סכסוך מול בעל הבית - אפשר לא לשלם שכירות?
שוכר שטען כי בעל הבית ניסה לסלקו וגרם לו נזקים רבים, הפסיק על דעת עצמו לשלם דמי שכירות למשך חודשים רבים. הוא נתבע בדרישה לפינוי הנכס, אולם דרש לעשות זאת רק בסיום האופציה להארכת השכירות. מה פסק ביהמ"ש?
בעלי בית מגורים בן 6 חדרים ברמת גן, השכירו אותו עקב בעיות כלכליות ורפואיות, ועברו לגור בדירה קטנה יותר. הם השכירו את הבית למשך שנתיים עם אופציה להארכת תקופת השכירות, אך לטענתם, השוכר, עורך דין במקצועו, הפר באופן יסודי את ההסכם אותו הוא עצמו ניסח.
לדבריהם, השוכר השכיר חלקים מהבית בשכירות משנה בניגוד להסכם, נמנע מלשלם חובות מים וארנונה ועוד. הם הגישו נגדו תביעה לפיצוי וסילוק ידו מהנכס.
השוכר טען מנגד, כי באוגוסט 2008, בזמן שהוא נעדר מהבית, הגיע בעל הבית למקום יחד עם פורץ מנעולים וסבלים, פרץ לבית והשליך את רכושו מתוך הבית. השוכר טען כי אירוע זה גרם לו נזק רב שכן במהלכו נגנב שעון רולקס מזהב בשווי 111,600 שקל, וכן נגרמו לו סבל ועגמת נפש בשיעור של 50 אלף שקל ופגיעה של 100 אלף שקל בשמו הטוב. לפיכך הוא הגיש תביעה נגדית, בה דרש מבעלי הבית פיצוי של 341,106 שקל.
בנוסף הודיע השוכר הודיע לתובעים, כי עקב הנזקים שנגרמו לו, הוא החליט לקזז את דמי השכירות המגיעים להם בגין 3 חודשים. לאחר מכן הוא הודיע, כי ימשיך לקזז את דמי השכירות בחודשים הבאים, כך שלמעשה מחודש ספטמבר 2008 ועד היום, לא שילם דמי שכירות, למרות שהוא מתגורר בנכס עד עצם היום הזה. לפיכך בעלי הבית הגישו לבית משפט השלום בהרצליה תובענה לפינוי המושכר.
הדייר לא משלם שכ"ד? אין לו אופציה
השופט ד"ר שאול אבינור קיבל את התביעה. הוא ציין, שקיימת הלכה של ביהמ"ש העליון לפיה חובת דייר הגר בשכירות לשלם את דמי השכירות, היא חובה עצמאית שאינה תלויה בקיום חיובי הצד שכנגד. המשמעות: השוכר אינו רשאי להימנע משלם דמי שכירות במשך תקופה של חודשים ושנים, בטענה כי בכך הוא מקזז נזקים שגרמו לו בעלי הבית.
השופט הוסיף, כי השוכר בהחלט רשאי לתבוע את בעלי הבית בגין הנזקים שלטענתו נגרמו לו, והוא אף עשה כן במקרה זה. עם זאת, אין בכך כדי לאפשר לו לשהות בנכס שאינו שלו במשך חודשים ושנים מבלי לשלם.
השופט ציין גם את התנהלותו של השוכר בהליכים המשפטיים ובכלל זאת הגשת מספר בקשות לדחיות או עיכוב הליכים בתובענה שהגיש, אי הגשת סיכומים במועד ואי עמידה בהיקף הסיכומים שקבע בית המשפט. בסופו של דבר הודיע השוכר כי הוא מסכים לפנות את הבית, אך זאת בתנאי שהפינוי ייעשה בתום חודש זה ושלא יינתן צו להוצאות נגדו.
"יש להדגיש כי בהודעת הנתבע אודות הסכמתו למתן סעד של פינוי - במיוחד על רקע עיתוי הגשתה - יש אך כדי לעורר תמיהה באשר לניסיונותיו החוזרים ונשנים, בפרט אלה שמן הזמן האחרון, לדחות או לעכב את בירור התובענה", כתב השופט.
הוא הוסיף, כי אין לקבל את טענת השוכר לפיה הוא יפנה את הבית בסוף חודש זה משום שרק אז תסתיים תקופת השכירות לפי ההסכם, שכן טענה זו מבוססת על ההנחה השגויה לפיה היתה לו זכות להפעיל את תקופת האופציה.
"אכן, אין סביר, כלל ועיקר, כי דייר שאינו משלם דמי שכירות כלשהם, במשך תקופה כה ממושכת, יוכל לטעון כי הוא זכאי להמשיך ולהתגורר בנכס מכוח הפעלת אופציות להארכת תקופת השכירות", כתב השופט. לבסוף הוא חייב את הדייר לפנות את הנכס עד סוף החודש ובנוסף לשלם לבעלי הדירה הוצאות ושכר טרחה של 25 אלף שקל.
עיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין