"טקס החינה הפך לאלף לילה ולילה"
החתן והכלה נישאים על אפיריון, מחליפים 4 תלבושות בערב ומקבלים זהב במתנה. לא זו לא החתונה המלכותית, זו חינה מודרנית - מסיבה גרנדיוזית חוצת עדות. מפיקי חינות מספרים על הטרנדים ועל המחירים: "השמיים הם לא הגבול פה"
מתחת לאפה של תעשיית החתונות המעייפת, שיום חגה הוא ל"ג בעומר, משגשגת תעשייה מקבילה, חבויה יותר מהעין, שמולידה אירועים רבי משתתפים כמעט מדי יום. כאילו לא די בכאב הראש של החתונה, שהפכה מטקס איחוד צנוע לפרויקט רב פעלולים, וכאילו אין לנישאים הצעירים גם מסיבת רווקים על הראש, חתנים וכלות רבים בישראל מתעקשים על טקס חינה.
הטקס המסורתי, שנפוץ בקרב יוצאי עדות אסיה וצפון אפריקה, אולי מגיע מבית סבתא, אבל הגרסאות העכשוויות שלו לא דומות למה שסבתא מכירה מבית סבתה שלה. כיום זו הפקה שלמה, עליה מנצחת מפיקת חינה, שתופרת 3-5 תלבושות כאילו מסורתיות לחתן ולכלה, ועשרות תלבושות לאורחים. ואי אפשר בלי: תפאורה פסבדו אותנטית, זמר או להקה, מזון מסורתי, ארוחה (אופציונלי), מתנות, זהב כנדוניה, משפחה מאושרת, חברים משוחררים, ואבקת חינה למריחה.
מלי פטיטו היא אחת ממפיקות החינה האנרגטיות ביותר, ובכל זאת היא לא קמה מהמיטה בשביל פחות מ-7,000 שקל. "אני מעצבת חינות מודרניות", היא מצהירה. "אני אחראית על ההפקה והתלבושות, ויש לי סגנון ייחודי ומרענן. אלה לא בדי קטיפה וענתיקה כמו במרוקו, אלה עיצובים נקיים עם תכשיטים בעיצובי. היום מסיבת החינה הפכה לאלף לילה ולילה, אירוע שמותיר אנשים פעורי פה".
שירותיה של מעצבת חינות אחרת, סילבי בל, עולים 4,500 שקל בוורסייתם הבסיסית, ומגיעים גם ל-40 אלף שקל. "השמיים הם לא הגבול פה", היא אומרת. "אוהלים של 6-8 מ', מופלטות שמכינים במקום, עיצוב של שוק מרוקאי - כל אלה מאמירים את המחיר, וזו רק ההתחלה. רקדניות בטן, אולם ולהקה משמינים את המחיר עוד יותר. יש אנשים שעושים את החינה אחרי החתונה, כאפטר-פארטי. אבל אז הם מפספסים את מתנות החינה".
גם בל מעצבת את השמלות בעצמה. "בעבר היינו מייבאים הכל ממרוקו, זה הרי לא מנהג יהודי. אבל היום הכל השתדרג - והכלה צריכה קולקציה. מבקשים ממני את השמלות שעיצבתי לנשים של קובי פרץ, ליאור נרקיס וסבלימינל. זה טרנד".
סלבריטאים עוזרים לקידום עסקי החינה. מלי פטיטו, 16 שנים בעסקי החינה, מתגאה בסלבריטאיה. בקרוב היא תיקח חלק בחינה של מאיה בוסקילה, והיא כבר הלבישה לחינה את יוסי אבקסיס, עינב בובליל, שגב משה וסנדרה רינגלר, לינור אברג'יל ושאראס ואפילו את מורן אייזנשטיין ו"היא עוד אשכנזייה", היא אומרת.
