המדינה מציגה: מתווה ראשון לדיור בר השגה

מתווה ראשוני לדיור בר השגה, שייכלל בחוק התכנון והבנייה החדש, הוצג היום (א') על ידי משרד המשפטים. המתווה הוצג במסגרת דיוני הוועדה המשותפת בכנסת, שמכינה לקריאה שנייה ושלישית את החוק שנועד לחולל רפורמה בתחום הבנייה בישראל.

הצגת המבנה נעשתה בעקבות החלטת ועדת הפנים, לפיה רפורמה זו לא תעבור בלא שתיתן מענה לסוגיית הדיור בר-השגה. את המתווה הציג עו"ד ארז קמיניץ מהלשכה המשפטית של משרד המשפטים, שציין כי מדובר ב"הצעה ראשונית שעדיין אינה מתואמת מול כל משרדי הממשלה".

לפי המתווה, הדיור בר-השגה יכלול דירות קטנות על שטח של 75 מ"ר ברוטו. הן ייבנו במתחמים שיוגדרו מראש לקנייה או להשכרה, במחירים מפוקחים, בתוכניות הבנייה של מיזמי מגורים חדשים ברחבי הארץ. הקבלנים המבצעים יקבלו בתמורה זכויות בניה נוספות על אלה שיוקצו להם במתחמי הדירות הרגילות והגדולות.

הדירות להשכרה יינתנו לזכאים לתקופות של 10-15 שנים לפחות, בשכר דירה נמוך. הדיירים לא יורשו להעביר את זכויות הדיור לאחרים. השוכרים וכמו גם רוכשי הדירות במתחמים, שיוצעו למכירה במחיר נוח שטרם נקבע, לא יורשו לאחד אותן ליחידות דיור גדולות יותר. תמהיל הדיור בר השגה יוגדר בתקנות של חוק התכנון והבנייה החדש.

הבטחה: "לא יהיו מחטפים"

המתווה שהוצג היום מרחיב למעשה את העיקרון, שנכנס ברגע האחרון ובלחץ מחאה האוהלים, כהצהרה לא מחייבת לחוק ועדות הדיור הלאומי (וד"לים). יזמי תוכניות הדיור הלאומי לא יהיו קבלנים אלא רק הממשלה, רשות המקרקעין ורשויות מקומיות. משרד המשפטים מעבד בימים אלה את המתווה לפרטיו ומתרגם אותם לסעיפים של פרק מיוחד. הפרק יצורף לחוק התכנון לאחר אישורו בוועדת השרים לחקיקה.

"לא יהיו מחטפים בחוק, הכול יהיה גלוי", הבטיח היום יו"ר ועדת הפנים ח"כ אמנון כהן (ש"ס) העומד בראש הוועדה המשותפת (עם ועדת הכלכלה) השוקדת בחודשים האחרונים על הכנת חוק התכנון לאישור סופי במליאת הכנסת. "דיוני הוועדה פתוחים והמעוניינים יכולים לעקוב אחרי כל שלבי החקיקה ולקבל בסיומה את הנוסח הסופי".

הוועדה דנה היום בקיצור הליכי רישוי הבנייה. שמאי אסיף, יועץ במשרד ראש הממשלה אמר, כי "יש קונצנזוס רחב שצריך לקצר את הזמן להוצאת היתרי בנייה (שנמשך היום יותר משנה לאחר אישור תוכנית הבנייה ותוקע בצנרת עשרות אלפי תוכניות – צ.ל.). החוק שואף ל-90 יום לרישוי בהליך רגיל ו-45 יום בדרך מקוצרת. הקצבנו 5 שנים לבחינת לוח הזמנים ואיתור הבאגים".