זוג מעורב: וגר דוס עם חילונית
בבית שלנו יש אוכל כשר ומחשב דלוק בשבת, ומכנסיים קצרצרים תלויים על חבל לצד גופיית ציצית. זוגיות מעורבת מרוממת את הקשר למימדים מדהימים, והיא מומלצת לכתחילה לכל הרווקים שעדיין שקועים במבחר המצומצם שמציעה הביצה
"אז אתם זוג?" בזמן האחרון יוצא לי לשמוע את השאלה הזו די הרבה. לא לכולם מסתדר לראות בחורה בסקיני וחולצה מאווררת, לצד בן-זוג דוס, בכיפה סרוגה וחולצת פולו מאופקת.
לאחר ההלם הראשוני, תגיע תמיד השאלה: "אז איך אתם מסתדרים בשבתות?" - כשהיא מלווה במבט מרחם לעבר בעלי, השרוי תחת שלטוני הדתל"שי ב זוגיות המעורבת. בעיניי המתבונן, לנצח הוא יהיה קורבן אומלל של נישואים ששינו כיוון ("וואו, כל הכבוד לו! איך הוא מאפשר לך?") ועוד לא התחלנו לדבר על השאלות הדואגות באמת ובתמים לשפיותם של ילדיי ("זה לא מבלבל אותם?")
זוגיות בלי הגדרות
למען האמת, אנחנו מסתדרים יופי. אולי משום שמעולם לא הצבנו את הדת כתנאי לאהבה בינינו, כפי שעושים אחרים. אולי משום שמה שחשוב לנו, זה קודם כל שיהיה
בסיס לתקשורת, ורק אחר כך ענייני קיום מצוות.
בבית שלנו יש אוכל כשר ומחשב דלוק בשבת, ספרים של קניוק לצד ספרי הרב קוק, מכנסיים קצרצרים תלויים על חבל לצד גופיית ציצית. ותאמינו או לא, הקירות עדיין עומדים.
אנחנו לא לבד בעסק. ברחובות ירושלים מסתובבים אינספור זוגות כאלה, והעולם שותק. הבשורה הגיעה גם לגליל, למרכז ולערבה בדמות ישובים שלמים שהוקמו על טהרת הדו-קיום: אלון, נופי פרת, חרוב, אשחר ונטור הם רק כמה מהם, וחיים שם בשלווה ובנחת אנשים שמנהלים זוגיות שהיא מעבר לכל ההגדרות.
לראשונה בהיסטוריה יגדל דור של ילדים שיגיעו לגיל 18, ותהיה להם בחירה אמיתית אם להיות דתיים אם לאו. הם ייחשפו לכל המידע הדרוש בכדי לקבל את ההחלטה הרת הגורל הזו, והם החוויה המתקנת שלי ושכמותי - אלה שלא הייתה להם בחירה.
רגשות מעורבים
אני מסתכלת על הרווקים היושבים בציון – בביצה בקטמון או בגבעת שמואל, אלה המתעקשים לחפש את החצי השני בתוך מבחר מצומצם של אנשים הנפגשים בארוחות שבת או בבית הכנסת. בינינו, מה לדעתכם הסיכוי שהוא שם? והאם נדמה לכם שאותה בת קול בשמים, שמכריזה לפני הלידה מי מיועד למי, עושה אבחנות מגזריות?
זוגיות מעורבת יכולה לעבוד מצוין, בשביל מי שחשובים לו הדברים הנכונים. זה מצריך פתיחות ונכונות להתפשר. אבל באיזו זוגיות אין פשרות? והאם בן זוג מ"המגזר הנכון" שיש לו אינטליגנציה רגשית בקנטים, עדיף על פני בן זוג אוכל שרצים עם לב זהב?
אם יש משהו שאני יכולה להגיד על זוגיות מעורבת, זה שהיא מרוממת את הקשר למימדים נדירים, ומאפשרת הפריה הדדית. לא סתם שני אנשים שחיים יחד רק כי הם דומים, אלא שני אנשים שבוחרים בכל יום מחדש לוותר למען, ולהקריב בשביל. אם זה לא היה נשמע מופרך, הייתי ממליצה עליה לכתחילה לכול זוג שמעוניין בחיים נעדרי בנאליות, עם אקשן בשולחן השבת, ושיח שממריא לרמות אחרות של עומק.
תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב
אם חיים בזוגיות ובנחת קמצנים ופזרנים, חכמים וטיפשים, ימניים ושמאלנים, אוהבי אמנות ושוחרי פיזיקה גרעינית - מדוע לא יחיו ביחד גם דתיים וחילונים? הדת, בסופו של דבר, היא רק עוד פרמטר להתווכח עליו, לא יותר. בניגוד למה שעושים ממנה, היא לא אמורה להיות דרך חיים משפחתית, אלא דרך חיים אישית שכדאי ומומלץ לבחור בה מרצון.ובעידן של אינטרנט ואוטוסטראדת מידע חסרת מעצורים, כבר אין הבדל בין ילד שגדל בבית פתוח - לבין זה שגדל בבית אדוק. בסופו של דבר, שניהם ייחשפו למידע ויחליטו בעצמם. אין אף בית גידול, דתי ככל שיהיה, שיש בו ערובה לצאצאים שימשיכו את הדרך, וטוב שכך. אפשר גם אפשר לגדל ילדים בבית מעורב, ותתפלאו כמה שהם מבינים את מורכבות החיים, לפעמים אף טוב מהוריהם.
אולי לא חשבתם על כך, אבל יש לא מעט חילונים עם כבוד למסורת, שיהיו מוכנים לשמור על הלכות מינימאליות למען בני זוגם, לפעמים אף יותר מאלה המגדירים עצמם כ"דתיים לייט".
אז רווקים יקרים - קחו עצה חינם: אם אתם ממילא לא דוסים מי-יודע-מה, וקצה נפשכם במבחר המצומצם; אם נמאס לכם לשמוע שוב ושוב את אותן 30 הצעות מאותן 15 שדכניות – תפקחו את העיניים ותסתכלו סביב. על החמוד עם העגיל, או אדומת השיער ההורסת. הם עשויים להתגלות באופן מפתיע, כשידוך השפוי ביותר שתקבלו אי-פעם.
לפנייה לכתב/ת 