"זה לא הזוג האשכנזי הראשון שהלבשתי. זה טרנד אצל אשכנזים. מורן אמרה לי 'זה חלום חיי'. אני לוקחת את ההשראה המרוקאית לכיוונים יותר מערביים ומודרניים והפכתי את זה לאופנה. איחדתי בין תרבויות. ובכל זאת המרוקאים שולטים: יש חינה תימנית ויש פרסית והודית וטוניסאית וטריפוליטאית - אבל כולם מאמצים את החינה המרוקאית".
| הפקה | כלים מרוקאיים | תוספת פינות נרגילה ותחזינה | תוספת מפות ג'קארד לעיצוב | כיסוי כיסאות בזהב | זמר- להקה | צלם סטילס או וידיאו | תקליטן |
| 1,500 עד 40 אלף שקל. מחיר ממוצע: 4,000 ש'. (כולל: תלבושות לזוג, להוריו ולקהל, ועיצוב אוהל, טלמון, כוסיות תה וכו') | בדרך כלל נכלל במחיר העיצוב שלמעלה. תוספת תעלה 100-70 שקל לשולחן. | כ-,1,000 שקל לפינה של 10 אנשים. | 45 שקל למפה. | 6 שקלים לכיסא. | כמה אלפי שקלים, תלוי אם הוא מגיע לשעה או לערב שלם. | סטילס כ-אלף שקל. וידיאו: כמה אלפי שקלים. אם כי אפשר לסגור דיל חתונה-חינה. | 10,000-7,000 שקל. |
| עוגיות מרוקאיות | סלסילות | אולם | מסעדה | אבקת חינה | איפור שיער |
| 300-100 שקל למגש. אם מוסיפים ספינג' ומופלטות במקום המחירים עולים. סילבי בלליטי, בעלת חברת קסם המזרח, מעצבת שולחנות ומכינה עוגיות: "אני מכינה לפחות עשרה סוגי עוגיות - 45-50 עוגיות במגש. כל מגש עולה 180 שקל, אז לאירוע של 100 איש ייקחו 10 מגשים ומעלה. אני מכינה בנוסף לאלה גם מגש גדול אחד של שבקיות בלבד". | רחלי מזרחי מת"א מכינה עם ריקי חברתה קערות, סרטי קשירה, תיבת תכשיטים, נרות וסלסילות לחינה. המחירים לקערות: 150-60 שקל. מחיר סלסילה עם תכולת שוקולדים ומתנה: 150 ש'. | 140-120 שקל למנה | שרון שגב, ממסעדת מודרן: "אנחנו מספקים רק את האוכל והמקום לא את העיצוב. יש אצלנו מקום לעד 370 איש. המחר נע בין 220 ל-280 שקל". | 20 שקל לק"ג צמח כופר טחון, שמספיק ל-150 איש. | כמה מאות שקלים עד אלף שקל. הדגישו שמדובר בחינה ולא בחתונה. |
החתן הביא לכלה מפתחות של ג'יפ
חינה עורכים בבית, בחצר הבית, במסעדה או באולם. הטקס עצמו מתקיים באוהל שמלי ועוזריה מקימים, או בטלמון - אוהל פתוח ומדורג עם שטיחים ומקומות ישיבה. כל או רוב האורחים מתבקשים ללבוש לבוש מיוחד שהמפיקה מביאה, כשהלבוש להורים ולבני הזוג מותאם להם חודש מראש.
מלי מספקת פכים מניסיונה: "אני יכולה להגיע לאירוע עם 100 תלבושות לאורחים, למלווים ואפילו לילדים. ככל שהאירוע קטן יותר, ככה יותר אורחים יתלבשו בתלבושות שלי. אני מלבישה את החתן והכלה בארבע תלבושות: אחת לקבלת הפנים, השנייה לכניסה בכרכרות: זמר מכניס אותם פנימה בשיר מיוחד, כל אחד ישוב בכרכרה משלו, וישנה תהלוכת בנות רווקות שאוחזות בנרות מעוצבים וזורקות עליהם עלי כותרת. אחרי מנת הביניים אני מכניסה את הזוג בתלבושת נוספת, עם דיסק שלי ובו שיר מיוחד, ואני מדריכה את בנות המשפחה כיצד לרקוד לצליליו.
"רק אחרי המנה העיקרית נערך טקס החינה עצמו. או אז אני מעלה אותם על אפיריון, והם ממשיכים לרקוד כ-20 דקות. האימהות מגיעות עם הכלי של החינה, הקהל וכל המתוקים. בתיאום עם הזמר, מתחילים בטקס החינה. הבגד האחרון הוא בדרך כל אדום עם כסף. הוא הכבד מכולם, וכמו כל הבגדים, הוא משולב בתכשיטים מאוד מיוחדים.
