עשרות מפגינים ניסו להתפרץ לישיבת המינהל

מועצת מקרקעי ישראל התכנסה היום (ד') כדי לדון לראשונה בשלוש הצעדים עליהם הכריז רה"מ בנימין נתניהו לפני כשבועיים וחצי כמענה למחאת האוהלים. מחוץ למשרדי המינהל התקיימה הפגנה של כ-70 צעירים וסטודנטים, בהם פעילי מאהל המחאה בגן הסוס בירושלים וסטודנטים חברי עמותת איילים שהגיעו מהנגב. המפגינים טענו כי חלקים ניכרים בתכנית מיטיבים עם הציבור חרדי ודורשים כי הקריטריונים ישונו כך שיותאמו לזוגות צעירים וחילוניים.

מיקום הישיבה שונה ברגע האחרון והמפגינים טוענים שהדבר נועד לשבש את ההפגנה שתכננו. המפגינים, שניסו לפרוץ לבניין אך נעצרו על ידי כוח משטרה שהוצב במקום, קראו "אטיאס תתעורר - הציבור שווה יותר", ו-"העם דורש דיור ציבורי".

המפגינים מנסים להתפרץ לישיבה (צילום: גיל יוחנן)

"השר אטיאס והמנהל החליטו למנוע מאיתנו כניסה והבעת דעה ולכן ניסינו לפרוץ לבניין בכוח", אמרה ל-ynet יעל סיני, סגנית יו"ר אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה העברית וממובילות המאבק הירושלמי. "אנחנו מתנגדים להשארת ההחלטה על הקריטריונים למחיר למשתכן בידי השר אטיאס שעסוק בציבור שלו", הוסיפה, "ראש הממשלה נתניהו הבטיח במסיבת העיתונאים שלו הבטחות שהן צ'ק ללא כיסוי כשבפועל נעשות קומבינות פוליטיות על חשבון הציבור הרחב".

ההצעות - מה הן אומרות?

ההצעות בהן דן המינהל, הן שיווק קרקעות שייועדו לבניית מעונות לסטודנטים, דיור מוזל להשכרה (דיור בר השגה) ומתחמי דיור ב"מחיר למשתכן" - המחיר שבו הלקוח הסופי קונה את הדירה מהקבלן, כך שהמינהל לא ירוויח ממנו. צעדים אלה אמורים להצטרף לתוכנית הווד"לים שאושרה בשבוע שעבר בכנסת.

ההצעה הראשונה קובעת כי הקרקע לבניית מעונות תשווק במכרז פומבי או בפטור ממכרז למוסדות מתוקצבים להשכלה גבוהה, ללא תמורה למינהל. המציעים יתחרו על המחיר הנמוך ביותר לשכירות למטר. המינהל יתייעץ עם המועצה להשכלה גבוהה לגבי סטנדרט הבנייה למעונות ודרך תפעולם. מוסדות להשכלה גבוהה שיחזיקו במעונות הללו יהיו פטורים מתשלומים למינהל, ובלבד שבנייתם תסתיים עד אוגוסט 2014. מוסד שברשותו קרקע שאינה מיועדת למעונות רשאי להסב את יעוד הקרקע למעונות ללא תשלום.

לפי ההחלטה השנייה, המינהל ישווק במכרז קרקעות שייועדו להקמת בניינים להשכרה. הקבלנים יתחרו על מחיר השכירות הנמוך ביותר לזכאים עד למחיר של 75% מגובה השכירות המקובל בשוק באותן דירות או יתחרו במכרז רגיל תוך התחייבות להשכיר את הדירות במחיר של עד 30% בלבד מגובה השכירות המקובלת בשוק. הקבלנים שיזכו במכרזים יוכלו למכור 40% בשוק החופשי, 20% בשכירות ללא פיקוח ו-40% בשכירות מפוקחת, שמותר להם להעלות אותה בשיעור עליית המחירים לצרכן בתוספת 1%. הדירות יושכרו לשלוש שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים. 

ישיבת המינהל (צילום: גיל יוחנן)

ההחלטה השלישית מחייבת את המינהל לשווק קרקע במחיר קבוע שיעמוד על 50% מהמקובל בשוק, כאשר הדיירים יצטרכו לשלם עד 400 אלף שקל לדירה. הקונים לא יהיה רשאים למכור את הדירה לצד שלישי במשך 10 שנים ולא להשכיר אותה במשך 5 שנים.משרד המשפטים ומשרד השיכון יצטרכו לקבוע תוך חודשיים לכל היותר קריטריונים שיקבעו מי הם הזכאים לשכור דירות בדיור בר השגה ולקנות דירות במחיר למשתכן.  

סטודנטים: "חדלו מקביעת עובדות בשטח"

עוד בטרם עלו ההצעות לדיון, הן זכו להתנגדות ממספר חזיתות. אמש נודע כי משרד האוצר חושש שהיוזמות החדשות ייטיבו בעיקר עם האוכלוסיה החרדית. לצד זאת, יו"ר התאחדות הסטודנטים איציק שמולי ויו"ר תנועת דרור ישראל פסח האוספטר, שלחו מכתב לרה"מ, שר האוצר יובל שטייניץ ושר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס, בו הם קוראים להם לחדול "מכל הצעדים החד-צדדיים ומקביעת העובדות בשטח".  

