מגילת רות: גירסת ההומו

השבוע יקראו המתפללים בבתי הכנסת את מגילת רות. בכל שנה, לקראת חג השבועות, עולה לדיון סוגיית הגיורים ומוזכרת ההצהרה החד-משמעית של רות לנעמי "עמך - עמי, ואלוהיך - אלוהי", גירסתה הפרטית לקבלת התורה. בדיוק בימים אלה מציינים ארגוני ההומואים והלסביות את "שבוע הגאווה", שבסופו ייערך המצעד המוכר והססגוני ברחובות תל-אביב.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

לכאורה, בין שני הציונים הללו בלוח השנה אין שום דבר משותף, שלא לומר שיש יאמרו שהם הפכים, אבל כמיטב דרכה של הקלישאה - המציאות עולה לפעמים על כל דמיון. צבי (שם בדוי) הוא אברך ירושלמי בן 27 ורגיל למראה - אבל סיפור חייו רחוק-מאוד מלהיות שגרתי: הוא גדל במשפחה דתית-נוצרית בארצות הברית, חלם להיות כומר ואף התחיל בתוכנית הלימודים הנחוצה לשם כך. תוך כדי, נאבק במשיכתו לגברים וניסה למצוא את שביל הזהב. לאחר שעבר בין כנסיות, החליט להתגייר באופן אורתודוקסי, להשאיר את העולם ההומואי מאחוריו ולחפש את האחת שלו.

מה עם משפחה?

צבי נולד בדרום ארצות הברית למשפחה נוצרית אוונגליסטית. הבית היה דתי מאוד והכל היה ממוקד סביב ישו. בגיל 19, בזמן התפילה בכנסייה, נפל לו האסימון שהוא הומו. המתפללים קראו בספר "אל הרומיים" מהברית החדשה, והגיעו לפסוק "וְכֵן גַּם הַזְּכָרִים עָזְבוּ דֶרֶךְ גֶּבֶר בְּאִשָּׁה וַיֵּחַמּוּ זֶה בָזֶה בְּתַאֲוָתָם וַיַּעֲשׂוּ תוֹעֵבָה זָכָר עִם זָכָר וַיִּקְחוּ שְׂכַר מְשׁוּבָתָם הָרָאוּי לָהֶם בְּעֶצֶם גּוּפָם". פתאום

קלט צבי שהוא בעצם מעולם לא חשב על נשים מבחינה מינית, שהן לא מעניינות אותו.

"התחלתי לבכות, ושוחחתי עם כמה נשים בקהילה שבה התפללתי", הוא מספר. "הן היו מרגיעות מאוד, ואמרו לי שלא מפריע לאלוהים שאני הומו כל עוד אני בן אדם טוב. למחרת הלכתי לווידוי, אפילו שאיני קתולי. הכומר שאל אותי אם אני יכול להשתנות, ועניתי לו שלא. הסברתי לו שמהרגע שאני זוכר את עצמי הרגשתי משהו לגברים, למרות שבאותה תקופה עוד לא הייתי עם גבר. בתגובה, גם הוא עודד אותי להיות אדם טוב".

לאחר אותה שיחה, הפסיק צבי את לימודי הכמורה: "אמנם עדיין רציתי לעזור לאנשים דרך הכנסייה, אבל בסוף הכרעתי - תשעה חודשים לאחר אותה שיחה עשיתי את הצעד הראשון בעולם ההומוסקסואלי והייתי עם גבר. אז הייתי בן 20 בערך וגם יצאתי מהארון בפומבי".

למה הרגשת צורך לצאת בפומבי?

"היה לי מורה שאמר 'לא משנה מה תעשה, לך אחרי הלב שלך'. זה היה חלק ממי שאני, ואו שאנשים יקבלו אותי בגלל מי שאני, או שהם יכולים לחיות בעולם הקטן שלהם. זו הייתה הפילוסופיה המנחה שלי".

בתור דתי-נוצרי, לא נאבקת בנטייה וניסית לשנות אותה?

"לא הצלחתי לשנות את הנטייה המינית שלי מתוך כוח רצון גרידא, אף על פי שניסיתי פעמים רבות. בתור נוצרי אדוק - קראתי, התפללתי, וביקשתי עזרה. הייתי בדיכאון והייתי צריך להילחם במחשבות האובדניות שהיו לי. נקרעתי מהפער הזה בין מה שהדת אומרת ובין מי שאני. בסוף הגיע לידיי הספר "זר בשער" שכתב מֶל וואיט, ובספר ראיתי איך הוא הצליח לשלב את ההומואיות שלו עם הדתיות והנצרות שלו. לאחר שקראתי את הספר עזבתי את הכנסייה האוונגליסטית שלי והתחלתי להגיע לכנסייה קתולית".

