות דיאלוג שעל סף ההתלקחות כבר זמן רב, כבר היו בו הרוגים ואיש לא יודע מה יהיה ההיקף של הסיבוב הבא.

לסין יש מחלוקות בנושאי שטחי דיג ומרבצי גז עם מדינות ים סין הדרומי ועם יפן על איי מחלוקת שגרמו להתפרצות בחודש ספטמבר השנה.

אזור מחלוקות תוסס נוסף הוא בצפון מערב הודו, במערכת המורכבת של קשמיר, פקיסטן, הודו וסין, אזור שפנאטיות איסלמית זולגת אליו מכיוון אפגניסטן השכנה. הסכסוך שבין הינדים למוסלמים כבר גרם לשפיכות דמים בעבר הרחוק ובעבר הקרוב, ממלחמות הודו פקיסטן ועד לפיגוע במומבאי, וגם סכסוכי הגבול בין הודו לסין עלו בחיי אדם בשעתו.

עיי חורבות באינדונזיה, לאחר צונאמי ביולי 2006 (צילום: AP)

וזה עוד לא הכול: בסרי לנקה הסתיימה זה לא מכבר מלחמת אזרחים ממושכת, סכסוך גבולות גורם לחילופי ירי בין תאילנד לקמבודיה, תביעות הבעלות של סין על טאיוואן מדירות שינה מעיני מפקד הצי האמריקני המפטרל באזור, ההתנגדות למשטר הצבאי במיאנמר ותביעות העצמאות של מיעוטים באינדונזיה מהווים גם הם בסיס אפשרי להתלקחויות, יש מחתרות אנטי סיניות בסינג'יאנג ובטיבט, יש מתח בין סינים למוסלמים במלזיה ובאינדונזיה ומחתרת מוסלמית בפיליפינים. הגונג הגדול ביותר של חוסר יציבות יהיה אם תפרוץ התקוממות נגד המשטר בסין הגדולה, אירוע בהחלט אפשרי, שהממשל בסין עושה מאמצים כבירים על מנת למנוע אותו.