למה עסקים בוחרים לעבור לירוק, והאם זה כלכלי?
סופר פארם החליפו את מערכות מיזוג האוויר, קופת חולים כללית מנצלת את אנרגית השמש וחברות ביטוח מציעות" פוליסות ירוקות" - תאגידים רבים הבינו שהתחום הסביבתי הוא חלק מרכזי במערכת השיקולים. האם מדובר במהלך תדמיתי או בהתייעלות כלכלית? דיברנו עם מנהלים בחברות
בשנים האחרונות, יותר ויותר עסקים בוחרים להשקיע סכומי כסף ניכרים בנטישת דפוסי העבודה הישנים ובהקטנת טביעת הרגל האקולוגית שלהם על כדור הארץ. המגמה הזו, של "יירוק" העסקים, כוללת ברוב המקרים השקעות לא מבוטלות, כגון החלפת מערכת מיזוג האוויר, התקנה של פאנלים סולריים על הגג, או השקעה במתקני מיחזור פסולת.
בעידן שבו חברות בורסאיות מחויבות לשקיפות סביבתית, תאגידים נבחנים לא רק על פי מדדים פיננסיים והמודעות הציבורית לנושאים אקולוגיים הולכת וגוברת. יש שיגדירו זאת כמהלך מתבקש, אך נשאלת השאלה האם מעבר להשגת "כרטיס ביקור ירוק" ושיפור תדמיתי - מדובר במהלך כלכלי?
סופר פארם חוסכת בחשמל
ברשת סופר פארם למשל, החלו לקדם משנת 2009 מהלך של "יירוק" העסק, שכלל בעיקר החלפה של מערכות מיזוג אוויר למערכות יעילות מבחינה אנרגטית ומעבר לתאורה חסכונית, ב-50 סניפי הרשת.
"המהלך כלל החלפה של מערכות מיזוג אוויר למערכות מתקדמות שמסוגלות לחסוך כ-30% מצריכת החשמל", סיפר ל-ynet מנהל תחום הבינוי בסופר פארם, אורן חלפון". התוצאה המיידית היתה חיסכון בחשבון החשמל של כל סניף, בגובה של כ-60 אלף שקל בחודש. בחישוב של כלל הסניפים, הצלחנו לחסוך שלושה מיליון שקל בשנה".
לא רק חיסכון כלכלי
סופר פארם היא דוגמא למהלכים שכל עסק ממוצע יכול לבצע, אך כאשר מדובר בחברות שמחזיקות בשטחן גם חומרים מסוכנים או מפעלים, למהלכים הללו יכולה להיות השפעה סביבתית רחבה עוד יותר.
בקופת חולים כללית, למשל, אומצו בשנים האחרונות שורה של טכנולוגיות שנועדו להפחית את הפגיעה בסביבה – בין השאר מתקן לעיקור וטיפול בפסולת רפואית (בבתי החולים סורוקה וקפלן), התקנת משאבות חום כחלופה לשימוש בדלקים מזהמים, מעבר למערכות אנרגיה סולרית וגם מהלכים של מעבר לתאורה ומיזוג חסכוניים.
גדי כהן, סמנכ"ל וראש חטיבת לוגיסטיקה, תשתיות ומערכות מידע בכללית מסביר כי "בכל הפעילויות שמבוצעות בשנתיים האחרונות הושקעו עד כה 7.2 מיליון שקל, אבל המתקן לטיפול בפסולת רפואית למשל, מביא לבדו לחיסכון של כמיליון וחצי שקל בשנה מרגע התקנתו ומהלכי ההתייעלות האנרגטית לבדם חסכו כמיליון שקל בשנה עד עתה".
כשמרחיקים אל הזירה התעשייתית, מדובר במהלכים שפרט לחיסכון כלכלי עשויים להקטין משמעותית את טביעת הרגל של המפעל על כדור הארץ. כך למשל, מפעל כימאגיס מקבוצת פריגו שברמת חובב - שבעבר הוזמן לשימוע על ידי המשרד להגנת הסביבה בגין זיהום - פועל בשנים האחרונות בצורה נרחבת לשדרוג המערכות בשטחו.
חברות הביטח לא נשארו בחוץ
כימאגיס, המתמחה בייצור ובייצוא חומרי גלם לתעשיית התרופות, שדרג בשנת 2008 את מתקן השפכים הכימיים שלו והעביר את הטיפול במרבית הפסולת למתקן מיחזור, במקום להטמנה ושריפה.
לי זילברשטיין, מנהלת תחום איכות סביבה, מים ואנרגיה במפעל, הסבירה כי "שדרוג מערכת השפכים במפעל עלה כ-600 אלף דולר, ומתקן הזיקוק שמאפשר את מיחזור הפסולת עלה כמיליון דולר. אבל החיסכון שהתאפשר בשל שדרוג מערכת השפכים, עמד כבר בשנה הראשונה על כ-540 אלף דולר – וסכום זה נחסך בכל שנה מאז. במילים אחרות, ההשקעה הוחזרה במלואה לאחר כשנה".
באשר למיחזור הפסולת, זילברשטיין מציינת כי "לאחר כשנה וחצי המתקן הביא לחיסכון של 600 אלף דולר בשנה, ובשנים שלאחר מכן חיסוכן של כ-2 מיליון דולר בשנה, משום שמחירי החומרים הממוחזרים עלו והמפעל מוכר אותם ברווח גדול יותר".
כמעט כל עסק שהשקיע בשדרוג המערכות שלו, ינסה לשכנע שמדובר גם בצעד שנעשה מטעמים אידיאולוגיים של חזון סביבתי כזה או אחר. אולם בפועל, קשה שלא לקשור בין המהלכים הללו לבין אכיפה מוגברת מצד גורמי שמירת הטבע, חקיקה בינלאומית שמטילה כיום אחריות גדולה יותר על ארגונים וחברות בגין נזקים סביבתיים וגם מדיניות ההשקעה הפיננסית - שמציבה סטנדרטים "ירוקים" יותר מבעבר.
כיום, האפשרות לספוג עלויות עתק במקרה של זיהום סביבתי, הביאה לביקושים חדשים גם בתחום הביטוח. מספר חברות ביטוח בעולם החלו בשנים האחרונות להציע פתרונות באמצעות פוליסות "ירוקות" (פוליסות אחריות סביבתית) הנותנות מענה למגוון סיטואציות.
בחברת הביטוח AIG, המציעה סוג כזה של ביטוח בישראל, מאשרים כי "כיום מדובר בצורך מהותי שהתעורר אצל חברות, לא בהכרח תעשייתיות, להיערך מחדש בכל הקשור לניהול הסיכונים הפיננסיים שלהם במידה והם מעורבים באירוע של זיהום סביבתי".
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
