ירושלים שלא הכרתם: מומיה, שודד ים וגן תלוי
לכבוד יום ירושלים, יצאנו וחיפשנו אתרים ומקומות פחות מוכרים, מוזרים ואפילו קצת הזויים. האם יש כאלה בירושלים? בהחלט כן
הגנים התלויים של ירושלים
אחד מפלאי העולם העתיק הנו הגנים התלויים בבבל (עיראק). מסתבר שגן תלוי נמצא גם בדרום ירושלים על רקע נוף מדברי מקראי. לא מאמינים? חובבי הטיולים בירושלים מוזמנים לנסוע לכיוון קיבוץ רמת רחל מדרום לארמון הנציב, ולאחר שתקיפו את הקיבוץ ממזרח, הכביש מתעקל שמאלה. אחרי מספר מטרים בודדים פנו ימינה בדרך עפר וחנו בסמוך לגדר בית העלמין של הקיבוץ. הגעתם אל פארק עצי הזית. המראה די הזוי - שלושה עצי זית תלויים באוויר על שלושה עמודי בטון ענקיים, המתנשאים לגובה של יותר מעשרה מטרים - פסל סביבתי מרשים שאפשר לבהות בו זמן רב.
עוד כתבות וטיולים ליום ירושלים:
- ירושלים של בריאות: בתי החולים ברחוב הנביאים
- מסלול לאורך החומה, משער יפו לרובע היהודי
- מסלולים סביב לה: רכיבה וטיול בפארק ירושלים
- בשתיים, שתיים ו-30: סיור בגבעת התחמושת
- על חומותייך הפקדתי צלמים: ירושלים בשחור לבן
- טיולים בירושלים - היכנסו לכל המסלולים
האתר נחנך בתחילת שנות ה-90 על ידי יליד קיבוץ רמת רחל, האמן רן מורין. מלבד עצי הזית (המנוּטרים ומושקים ע"י מחשב) מדובר בפארק ובו כ-200 עצי זית. הכניסה הרשמית אל הפארק היא מהכביש ממנו הגענו. שער הכניסה המכונה שער ההרודיון עשוי מאבן ועץ זית (נטוע, כמה מוזר, דווקא באדמה). כוונת המשורר היתה כי שלושת עצי הזית המסמלים את השלום, מסמלים גם את שלוש הדתות, עבר, הווה ועתיד. גשו אל עצי הזית והמשיכו בשביל ההליכה דרומה לכיוון המדבר (אין לרדת מהשביל!).
שלושה עצי זית ניצבים על עמודי בטון. הפסל ברמת רחל (צילומים: רון פלד)
בסוף השביל הקצר מבנה תצפית על שם אופירה נבון, אשתו של נשיא המדינה לשעבר, יצחק נבון. מולנו מימין שכונת הר חומה ואחריה העיר בית לחם. את ההרודיון אי אפשר לפספס - הר קטוּם המזכיר לוע הר געש או שד, כפי שתיאר יוספוס פלביוס.
הביטו מימינכם, מערבה, מרחק מטרים בודדים ותבחינו בשרידי בונקרים שנבנו בזמן חלוקת ירושלים בין השנים 1948 ל-1967. מרחק של מאות מטרים מזרחית אלינו נמצאת אנדרטה לזכר חיילי החטיבה הירושלמית שנלחמו כאן בתחילת מלחמת ששת הימים, במה שמכונה "מוצב הפעמון" הסמוך אלינו.
נסיעה לעזאזל
כביש דרך חברון מוביל מהעיר העתיקה דרומה עד לצומת גילה ומחסום בית לחם. בקצהו הדרומי ניתן לעצור ולחנות בכניסה למנזר האורתודוקסי מר אליאס (אליהו הנביא). בכניסה נמצאת גבעה קטנטנה עם מדרגות ועליה ספסל אבל לבן בצורה אלכסונית הפונה לכיוון המדבר.
על הספסל פסוקים מהתנ"ך, הברית החדשה ומהקוראן ביוונית, בעברית, באנגלית ובערבית.