"הצעות אלו, המתקבלות ללא דין ודברים עמנו, מעלות חשש כבד לניסיון פסול לקדם מדיניות אשר נקבעה זה מכבר, מתחת ל"מדוחות העשן" של היערכות למשא ומתן ושיח", צוין במכתב. "אם כוונת הממשלה היא לקיים שיח אמיתי עם נציגי המחאה, חידלו מכל הצעדים החד-צדדיים ומקביעת העובדות. זהו תנאי בל יעבור לצורך קיומה של הידברות אמיתית".

"כלפי חוץ משדר רה"מ היערכות להידברות מתוקשרת בסגנון שולחן עגול אך בה בעת מקדם שר השיכון והבינוי החלטות אשר לא ברור טיבן ומטרתן", מסרו השניים. "עולה החשד כי מדובר בניסיון לקדם מדיניות ישנה במסווה של היענות למצוקת העם ומחאת ההמונים בכיכרות".

"אין דיון מספק במטרות החברתיות"

תוכניות אלה זוכות גם להסתייגות מצד שורה של ארגוני סביבה וחברה, שמאוגדים תחת השם "הקואליציה לדיור בר השגה". בנייר עמדה שנשלח לשר השיכון אטיאס ולחברי מועצת מקרקעי ישראל, ביקשו הארגונים לדחות את הדיון בהצעות כדי לאפשר לציבור לקבל את מלוא המידע בנוגע להן ולהתייחס אליהן. 

מפגינים מחוץ למשרדי המינהל (צלום: גיל יוחנן)

"בשעה שבה אנו כותבים חוות דעת זו, לא נמסר לציבור מלוא המידע על הקריטריונים ועל המטרות החברתיות בבסיס ההחלטות. גם לא מפורט מהו המחיר המפוקח שבו יושכרו הדירות בפרויקטים להשכרה ופרטים מהותיים נוספים", נכתב בפנייה. "הצעות אינן בשלות לגיבוש עמדה מושכלת בנסיבות אלו, ולוח הזמנים אינו מאפשר התעמקות".

רכזת האגודה לצדק חלוקתי רויטל ברילנשטיין, החברה בקואליציה, מציינת כמה השגות, בהן היעדרו של דיון מספק במטרות החברתיות הרצויות. "במבט ראשוני, הכיוון נכון - הקצאת קרקע למען הקמת שכונות שיתנו מענה לסוגים שונים של אוכלוסיות, בתמהיל של מחירים וגדלים, ותוך נכונות להוזיל את מחירי הקרקע לצורך קידום מטרות חברתיות", היא אומרת. "אבל בעיון מעמיק יותר מגלים, שלא כך הדרך לשנות מדיניות דיור".

ברילנשטיין מפרטת כי "ההחלטות החדשות פורסמו לפני ימים ספורים בלבד, מבלי שניתן זמן ראוי ללמוד אותן על מנת לאפשר שיתוף אמיתי של הציבור". לדבריה, לא פורטו פרטים מהותיים ביותר. כך למשל, ביוזמה להקמת פרויקטים להשכרה, לא צוין מהו המחיר המפוקח שבו יושכרו הדירות בפרויקטים אלו.

ברילנשטיין מוסיפה, כי ההחלטות עמומות ולא ברור מי ייהנה מהן בפועל - הציבור או היזמים. בין השאר היא מדגימה באשר להחלטה להקצות קרקע לבניית דירות להשכרה, כי החשש הוא שתקופות השימוש בקרקע למטרה זו יהיו קצרות מדי. "יש מקום לבחון מודלים כלכליים אחרים, שמאפשרים להאריך את תקופת ההשכרה, בה ייהנה הציבור מהפרויקט בלי לפגוע בכדאיותו".

לדבריה, בעייתית במיוחד היא הסנקציה לפיה יזם שבוחר להפר את ההסכם, יתחייב בתשלום זעום השווה ל-20% בלבד מערך הקרקע על פי הערכת השמאי במועד הזכייה. "מדובר על סנקציה עקרה שלא תוכל להרתיע בעלי זכויות חכירה מהפרת החוזה ובמקרים מסוימים, אף עלולה לשמש תמריץ להפר את ההסכם", היא אומרת. "באופן אבסורדי, סך התשלומים שהזוכה משלם תמורת הקרקע בתוספת התשלום בגין ההפרה, עדין נמוך באופן משמעותי ממחיר הקרקע המלא". 

עוד היא מציינת, כי גם בהצעת החלטה העוסקת בשיווק קרקעות לבנייה למגורים בשיטת "מחיר למשתכן" יש פגמים לא מעטים. "הצעה אינה מגדירה מי הם הזכאים לשיווק דירה, אינה מגדירה קריטריונים ברורים ושוויוניים לזכאים, ואינה מבטיחה חלוקה צודקת של הדירות המשווקות בהתאם לשיטה זו, בכדי למנוע הקצאה סקטוריאלית של הדירות.

"כדי לוודא שכלל ציבור הנזקקים ייהנה מהחלטות חשובות אלה, ראוי שתעשה תחילה עבודת מטה מקיפה במסגרתה יוקצו קרקעות לדיור ציבורי ולדיור בר השגה. דווקא בשל חשיבות החלטות והמטרות העומדות בבסיסן, אין מקום להעבירן במחטף - ללא שיתוף אמיתי של הציבור", היא מסכמת.

בהכנת הידיעה השתתפו בילי פרנקל, תני גולדשטיין ועומרי אפרים