"ההורים מניחים את הזהב - המתנות שקונים לחתן ולכלה, על כרית מיוחדת, ואז נערך טקס הענקת הזהב שמלווה אף הוא בשיר, ואחריו נערכת מריחת החינה. אחת האימהות שחיה טוב, מורחת את החינה, בשתי ידי בני הזוג, וקושרת לידיהם סרטים. כעת היא מורחת חינה לאורחים, ביד ימין בלבד".
מה זה אומר חיה טוב?
"לא גרושה ולא אלמנה. ופורייה כמובן. ככה זה אצל המרוקאים. אצל העיראקים למשל, המוזיקה שונה והם נוהגים לעשות חינה בצורה קובות עגולות ולשים באצבעות חינה, וחינה עם לוקום. אחרי כן, הכלה מגישה לרווקות לוקום, כדי שיהיה להן טוב ועתיד להינשא בקרוב".
זה המון כסף.
"שלא נדבר על הזהב שמביאים לבני הזוג. לכלה מביאים תכשיטים עם יהלומים ולחתן שרשרת או שעון יקר. היה אירוע שהחתן הביא לכלה מפתח לג'יפ. זה הון תועפות, אבל הכלות לא מוותרות. אז מתלבשים על האמא והאבא של הכלה. אלא אם היא אשכנזייה, ואז הצד של החתן המרוקאי משלם".
להיטי החינה
כל חינה - זקוקה לזמר. הזמר הטוניסאי שלומי עמיאל הוא כוכב חינות, שעובד עם מלי פטיטו. "אני מוזמן גם לצרפת" הוא מספר. את מחיריו הוא לא מוכן לחשוף. "תלוי אם זו תוכנית של שעה, או ערב שלם. אני לא יכול לספק מחירים, אבל לא מדובר ב-60 אלף שקל. אני מגיע לערב בליווי קלידן, דרבוקה וכינור. שר טוניסאי, מרוקאי, ארץ ישראל, שירים דתיים, יוונית ומזרחית כמובן. הקול שלי בנוי להכל.
"אני פותח את הערב במאעוול, וכשהזוג נכנס אני ממשיך ב'מברוק עליק'. אחרי כן אני שר את להיטי החינה: 'גנה פרחה', 'זייריה יחמודה', 'יללי', 'קולו מנדדה', 'עין זרגע', 'אללה יבבה', ושיר שמוריד דמעות מהמשפחות: 'למונילי' שיר החובה: 'אינתא עומרי'. אני מתבל בשירים שלי שנקראים: 'אקדש אותך', או 'מאמינים'".
מחידושי התימנים: ריקוד עטרי ובועות סבון
יפה יהודה, שמחזיקה את אתר האינטרנט "סלסולים", היא זמרת תימנייה שגם מעצבת חינות. "המחיר נע בין אלף שקל ל-4,500 שקל. התימנים די קמצנים", היא צוחקת. "אצל התימנים לא נותנים זהב. אומרים: 'עצם העובדה שהבאתי את הבת שלי, זה כבר זהב'. אני מגיעה עם 60 תלבושות, מתינוק ועד מבוגר כולם לובשים כיפתן בסגנון תימני, שכולל כובע עם אסימונים. הבנות לובשות גרגוש: כובע תימני. האוכל תימני: בצקים ו-15-10 סוגי סלטים ירוקים".
גם בחינה תימנית יש חידושים: "אני שרה שירים מסורתיים, והכל עם ריקוד, כשהבן שלי ובעלי תוקעים בשופרות. אבל היום אני מכניסה גם מזרחית בתוך הקרנבל. התימנים הצעירים סיגלו לעצמם ריקוד מיוחד שנקרא עטרי, שמשלב שני ריקודים תימניים מסורתיים, ועשו מזה חוויה. שורות שורות הם רוקדים.
"אבל לעומת המרוקאים, אצלנו הכל מאוד צנוע. התלבושות שלהם גרנדיוזיות היום, לא כמו שהיו במרוקו. אצלם יש שופוני, רעש וצלצולים. גם ביומיום הם יותר מוחצנים. התימנים מופנמים יותר. התכשיטים הכבדים בתלבושות שלנו מונחים מקדימה, כדי שהכלה תדע את כובד החיים".
