200 שנה לאומן: עושים ראש השנה אצל רבי נחמן
מה סוחף עשרות-אלפי אנשים לקבר רבי נחמן מאומן? מדוע הם מוכנים לעזוב את נשיהם וילדיהם דווקא בראש השנה, ולעשות את החג באוקראינה - ומה חושבות על כך הנשים שנשארות בבית? כתבי ynet בודקים את התופעה, בראש השנה לתחילתה
על קירות עירוניים, בסטיקרים שהודבקו על מכוניות, או בעוצמת קול גבוהה הבוקעת מרמקולים ענקיים על מכונית מסחרית ברחוב: גם מי שבא לבקר כאן לזמן קצר, אינו יכול להימנע מלהיתקל ב"נחמן מאומן" - הרבי מברסלב, שהשנה ימלאו 200 שנים לעלייה לקברו באומן, אוקראינה.
עוד בערוץ יהדות - קראו:
גם בראש השנה הנוכחי צפויים עשרות-אלפים מחסידי ברסלב לבלות את החג באומן, כשלעתים קרובות הם משאירים בישראל אישה וילדים שיבלו את שני ימי החג - והימים שלפני ואחרי - בלעדיהם. ולא רק הם, בשנים האחרונות הפכה הנסיעה לאומן פופולרית גם בקרב מאמינים שאינם ברסלברים או חסידים בכלל, ואפילו בקרב חילונים. רבים מהחוזרים מספרים על חוויה רוחנית עמוקה ומטלטלת.
לבד על הגג
רווית נעמתי, תושבת רכסים, נשארת השנה לבד - כאשר בעלה מעביר את החג באומן. "היחס שלי לנסיעה של בעלי הוא אמביוולנטי" היא מודה, "כי מצד אחד מאוד קשה לי להתארגן לחג בלעדיו. בעל זה הרבה מאוד עזרה, כך שהוא מאוד חסר לי. מצד שני, יש לי הזדמנות לחגוג את החג בצורה אחרת. אני מזמינה הביתה חברה רווקה ועושה איתה את החג, ואני גם אוכלת עם חברים מהיישוב. כשקשה לי, אני מסתכלת על נשים אחרות שיש להן שמונה ילדים, והבעלים שלהן נוסעים, ואז אני מבינה שלי כנראה פחות קשה כי יש לי רק ילד אחד".
בכל מקרה, נעמתי מודה כי קשה לה למנוע מבעלה את הנסיעה, וכי אין לה עניין "לעצור אותו מלחוות כזו חוויה.
אני חושבת שזה נותן לו כוח לכול השנה. רבי נחמן הבטיח שמי שיגיע לקבר שלו, תהיה לו ברכה, אז אני מאמינה שגם אני מרוויחה מהנסיעה שלו, כי הוא מביא איתו ברכה הביתה. אולי גם בגלל זה אין לי אומץ להגיד לו לא, כי אני לא בטוחה שתהיה לנו אותה שנה אם הוא לא ייסע. לי יש אמונה פשוטה, ואני חושבת שהנסיעה הזו בתחילת השנה תעשה לנו טוב כל השנה".
מדוע בעצם עולים לקברו של רבי נחמן דווקא בראש השנה? ד"ר צבי מארק, החוקר את חסידות ברסלב, מסביר כי למעשה, רבי נחמן מעולם לא ביקש במפורש שיעלו לקברו באומן לאחר מותו. לעומת זאת, עוד בחייו הוא ביקש מחסידיו שיבואו לבקרו בראש השנה. בנוסף, לפני מותו ביקש רבי נחמן שיעלו לקברו.
תלמידו וממשיך דרכו של רבי נחמן, רבי נתן, הכיר כמובן את שתי הבקשות, והסיק מכך שיש עניין מיוחד לעלות לציון הקבר - דווקא בראש השנה. מסורת זו החלה כבר בשנה הראשונה למותו של רבי נחמן.
מה לליטאי בין אוקראינים
איש התקשורת ידידיה מאיר ביקר באומן פעמיים בראש השנה, אף שהוא בכלל תוצר של ישיבות ליטאיות: "הקשר שלי לברסלב הוא באמת תמוה", הוא מודה. "זה נחשב חידוש מוזר לצאת פתאום לאומן בראש השנה. אך מצד שני, יש כאן גם המשכיות. סבתא שלי, הרבנית יהודית קוק ז"ל, כתבה את אחד הספרים הראשונים על ברסלב בעברית ישראלית ונגישה, בשנות השבעים. היא נמשכה לתורת רבי נחמן בגיל צעיר, וכתבה ספר שכולל ביאורים של המעשיות שלו, הרבה לפני שהוא היה פופולארי בכל צומת ועל גג של כל ניידת".
