סופרטאנקר לנדל"ן? עדיף לדאוג לכוח אדם
בזמן שהממשלה תדון בעוד "פתרון קסם" לעליית מחירי הדיור - אלפי קרקעות מאושרות לבנייה אינן נבנות בגלל העדר פתרונות תחבורה וביוב או בעיות משפטיות. הפתרון? חיזוק מערכת התכנון הקיימת בתקנים ובמשאבים / דעה
הממשלה אמורה לדון מחר (א') בשפן התורן שנשלף מן הכובע כדי להתמודד עם עליית מחירי הדיור: הסופרטאנקר - התוכנית שנועדה לתת תשובת מחץ לבירוקרטיה התכנונית ולספק לנו תוך זמן קצר שפע יחידות דיור, ובזול.
עוד בנושא התוכנית להאצת הבנייה:
- התקציב מועבר - סופרטאנקר הנדל"ן יוצא לדרך
- תוכניות בנייה לא יאושרו אוטומטית ללא הוועדות
סופרטאנקר הנדל"ן: התוצאות יהיו הרסניות
יוזמה זו התעוררה לאחר שנוכחה הממשלה כי חוק התכנון והבנייה החדש נתקל בהתנגדות גורפת של כמעט כל הגורמים במשק – החל מהשלטון המקומי, דרך הארגונים הכלכליים וכלה בארגונים החברתיים והסביבתיים. כתוצאה, הציע משרד ראש הממשלה להקים לתחייה וועדות מזורזות.
מודל הוועדות הללו נוסה כבר בשנות ה-90 (ול"לים), ואת נזקיהן אנו חשים עד היום: שכונות ללא שטחים ציבוריים פתוחים, ללא פתרונות ביוב, וללא חיבור תחבורתי נאות, העיקר לאפשר את הקמתן של שכונות מגורים בכל מקום ובכל תנאי.
עליית מחירי הדיור היא אכן בעיה אמיתית וקשה, אבל כדרכם של "פתרונות קסם", האופן בו מקודמים הפתרונות השונים שמוצעים על ידי המדינה, כמו גם תוכנם, מעוררים חשש כבד כי לא רק שהם לא יביאו לירידת מחירי הדיור, אלא שהם ייצרו דווקא שלל בעיות חמורות כשלעצמן, שאת מחירן נשלם שנים רבות בדמות פגיעה באיכות החיים והסביבה של כולנו.
הפתרון: לממש תכניות מאושרות
המהלכים הדרסטיים לקיצור הליכי התכנון נעשים מתוך הנחה, כי שוק הדיור מתנהג כמו שוק רגיל, וככל שיגדל ההיצע - כך ירדו מחירי הדיור. אלא שמחקר שפורסם לאחרונה על ידי בנק ישראל, מלמד כי אי אפשר לסמוך על הנחה זו.
המחקר, שניתח את הגורמים לעליית מחירי הדיור בשנים 1999-2010, מצא כי הפער בין ביקוש להיצע (המחסור ביחידות הדיור) מסביר רק 20% מעליית מחירי הדיור. נתון זה מעורר שאלה בלתי נמנעת – האומנם יש הצדקה לזרז את הליכי התכנון באופן כה קיצוני, תוך פגיעה באיכות התכנון?
בנוסף, דו"ח של מינהל מקרקעי ישראל, שפורסם לפני כחצי שנה, מגלה כי ישנן עתודות קרקע מאושרות לבנייה בהיקף של 160 אלף יחידות דיור, זאת בקרקע ציבורית בלבד ומבלי לחשב את היחידות שכבר מאושרות על קרקעות פרטיות.
יחידות דיור אלא לא נבנות בשל חסמים שונים כגון העדר פתרונות תחבורה, בעיות משפטיות, או העדר פתרונות ביוב. כך למשל, מחלוקות בין הרשויות בדבר מימון מאסף ביוב בקריות, מעכבות את הקמתן של למעלה מ-3,000 יחידות דיור בתכנית מחנה קורדני, בקריית מוצקין. נתונים עדכניים שהוכנו עבור משרד הפנים מראים, כי בתכניות המתאר המחוזיות המאושרות קיימות עתודות קרקע בהיקף של כמיליון דונם, היקף שאף גדול מהיקף השטח הבנוי כיום בישראל.
נתונים אלה מובילים למסקנה, כי השלב הראשון והמתבקש הוא לתת עדיפות ולרכז מאמצים במימוש תכניות מאושרות, ולא ליצור תוהו ובוהו במערכת התכנון ולפגוע באיכותה. לא מכבר נודע כי שר הפנים מתכוון להקים וועדה ציבורית לבחינת מערכת התכנון והחסמים הקיימים בה, אך מאז לא אירע דבר. מתבקש וראוי היה כי המלצותיה של וועדה כזו, הן שיהיו הבסיס לשינויים במערכת התכנון, בוודאי שינויים דרסטיים.
ובינתיים, עד שתתמנה הוועדה ועד שתגיש את מסקנותיה, אין לשבת בחיבוק ידיים. יש לפעול לחיזוקה של מערכת התכנון הקיימת, לתגבר את כוח האדם ולהוסיף משאבים לוועדות התכנון הקיימות, כדי שאלו יוכלו להתמודד טוב יותר עם המשימות הכבדות המוטלות עליהן.
הכותבת היא מנהלת תחום מחקר, מכון דש"א, החברה להגנת הטבע