מחקר: המזון בישראל התייקר פי 5.5 מבאירופה
סקר השוואתי שנערך בכנסת מצא כי עליית המחירים בישראל הצטברה ב-3 השנים האחרונות בממוצע של 12.7% לעומת התייקרות של 2.2% באירופה. עוד מתברר: רשתות השיווק עשו קופה במחירי המזון המוכן - בעוד שמחירי התעשיינים עלו ב-14.5%, המחירים לצרכן עלו ב-35%
התייקרות מחירי המזון בישראל במהלך שלוש השנים האחרונות הייתה גבוהה פי 5.5 לעומת ההתייקרות באירופה. עליית המחירים בישראל הצטברה בתקופה זו בממוצע של 12.7% לעומת התייקרות ממוצעת של 2.2% באירופה. כך עולה מסקר השוואתי שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור ועדת הכלכלה לקראת דיון שני בסוגיית מחירי המזון שיתקיים מחר (ב').
השוואת המחירים נעשתה לאחר ניתוח, שקלול והתאמת נתוני המרכיבים השונים בכל סל, תוך התחשבות בנתח ההוצאה הכוללת למשפחה. בישראל ההוצאה על מזון כפולה היום, לעומת ההוצאה הממוצעת של משפחה באירופה. השוני הוא בהרגלי הצריכה, אם כי בישראל קונים פחות מזון בגלל המחירים הגבוהים לעומת אירופה. בנוסף, באירופה מחירי המזון כוללים את תעריפי המסעדות, שאינן במדד הישראלי.
קבוצת מוצרים | מדינות האיחוד האירופי | ישראל |
כללי | 15.6% | 18% |
מזון | 3.6% | 12.7% |
אלכוהול וטבק | 12.9% | 11.2% |
הלבשה והנעלה | 10.5%- | 18.8%- |
דיור ואחזקת דיור | 8.4% | 7% |
ריהוט וציוד לבית | 5.6%- | 20.7%- |
בריאות | 3.3%- | 6% |
תחבורה | 4.9% | 4.4%- |
תקשורת | 19.4%- | 0.7%- |
תרבות ובידור | 13%- | 12.9%- |
חינוך | 12.4% | 1.1%- |
מלונות ומסעדות | 1.3% | 6% |
שונות | 0% | 11.6% |
הסקר התבסס רק על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מול נתוני היורוסטאט שהוא הגוף המקביל באירופה. הוא מציג להשוואה גם את השינויים במחירים בענפים אחרים בהם בולטת ההתייקרות בהוצאות לדיור הכוללות את דמי השכירות והחזקת הדירה. לפי הסקר, משקל החזקת הדיור עלה בישראל בשיעור כפול מאשר באירופה - עלייה של 32% בהוצאה הממוצעת למשפחה לעומת עלייה בשיעור 14.5% באירופה
בפילוח השוואתי של מחירי המזון בישראל לעומת מדינות שונות באירופה הפער גבוה יותר מהממוצע. כך למשל בתקופה המקבילה הוזל סל המזון בשוויץ ב-4.7% ואפילו ביוון בעיצומו של המשבר הכלכלי נרשמה הוזלה של 3.6% במחירי המזון לעומת עליה של 3.2% במחירים בשבדיה שהיא זהה לממוצע האירופי, לפיו המחירים במדינות אחרות עלו בשיעור גבוה אך לא במידה שתצמצם את הפער מול ישראל שמחיריה הגבוהים ביותר.
מסתבר כי עלות ייצור הלחם של המאפיות עלתה בשנים האחרונות ב-48% בעוד שמחיר הלחם האחיד לצרכן עלה רק ב-40%, כלומר המאפיות ספגו כביכול את הפער אבל הממשלה פיצתה אותן בסבסוד המחיר לצרכן. הפער ממנו עשו רשתות השיווק את הקופה הגדולה שלהם בולט במחירי המזון המוכן. בעוד שמחירי התעשיינים עלו ב- 14.5% בשנים האחרונות בחישוב מצטבר, המחירים לצרכן עלו ב-35%, בשיעור יותר מכפול!
קבוצה | ממוצע | משקל מההוצאה על מזון |
לחם, דגנים ומוצרי בצק | 306 | 2.4% |
שמנים צמחיים ומוצריהם | 44.6 | 0.3% |
בשר ועופות | 338.4 | 2.6% |
דגים | 71.2 | 0.5% |
חלב ומוצריו, ביצים | 312 | 2.4% |
סוכר ומוצריו | 69.4 | 0.5% |
משקאות קלים | 85.7 | 0.7% |
משקאות אלכוהוליים | 39.8 | 0.3% |
ארוחות מחוץ לבית | 291.3 | 2.2% |
מוצרי מזון שונים | 167.2 | 1.3% |
ירקות ופירות | 394 | 3% |
סה"כ מון | 2,120 | 16.3% |
סה"כ הוצאה לתצרוכת | 13,009 | |
משקל הוצאה למזון מסך התצרוכת | 16.3% |
דווקא במוצרי החלב נמצא פער קטן יחסית בין מחירי המחלבות שעלו ב-25% ואילו מחירי המוצרים לצרכן עלו ב-30%. פער דרמטי נרשם במחירי היינות והמשקאות החריפים. המחירים שגבו היקבים עלו ב-4.2% בעוד שהמחיר לצרכן עלה בשיעור ממוצע של 30%. הפער נובע גם מהשינוי בתעריפי הבלו על משקאות משכרים, בחישוב על בסיס של ליטר משקה במקום אחוז מהמחיר, אבל משקל המיסוי קטן לעומת רווחי המשווקים.
שוק החלב ריכוזי, החקלאים מפסידים
בשוק החלב פועלות שלוש יצרניות עיקריות המחזיקות יחד בכ-90% מנתח השוק. לתנובה מעל ל-70% נתח שוק. הריכודיות גבוהה מאוד בחלב טרי בשקית וחלב עמיד, וגבוה במעדנים, קוטג' ולבן. למעט גבינה צהובה, התחרותיות בשוק הזה קטנה מדי.
בסקר בולט נתון מאלף נוסף בהשוואת מדד תשומות החקלאים (הוצאות הייצור) למדד מחירי התפוקות. מסתבר כי בעשור האחרון הוצאות הייצור התייקרו ב-50% בעוד שהמחירים שניתנו לחקלאים עלו רק ב-45%. במלים אחרות: יש ממש בטענות החקלאים כי הם המפסידים הגדולים במשחק מחירי המזון.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), אמר בתגובה לנתוני הסקר: "מי היה מאמין שאירופה זולה מישראל ועוד בעשרות אחוזים. המרכז למחקר של הכנסת מוכיח כי לא רק מחיר הקוטג' מנופח. הצרכן הישראלי נעשק בכל מדף ברשתות השיווק ולא יכול להתחמק מכך. הנתונים מוכיחים שהצרכנים הישראליים הם סופר פראיירים ומאשררים זאת כל יום בשופרסל או בקואופ".
ח"כ שאמה-הכהן הוסיף, "נראה שסרטן הריכוזיות שלח גרורות לכל ענפי המזון והצרכנות. מרגע זה אם לא יבוצע טיפול שורש דרסטי האשמה של חזירות החברות העסקיות תתחלף באשמת אדישות נבחרי הציבור. יש להכות בטיפול בהלם של פיקוח מיידי לזמן קצוב על מוצרי היסוד".