הקוטג'גייט: שש הערות לסדר היום
עם ישראל מזועזע לשמוע שגובים ממנו עבור גביע קוטג' מחיר שווה ערך ל-29 שקל לקילו. איש לא אומר דבר על אמא שתקנה חפיסות במבה במחיר שווה ערך ל-82 שקל לקילו
1. מה פתאום נזכרתם?
לא משבר הקוטג' דחף את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה-הכהן לקיים היום את הדיון בהחזרת הפיקוח על מוצרי החלב, כמו ההזמנה שקיבל לנסוע מחר לסלון האווירי בפאריס. הוא נסחף כמו רבים ותמימים אחרים שקוראים את הפייסבוק אבל לא את מדבקות המחירים בסופרמרקט. פתאום נזכרו כולם?
כי אם להאמין ליו"ר סיעתו והקואליציה של שאמה-הכהן, ח"כ זאב אלקין, הקוטג' לא התייקר תמול-שלשום אלא לפני שנתיים-שלוש ותתפלאו מי גרם לכך. זה מה שאמר אלקין ביום ד' שעבר, בשולי הדיון על "הכשלון המדיני, הכלכלי והחברתי של נתניהו". הוא הגיב על התעלול של רונית תירוש מקדימה שהניחה על שולחן ראש הממשלה את התזכורת בצורת גביע קוטג'.
"ואני אזכיר לכם כי ביוני 2008 אותו קוטג' שעלה 4.82 שקלים, מחירו עלה ל-7.15 שקלים לאחר שהירשזון הסיר ממנו את הפיקוח. אז למי שיש טענות לגבי המחיר של הקוטג' אני מפנה אותו לכתובות מאד ברורות – השר לשעבר הירשזון שקצת קשה לפנות אליו ולשר האוצר רוני בר-און".
רוני בר-און החליף את הירשזון שהסתבך בפלילים. הוא הקשיב לאלקין ולא הכחיש. הוא אפילו גילה בקריאת ביניים כי על המחיר שקפץ ב-48.3% "שילמנו על זה סובסידיה". כלומר, הממשלה המשיכה לסבסד את ייצור הקוטג', כי לפי חישובי האוצר, כפי שהוא נוהג במקרים אלה, עלות ייצורו עדיין היתה גבוהה מהמחיר שקפץ לאחר הסרת הפיקוח.
2. אולי כל זה היה בכלל תרגיל שיווקי?
הקוטג' לא התייקר מאז. הרבה לפני הפרסום בפייסבוק ואפילו היום, הוא נמכר לצרכן ברשתות מגה ושופרסל סביב 7.15 שקלים. מי שקנה אותו בבני-ברק ופתח בסערה בטענה שהופתע לשלם 8 שקלים, אולי נדרש לחלוק גם את שכרו של משגיח הכשרות המקומי.
הרשתות שנבהלו והודיעו על הפחתת המחיר, או שהמשיכו לגבות את המחיר שנגבה לפני שנה-שנתיים בהנחה שהצרכנים יחשבו שהרוויחו שקל אחד בהשוואה לבני-ברק, או שגבו מחיר נמוך יותר על חשבון הרווח שלהן, לבל ייתקעו עם מלאי שהחמיץ, אם המכירות ירדו. אבל הן דווקא עלו. אם כל העסק לא היה תרגיל שיווקי, היה צריך להמציא אותו.
3. הצרכן ישלם על השבת הפיקוח
מנתוני המחקר עולה כי עלויות הייצור הבסיסיות – מחיר החלב ושכר העבודה – התייקרו מאז 2006 ביותר מ-20%. אבל החשבון לא נגמר ברכיבים שהמסמך מתמקד בהם. לפיכך המחקר לא ממליץ על השבת הפיקוח. אחרת יסבלו הלקוחות החלשים. קביעת מחיר נמוך עלולה להקטין את ההיצע ולעודד שוק שחור. קל וחומר שמחיר גבוה ירתיע את הצרכנים דלי האמצעים. כך או אחרת, הצרכן הממוצע לא יצא נשכר.
4. עידוד התחרות? לא בממשלה ובכנסת
המחקר מעדיף לעודד את התחרות. אבל הכתובת ליעד הנכסף איננה ועדת הכלכלה. היא עסקה לאחרונה בתיקון חוק ההגבלים העסקיים כדי לאפשר לממונה על ההגבלים פעולה מהירה לחיסול כשלי שוק בענפים הנשלטים בידי קומץ תאגידים. אבל הממשלה והוועדה התקפלו בלחץ הבנקים והטייקונים בשוק ההון ונתנו להם חסינות מחשש ליציבות המשק.
גם ענף החלב נשלט בידי 3 ענקים חזקים יותר מהבנקים וחברות הביטוח בגלל השפעתם המיידית על הכיס ובמיוחד על קיבת הצרכן. טריאומוויראט החלב עלול לאיים בחשש ליציבות העם. מי הפוליטיקאים שיעמדו בלחציהם פחות משנתיים לפני הבחירות? מול טייקוני החלב מהומת הפייסבוק היא שריקה באפלה.
5. איומי הייבוא הם נמר של נייר
שר התמ"ת שלום שמחון המאיים בייבוא הקוטג' הוא אפילו לא נמר של נייר. ראשית, בגלל שהוא מהמגזר החקלאי ותלוי בקולותיו, יותר אחרי שפרש מהעבודה לעצמאות של אהוד ברק. שנית, כי יבוא מוצר חלב שאינם גבינה קשה, עם חיי מדף קצרים הוא מהלך הזוי, אפילו מאירופה הקרובה. הוא גם לא משתלם בגלל שהקוטג' שם נדיר, יקר ואפילו מגעיל.
6. חשבתם כמה עולה קילו פופקורן?
טובת הצרכן לא תצא נשכרת אם לקחי מהומת הקוטג' יספקו רק חומר לימוד לפקולטות לתקשורת, שיווק ומנהל עסקים, ולא ימריצו להוסיף למערכת הלימודים את החינוך לצרכנות נבונה בנוסף לרענון שיעורי החשבון הפשוט. המקוננים על עושק "השכבות החלשות" לא מכירים את כל מנהגי הצריכה שלהם.
למשל המחיר של בולמוס צריכת החטיפים. תראו לי אם עבריה אשר תעז לחסוך אותם מפי עולליה ומתבגריה. עם ישראל מזועזע לשמוע שגובים ממנו עבור גביע קוטג' מחיר שווה ערך ל-29 שקל לקילו (7.15 שקל ל-250 גרם), אבל אמא תקנה בלי להניד עפעף חפיסות במבה במחיר שווה ערך ל-82 שקל לקילו (6.50 שקל ל-80 גרם).
עזבו את הקוטג'. רווחי המשווקים בכלל הם הבעיה וסיבה טובה למרד צרכנים. נראה אתכם זועקים נגד מחיר חפיסת תפוצ'יפס שנמכרת בשווה ערך של 137 שקל לקילו (5.50 שקל ל-40 גרם), וכשהשיא שייך לפופקורן שנחטף בכמויות בבתי הקולנוע במחיר של 160 שקל לקילו (8 שקלים למנה במשקל 50 גרם). בינתיים אף אחד לא קם.
לפנייה לכתב/ת 