לאורך השנים התפתחו מספר מנהגים ומצוות שמקיימים הנוסעים לאומן - השניים הפופולריים ביותר הם ה"תשליך" ואמירת "התיקון הכללי".
ה"תשליך"- המנהג להגיע בראש השנה למקור מים ו"לרוקן מהכיסים את החטאים" - אינו מנהג שהומצא על-ידי רבי נחמן, אבל עם השנים הפך לחלק בלתי-נפרד מהעלייה לקברו. קרוב לעיירה אומן ישנו אגם שמסביבו לו מתאספים מידי שנה עשרות-אלפי העולים, ומקיימים את המנהג בצוותא.
"התיקון הכללי" הם למעשה עשרה פרקי תהילים שאותם בחר במיוחד רבי נחמן. בעבר היה נהוג לקרוא את הפרקים בצורה פרטנית, כלומר כל אדם קרא לעצמו, אך כיום מנהג זה הוא קולקטיבי, ועורכים אותו יחד אלפי אנשים.
המלך בשדה, בתנאי שדה
ידידיה מאיר מספר כי יש משהו עוצמתי מאוד בעשרות-אלפי אנשים המתכנסים במקום אחד בשביל דבר אחד:
רוחניות. "זה קרב לחיים ולמוות", הוא אומר, "והם באו להילחם. יש שם אמריקנים וישראלים, מסורתיים וחרדים, ארסים וחנונים. טוב,
נו, חנונים אין הרבה. אבל גם אם היית לוקח עשרות-אלפי אנשים לאור יהודה, ואומר להם להתנתק מהעולם ולהתפלל במשך יומיים לשנה טובה יותר להם ולעולם - זה היה משהו מיוחד, נכון? אז ודאי שזה כך אם הם נוסעים לעיירה נידחת
באוקראינה, לקבר של צדיק.
"התנאים הפיזיים קשים. גם מה שנקרא VIP באומן, הוא מקסימום ברמה של 2-3 כוכבים, או כמו שאמרו לי 'שניים-שלושה
נחמנים'. אף אחד לא בא בשביל האוכל או שק השינה, אלא נטו בשביל התפילות המיוחדות, תקיעת השופר, אמירת 'התיקון הכללי' ביחד, טקס התשליך ההמוני ועוד".
בספרו "התגלות ותיקון בכתביו הגלויים והסודיים של רבי נחמן מברסלב" (הוצאת "מגנס"), סוקר ד"ר מארק את תולדות החסידות, שנוסדה בשלהי המאה ה-18 על-ידי רבי נחמן, דווקא בעיר פודוליה שבאוקראינה. רבי נחמן - נינו של הבעל שם טוב, אבי תנועת החסידות - התגורר בעיר ברסלב שבע שנים בלבד, אך למרות זאת שמה של החסידות קיבל את שמה של העיר. לאחר מותו לא הוגדר לו יורש ברור, ובעקבות כך נוצר משבר הנהגה רוחני. כאמור, מי שנחשב בכל זאת לממשיך דרכו הוא רבי נתן.
חוזרים בתשובה לברסלב
חסידות ברסלב גדלה לאורך השנים, למרות ניסיונות רדיפה מכיוונם של זרמים אחרים ביהדות, ומחוצה לה. במלחמת העולם השנייה היו לחסידות שני מרכזים: הקהילה הגדולה ביותר ישבה בפולין. אך היא, וגם קבוצת החסידים הקטנה שהייתה באומן - כמעט שנמחקו בשואה. הקהילה שהמשיכה להתקיים הייתה זו שבארץ ישראל, שהפעילה שני בתי מדרש עיקריים - ה"שול" ברחוב מאה שערים ו"הכולל" שנמצא במרכז בני ברק. בשנים האחרונות הקהילה החסידית של ברסלב הלכה והתעצמה - וחוזרים בתשובה רבים בוחרים בדרכה.
בין אלפי המאמינים שמגיעים לאומן בימים אלה ממש, לא תמצאו את ידידיה מאיר, אבל בלבו הוא יהיה שם:
"השנה אני משמש כשליח-ציבור בבית הכנסת שלנו ברמת השרון, וגם, ברוך השם, יש לי אישה וארבעה ילדים. אני לא ברסלבר אמיתי שזונח הכל והולך לשדה התעופה, גם אם אין לו כרטיס טיסה אפילו. אבל השנה יצא הספר 'אומן - המסע הישראלי לקברו של רבי נחמן מברסלב' (בהוצאת ידיעות ספרים), שהביא לי את אווירת אומן לרמת השרון הבורגנית. ד"ר משה ויינשטוק הצליח לחבר ספר מאוד לא אקדמי, מאוד אישי ורגשי, והוא מרתק אותי כבר כמה ימים בהכנות לראש השנה".
- בהכנת הכתבה השתתפו אלון זליגמן, קובי נחשוני וצופיה הירשפלד
לפנייה לכתב/ת 