הספסל נבנה בשנת 1911 בידי אלמנתו של הצייר וילאם הולמן האנט ולזיכרו. האנט נהג לשבת בדיוק בנקודה זו במהלך המאה ה-19 ולצייר נופים מקראיים. בתקופת מגוריו בירושלים השתכן לו ברחוב הנביאים שבעיר, בדיוק באותה כתובת בה התגוררה מאוחר יותר רחל המשוררת. האנט אגב, קבור בכנסיית סנט פול המפורסמת שבלונדון לצידם של שאר גדולי האומה הבריטית. עוד על האנט תוכלו לקרוא במסלול הטיול המיוחד העוקב אחר מוסדות הרפואה ברחוב הנביאים.
פסוקים מהתנ"ך, הברית החדשה ומהקוראן. הספסל במנזר שבעזאזל
למרות היותו נוצרי, האמין האנט בסוף ימיו ברעיון הציוני של הרצל כחלק מאמונתו הדתית. אחד מציוריו המפורסמים הנו השעיר לעזאזל שהנוהג היה לזרוק אותו לעזאזל (כנראה באזור הר מונטאר שניתן לראות אותו מכאן) במטרה לכפר על חטאי העם היהודי. לשם הכנת הציור, יצא האנט במסע אתונות לכיוון ים המלח ועימו "דוגמנית הבית" – עז שעירה.
מכיוון שהיה קיץ וחם והאנט רצה לצייר עז סובלת שתסמל את סבלו של ישוע, מתו שלוש עיזים במהלך העבודה ורק עם העז הרביעית הושלם הציור. האגדה מספרת כי את העז הרביעית העמיד הצייר בתוך גיגית מים לצינון חום גופה. כנראה שהמושג שעיר לעזאזל מקבל משמעות כפולה ממש כאן. הספסל הוזז מספר מטרים למקומו הנוכחי בסוף שנות התשעים במהלך הרחבת הכביש הראשי הסמוך. שבו על הספסל ותהנו מהנוף המשכר.
מומיה ירושלמית בשר ודם
כן כן, יש לנו מומיה ציונית כחול לבן תוצרת מצרים. מאחורי מלון המלך דוד ובצמוד לתחנת הדלק פזרחוב אמיל בוטא 3, נמצא מבנה אבן מרשים ביותר בתוך חצר סגורה בחומת אבן גבוהה. צלצלו בפעמון - וברוך בואכם למכון האפיפיור למקרא.
המתחם הוקם בסוף שנות העשרים של המאה שעברה ומתנשא לגובה 3 קומות ועליו דגל הוותיקן. המבנה כולל כנסייה, מוזיאון, ספרייה, וחדרי מגורים לסגל ולסטודנטים. היכנסו פנימה בדלת המבנה ומיד משמאלכם קיר זכוכית ובו אוסף ארכיאולוגי צנוע, ובו ממצאים מחפירות תל אל-עס'ול שבעבר הירדן, מצפון לים המלח. שיא הביקור שוכן בחדר הפנימי האחורי - מומיה מצרית מקורית שאפשר להבחין בבירור באצבעות רגליה. המומיה שוכבת בארון קבורה מעץ ועל הקיר הסמוך מכסה עשוי עץ ועליו פסוקים מספר המתים המצרי.
שוכבת בארון קבורה מעץ. נער-המומיה במכון האפיפיור למקרא
המומיה היא בעצם גבר שנותר כבן 17 כבר יותר מ-2,000 שנה. הבחור זכה לשם "אלכס" על שם האב אלכסיס מאלון, מייסד המתחם ואף שמעתי שייתכן שאלכס הוא בעצם קיצור שמה של העיר אלכסנדריה שבמצרים – עיר הולדתו, ככל הנראה, של "אלכס" החביב. אגב, אין זו המומיה היחידה בארצינו, שכן בכנסיית סנט אנה שבוויה דולורוזה ישנה מומיה נוספת אבל סגורה לקהל.
שודד ים באזור נדל"ן
שכונת רחביה מהמפורסמות בירושלים נמצאת במרכז ירושלים ובה בית ראש הממשלה, מרכז יד יצחק בן צבי, בתי קפה ובתי מגורים ברחובות קטנים וצפופים. היכנסו לרחוב אלפסי הקצרצר ותגלו מימינכם בבית מספר 10 בית מגורים יוצא דופן – מבנה פירמידה בן 2,000 שנים ובו גר כנראה שודד ים.