ומה קרה לאחר מכן?

"בערך בגיל 23 הפסקתי לצאת עם גברים כי הרגשתי שיש משהו אחר שאני משתוקק אליו - משפחה וילדים, ולא חשתי שאוכל לממש זאת בקהילה ההומוסקסואלית".

מה לפרח כמורה ולרב?

בניסיון לשנות את נטייתו פנה צבי לארגון "יונה" (Jhona) – ארגון נוצרי שעוסק בטיפולי המרה ומפעיל סדנאות בסגנון "מסע אל הגבריות". הוא מספר שחלק מהכלים שקיבל בארגון הועילו לו לעבד את המצב באופן קוגנטיבי, וכן אפשר לו להביע את תחושותיו. לדבריו, הוא הבין כי ביכולתו לנתב את צרכיו ורצונותיו. למרות זאת, לאחר

תקופה הפסיק את הפגישות בשל הגישה הדוגמטית שמצא ב"יונה".

אבל מלבד "יונה", היה עוד אדם שסייע לו להתמודד עם הקשיים שחווה. היה זה הרב שלו. רגע, רב?! מה לפרח כמורה נוצרי לשעבר ולרב?

מתברר שלצד החלום להיות כומר, לצבי הייתה גם משיכה לא מוסברת לדת היהודית. "בגיל 21 העניין שלי ביהדות הלך וגבר", הוא מספר. "המנהג בכנסייה שלי היה לקרוא את התנ"ך כל יום. עם הזמן צצו לי כל מיני שאלות, אבל התשובות של הכמרים היו חסרות חסרות ביסוס או היגיון. למשל, לא הבנתי מדוע איננו שומרים את פסח, אם נאמר במפורש שזו מצווה בכל דור דור, לא הבנתי למה אנחנו לא מניחים תפילין או ציצית".

ומה קרה שזה הפך לרצון ממשי להתגייר?

"הסקרנות שלי גרמה לי ללכת לבית כנסת של יהודים הומואים. הרב שם, לא-אורתודוקסי כמובן, הוא הומו שפגש אותי פעם כשצעדתי במצעד. הוא ראה אותי משתמש בשפת הסימנים וביקש ממני שאהיה המתורגמן שלו לשפת הסימנים בבית הכנסת. אמרתי לו שאיני יהודי ושאני רק מתעניין בדת, אז הוא נתן לי רשימת ספרים לקרוא. ואכן, קראתי והתאהבתי. משם עברתי להתפלל בבית כנסת קונסרבטיבי, וסיפרתי ל'רבה' של בית הכנסת שאני רוצה להתגייר. היא אמנם כעסה על כך שסיפרתי על הנטיות ההומוסקסואליות שלי רק לאחר זמן, אבל הסכימה לגייר אותי".

צבי כמעט גויר אצלה, אבל אז חל מפנה: "באותה התקופה הייתי הולך למפגשים של אגודת הסטודנטים היהודים "הלל", ושם היה רב אורתודוקסי. סיפרתי גם לו שאני רוצה להתגייר והוא הסכים לעזור לי, ואף אמר לי לבוא להתפלל בבית הכנסת שלו. כשסיפרתי זאת ל'רבה' הקונסרבטיבית היא אמרה לי שאם האורתודוקסים הציעו לי גיור, כדאי לי להתגייר אצלם".

הרב של צבי, שהיה גם פסיכולוג מוסמך, המליץ לו לנסות להגביר את המשיכה לנשים באמצעים שונים, ובין היתר אף התיר לו לצפות בסרטי פורנו של סטרייטים. לדברי צבי, על אף שהמשיכה לגברים לא נעלמה, קיימת אצלו כיום גם משיכה חזקה לנשים.

שני גיורים 

הדרך של צבי ליהדות לא הייתה קלה כלל. "לאחר שהרב ליווה אותי במשך כשנה, הגעתי לבית הדין", הוא מספר, "אחד הדיינים כנראה חשד בי שאני נמשך לגברים, ושאל אותי אם אני נמשך לנשים. עניתי שכן, אבל הוא המשיך לחשוד. בסוף הוחלט שלא לגייר אותי, והטענה הרשמית

הייתה שאני אדם שאינו יציב, שחצן וכעסן".