יצחק דמתי ומשפחתו עורכים חינות תימניות מסורתיות, עם 8-5 תלבושות לחתן ולכלה, ובתוספת אלמנטים שלא נראו כמותם בתימן: מעגל מתופפים, דרבוקות, זיקוקים, בלונים, קונפטי ובועות סבון. "התימנים מחליפים לחתן ולכלה שמונה חליפות", הוא מסביר, "ואצלנו יש גם תחזינה, פינת עישון ולעיסת גת. אצל התימנים הסבתא מכינה את החינה במקום, בניגוד למרוקאים שמביאים אותה מוכנה". דמתי מתמחה בחינה מעורבת: חלק ראשון תימני ושני מרוקאי. "זה טרנד כי יש הרבה זוגות מעורבים".
חינה כמסיבת רווקות; חינה במסיבת גייז
לביישניות, יש אופציות רגועות יותר. רחלי פרץ מאשדוד שמנהלת את הפורטל חינה חינה, מפיקה אירועים שנקראים "אחותי כלה" או "הילולת חינה לנשים". היא מציעה שני סוגי חינה שונים מהשטאנץ הרגיל: מסיבת רווקות חינתית; ו-חינה במקווה. שני הסוגים עולים 1,500 שקל בקירוב, תלוי במיקום בארץ.
"יש בנות שלא מתחברות לטקס במעמד של כל המשפחה, אז אני עורכת להן חינה יותר קטנה", היא מספרת. "זו בעצם הילולה שמשולבת במסיבת רווקות, או נערכת בערב של המקווה, וזה שונה מהפקת חינה גדולה. האווירה אינטימית ושמחה".
החינה המוקטנת היא למעשה מסיבת רווקות עם תחפושות. "זה כולל מעגל ברכות אינטימי לכלה, אני מביאה להן תלבושות, קושרת להן סרטים על הידיים ומורחת להן חינה, והן מצטלמות עם זה. כל הערב ישנם משחקים והפעלות. ברקע נשמעת המוזיקה המרוקאית האותנטית ולפני שהבנות באות אני הופכת את הבית למרוקאי. את החינה אני מכינה לפי מתכון שכולל תיונים, מי ורדים וערק, ומקשטת אותה בנרות וסוכריות דרז'ה".
גם רחלי טוענת שמעמד החינה הופקע מהעדה המרוקאית. "היום זו כבר חינה ישראלית לכל דבר, ממש לא מרוקאית, גם רוסיות אשכנזיות עושות את זה. והן ממש נהנות ומתרגשות יש להן חברות מזרחיות, המשפחה לא תעשה להן חינה והן מאוד רוצות את זה. את צריכה לראות רוסיות מענטזות אין לך מושג.
לחינה במקווה יש אופי מסורתי יותר. "זה כשקרובות המשפחה היותר מבוגרות רוצות לעשות חינה במתכונת מצומצמת. אז האמא מזמינה את כל בנות המשפחה למקווה, ואני יוצקת את התוכן, מסבירה מהי החינה, מהי המשמעות הסמלית שלה, זה הרי טקס פרידה מהבת שעובר מדור לדור, במהלכו מברכים אותה בשפע ובפרנסה.ביהדות ראשי התיבות שלה הם: חלה, נידה והדלקת הנר. חינה זה המקום להתפרק בו לפני החתונה".
מי שרוצה להתפרע באמת, יכול לפקוד את ליין הגייז "אריסה" של עומר טובי ויותם פפו - ערב של מוזיקה מזרחית שכולל בשיאו טקס חינה. אין הוכחה טובה יותר לפופולריותה של החינה מנוכחותה במסיבת גייז. "אני מכין מבעוד מועד את החינה, ואני מסתובב במסיבה עם בגדים מסורתיים", מספר יותם.
"שנים הייתי עושה מסיבות חינה בבית שלי, וכבר שנים שאני אוסף את הבגדים של החינה. יש לי 12 תלבושות. כשהתחלתי עם המסיבות הביתיות אמרתי: 'יואו איזה כיף זה חינה'. חינה זה משמח זה פשוט כיף חיים. ואני בכלל לא מזרחי".
לפנייה לכתב/ת 