קבר יאסון חצוב בסלע ומתוארך לימי בית המקדש השני וכנראה למאה הראשונה לפנה"ס.
הקבר התגלה במקרה בעת בניית הבתים בשכונה ב-1956, במהלך עבודות הרחבת השכונה ובעקבות פיצוץ מבוּקר. הימצאותו של קבר במקום זה מימי בית שני די הגיונית – רחביה אכן יושבת על חלק מעיר מתים של העיר, הנקרופוליס של אז. המתחם זכה לכבוד הראוי וקיבל את הכתובת רח' אלפסי מס' 10 כפי שתוכנן במקור במהלך הבנייה, וכיום משמש כגן ציבורי זעיר וירוק לתושבי השכונה.
אז מיהו בעל הנדל"ן היקר באתר זה? מתחם הקבר מחולק למספר חדרים. בפנימי נמצא ציור קיר ועליו נראות שלוש ספינות וגם כתובת בארמית – יאסון, ומכאן כינוייהּ של המערה. הספינות שעל הקיר ייתכן ומרמזות על מקצועו של הנקבר- יורד ים. ייתכן ומצויירת כאן סצנה של מרדף בים בין שודדי ים אחר ספינת מסחר. קצת דמיון לא מזיק לאף אחד...
התגלה במקרה בעת בניית הבתים בשכונה רחביה בשנת 1956. קבר יאסון
היסטוריה חקוקה בקיר
מי מאיתנו לא עבר בשער יפו? כמה פעמים נכנסנו דרכו אבל לא שמנו לב לשתי אנקדוטות מדהימות ובלתי מוכרות. האחת מתחת לאף והשנייה מעליו. צאו משער יפו החוצה והיצמדו לפינתו הדרומית. כיום עומד שם פח זבל. כמה סנטימטרים מהרצפה וממש בכניסה לשער תבחינו במעין חץ חקוק בסלע – בנצ'מרק (BenchMarks).
זה הזמן לשים לב לדברים הקטנים. הבנצ'מרק בשער יפו
באמצע המאה ה-19 מצב מערכות הביוב והתשתיות בעיר העתיקה היו במצב ירוד ביותר וכך נרתמו הבריטים לעזרתם של העותמאנים, ובשם הסולטאן בכבודו ובעצמו הגיעה משלחת חיילי חיל הנדסה של צבא הוד מלכותה, בראשותו של קפטן צ'ארלס וילסון, מגדולי חוקרי ירושלים של המאה ה-19.
משלחת זו תהפוך במהרה ובשל הצלחתה לקרן לחקר א"י היא ה-P.E.F (Palestine Explore Foundation), קרן שתגלה לראשונה את גובהו המדוייק של ים המלח כמקום הנמוך בעולם ואנשיהָ אף יגלו את מנהרת הכותל, פיר וורן, מערת צדקיהו ועוד אתרים חשובים בעיר.
במסגרת עבודות המיפוי של ירושלים, סימנו אנשיהָ חיצים, BenchMarks בכל מקום אפשרי וזהו אחד החיצים לידו אנו עומדים. למרות נסיון נואש של בן עוולה במהלך אפריל 2011 לכסות את החץ בטיח, הצליח אחד מחברי פורום ירושלים באינטרנט לנקות ולהחזיר את החץ למקומו הראוי בהיסטוריה והחופשי לקהל.
היכנסו בשער ומיד ביציאה מימין הביטו על שני שלטי הקרמיקה החקוקים בשער. העליון מופיע בשלוש שפות ונחקק במהלך המנדט הבריטי, לכן השפה העליונה היא אנגלית. השלט שמתחתיו מחולק לשניים. החלק התחתון מהתקופה הירדנית של עד 1967 - שפה ראשונה ערבית ומתחתיה אנגלית בלבד. התוספת המאוחרת מעל לערבית - עברית מאז 1967.
- לאתר של רון פלד על סיורים בירושלים
- מכירים עוד מקומות נסתרים בירושלים? ספרו לנו בטוקבקים.