אבל צבי לא אמר נואש. הוא הגיע לרב ליברלי מאוד שמנהל קהילה לא-דתית. "סיפרתי לו שאני הומו, והוא קיבל אותי ויעץ לי שלא לספר לבית הדין על נטייתי. באמת לא סיפרתי - וגוירתי. 

סוף טוב הכול טוב? לא אצל צבי: "לאחר הגיור חזרתי לראש בית הדין שפסל אותי בנסיון הגיור הראשון. הלכתי אליו כי רציתי להיות חלק מהקהילה שלו. הוא אמר לי שהגיור שלי תופס באופן חלקי בלבד - אני כן מחויב לכל המצוות, אבל מנגד איני נאמן לחלק מהדברים, כגון הצטרפות למניין, עדות, נישואין, כשרות וכדומה. כדי שבגיור שלא יהיה ספק בכלל, עברתי גיור שני. הפעם בית הדין ידע מראש שאני נמשך לגברים, ושוב הם שאלו אותי אם אתחתן עם אישה, ועניתי שכן. כדי שהרבנים יכלו להתרשם שהשארתי את עולם הגברים בעברי, הגיור נמשך תשעה חודשים - ובתומם גוירתי בשנית, לחומרא".

בתהליך הגיור באמת התכוונת לקבל את כל המצוות, כולל האיסור על משכב זכר?

"הקב"ה, היהדות, הדת, הרוחניות, התפילה, התקווה או הייעוץ אינם יכולים להביא להיעלמות המשיכה לגברים. ברגע שיש לאדם משיכה מסוימת היא לעולם תישאר. המטרה היא לא להיפטר ממנה, אלא לשלוט בה. כאשר קיבלתי עליי את עול המצוות, עשיתי זאת בלב שלם ומאז לא הייתי בקשר אינטימי עם גבר או עם אישה".

אמרת שאתה רוצה להתחתן עם אישה. תספר לה שאתה דו-מיני?

"מתוך התהליך שעברתי אני יודע שאוכל להיות עם אישה, אפילו שלא התנסיתי בזה. זה מקביל לבחור דתי שהיה כמה בנות לפני הנישואין והוא לא מספר על כך לאשתו. הוא עשוי לרמוז על העובדה שהוא לא בתול, אבל הוא לא צריך לומר הכל כשנישאים".

אתה יודע שההסתרה הזאת היא נושא השנוי במחלוקת.

"אני יודע, יש כאלה שטוענים שזה 'מקח טעות', אבל כבר שנים שאני לא מגיע למצב שבו בוער לי לקיים יחסי מין עם בחור, ולכן אני סמוך ובטוח שלא אכשל בזה לאחר שאתחתן. עֶמדתי היא שאם אתה בטוח שלא תיכשל, אין צורך לגלות לאשתך את הרגשות האלו. כל עוד זה רגש בלבד".

ואם תרגיש שאתה מתפוצץ, תשתף את אשתך?

"אם מאוחר יותר אזדקק לתמיכה נוספת, אגיד לאשתי. אקח את הסיכון הזה רק כאפשרות אחרונה, כי חשוב לי שלא לשקר".

היית מסכים להתחתן עם לסבית או שאתה מחפש רק סטרייטית?

"לא הייתי שולל על הסף להתחתן עם אישה המזוהה כלסבית. כולנו באים לנישואים עם מטען, השאלה מה אדם מוכן לעשות כדי לטפל

בעצמו ולהתייחס למצבו בחיים".

יש דתיים שמאמינים שכל הומו יכול להשתנות. אתה סבור כך?

"לא. אנשים צריכים להיות כנים עם עצמם ולדעת היכן הם נמצאים מבחינה פיזית, רגשית ורוחנית. אם אדם באמת מתכוון להשתנות, יש לזה סיכוי, אם כי גם אז אין עירבון".

מה יש לך לומר לגברים אחרים המתמודדים עם מצב דומה?

"גם אם אתה בתוך קהילה דתית, עדיף שלא לספר לרב, אלא אם כן הוא ידוע כתלמיד חכם שמבין עניין. רבנים רבים לא יודעים איך לעזור לאדם, אך יש מסביב כמה שכן יודעים.דבר עם מישהו מהעולם הרוחני שלך שאתה רואה שאכפת לו מאנשים ולא ממה שיגידו עליו, או ממה שהחברה תגיד עליו".

• הכתבה המלאה באתר "כמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים"