ביהמ"ש: סופר פארם לא הטעתה הורים לתינוקות

סופר פארם אמנם לא סימנה בקבוקים להאכלת תינוקות כמכילים ביספינול A - אבל מסתבר שזו אינה עילה לתביעה ייצוגית, כך קבע היום (א') ביהמ"ש המחוזי בת"א. 

השופטת, ד"ר דרורה פלפל, דחתה בקשה לתביעה ייצוגית של זוג הורים ובנם התינוק נגד סופר פארם, בטענה שהרשת הטעתה את ציבור צרכניה, ומכרה להם בקבוקים עם ביספינול A בלי לידעם על כך. התובעים יאלצו לשלם לעורכי הדין של החברה שכר טרחה של 50 אלף שקל, פלוס מע"מ, וכן הוצאות משפט.

• פלסטיק מרעיל: למה לא מספרים לנו את האמת?
• זעם בארה"ב: בקבוקי התינוקות כן מסכני חיים
  

בבקשה לתביעה, ההורים טענו כי השתמשו בין היתר בבקבקי פלסטיק של LIFE, המותג הפרטי של סופר פארם, כדי להאכיל את בנם התינוק. על אחד מהם נאמר בפירוש שהוא לא מכיל ביספינול A, ועל השניים האחרים לא נאמר דבר.

הם החליטו להגיש בקשה לתביעה ייצוגית אחרי שבאפריל ומאי 2008 התפרסמו מספר כתבות שעניינן חומר כימי המכונה ביספינול A, המצוי בבקבוקי פלסטיק המיועדים להאכלת תינוקות ועלול לדלוף עם חימומם. החומר הזה אמור לרכך פלסטיק מסוג פוליקרבונט, והוא נמצא חשוד בשיבוש פעילות הורמונלית אצל תינוקות וכזה העלול להאיץ את התפתחותם המינית. לאור זאת, נאסר השימוש בו בצעצועים בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי, אבל לא בבקבוקי האכלה, משום שפיית הבקבוק עשויה מסיליקון.

בהנחיות משרד הבריאות מ-2006, גם בישראל הותר השימוש בחומר הזה בבקבוקים, כל עוד הם ללא שריטות, קרעים, סדקום ושאינם בלויים. ב-2008 הוסיף על כך משרד הבריאות: "אין לשפוך מים רותחים לבקבוקי פלסטיק לצורך הכנת מזון תינוקות".

לטענת בני הזוג, בשלושת הבקבוקים שהציגו בבית המשפט, סופר פארם צירפה אזהרות דומות, שברור שהן קשורות לביספינול A, אולם לא נאמר מדוע הן ניתנות. ההורים טענו שלמרות שצוין בהנחיות הבטיחות שיש להחליף בקבוקים במקרה של סדקים, לא נאמר שם שהאזהרה הזאת נבעה מחשש לדליפת חומר כימי למזון או למשקה של התינוק.

ההורים טענו כי היעדר הידיעה - משמעה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. ההטעיה היתה בכך שסופר פארם לא גילו להורים מאלו חומרים עשוי הבקבוק, ולא סיפרו להם על הימצאות הביספינול A בבקבוק, עובדה שחלה עליה חובת גילוי צרכנית.

עוד טענו, כי סופר פארם פגעה באוטונומיה של הפרט ובכבודם, בכך שלא יידעה אותם והורים אחרים על הימצאות החומר בחלק מבקבוקיה, שכן צרכן שהיה יודע את כל הפרטים אודות החומר ממנו עשוי הבקבוק, ועל השלכותיו הגופניות האפשריות (למרות שאלה טרם בוססו מדעית), לא היה רוכש בקבוקים אלה, ולכן הגישו בקשה לתביעה ייצוגית.

ביהמ"ש: "לא הוכחה פגיעה"

לפי ביהמ"ש, ההורים לא הוכיחו שהחומר זלג למזון ולא הוכח שגם אם זלג הוא עלול לגרום לפגיעה שכן הנושא עדיין שנוי במחלוקת, והדבר עמד להם לרועץ בהוכחת הבקשה לתביעה.

השופטת קבעה, כי חריגה באי סימון המרכיב על חלק מהבקבוקים הינה פגיעה זעירה באוטונומיה של הפרט, ולמעשה סופר פארם חסכה בלבול מהצרכנים. ביהמ"ש שאל האם חוסר גילוי מרכיב בנכס - הוא אכן הטעיה: האם על יצרן או מוכר של כסא לגלות את כל החומרים ממנו עשוי הכיסא? האם יצרן של מחשב חייב גם הוא לנהוג כך ולספר לצרכן ממה בדיוק עשוי המחשב לפרטי פרטיו? ביהמ"ש חשב שדי בהוראות לטיפול נכון בבקבוק, ולא תמיד יש צורך לפרט את הסיבות להן.

עוד קבע ביהמ"ש כי עצם העובדה שאחד מתוך שלושת הבקבוקים שהוצגו היה בעל כיתוב: "ללא ביספינול A" מעיד כי האחרים מכילים את החומר. בנוסף, נאמר כי גם הרגולטור לא מצא לנכון לבקש מהחברות לפרט מאלו חומרים עשויים בקבוקי פלסטיק. ולכן הבקשה לתביעה נדחתה.