הרפתקאות אייפקס בישראל: שתי חברות בחקירה
בין פרשת פסגות שהתפוצצה ב-2010 לפרשה הנוכחית בתנובה יש נקודות דמיון מרתקות. בשתיהן מדובר בחשד לעבירות צווארון לבן והחוקרים הגיעו לאיש הבכיר ביותר שבסוף התפטר. בשני המקרים קרן ההשקעות התנערה מהמנהלים. סקירה
סר רונלד כהן, מייסד קרן ההשקעות אייפקס, עזב את החברה בזמן. כהן, יהודי טוב מלונדון שניהל את הקרן עד שנת 2008, הוא זה שדחף אותה להגדיל את השקעותיה בישראל והפך אותה לאחד משני המשקיעים הזרים הגדולים כאן. אייפקס מחזיקה כיום שני נכסים גדולים בארץ: תנובה ופסגות. שתי החברות הן פרות מזומנים שמנות שמייצרות לאייפקס רווח אדיר. אבל בשנתיים האחרונות, גופי שלטון ישראלים פשטו על משרדיהן של שתי החברות ופתחו נגדן בחקירות מתוקשרות שזיעזעו אותן מהמסד עד הטפחות.
לקנות את פסגות? רק אם לא יחקרו גם אותנו
אייפקס רכשה באוקטובר שעבר 76% מבית ההשקעות פסגות משתי קרנות זרות אחרות - יורק ופליינפילד - לפי שווי של 2.76 מיליארד שקל. העסקה נרקמה בדצמבר 2009, אבל בינואר 2010 אירעה תאונה קטנה: הרשות לניירות ערך עצרה שני סוחרים מפסגות, דוד אדרי ושי בן דוד, בחשד שביצעו הונאה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
אחרי חקירה סמויה ארוכה הגיעו חוקרי הרשות למשרדי פסגות, החרימו מסמכים ופתחו בחקירה גלויה. השניים חשודים כי ביצעו בדרכי רמיה מניפולציות בחשבון הנוסטרו - תיק ההשקעות העצמי - של פסגות במטרה להשפיע על שערים של ניירות ערך לטובת החברה. העבירות-לכאורה נעשו הרבה לפני שנוצר הקשר עם אייפקס.
מנכ"ל פסגות הקודם, רועי ורמוס, טען בהתחלה כי לא ידע על פעילותם החריגה של השניים. בהתחלה היה נראה שהחקירה תסתיים אצלם, אבל החוקרים הגיעו גם אל ורמוס, בחשד שידע על העבירות ואולי אף אישר אותן. ורמוס טען בחקירתו: "לא ידעתי שזה לא בסדר".
אייפקס החלה להתלבט אם לקנות את פסגות ועיכבה את סגירת העיסקה, מחשש להכניס ראש בריא למיטה חולה. קרן יורק, שחששה להיתקע לבד עם הסחורה המפוקפקת, איימה על אייפקס בביטול העסקה ובתביעה. אייפקס פנתה לפרקליטות וביקשה לוודא מראש, שאנשיה לא ייחקרו בפרשה לאחר העסקה. במקביל, ביקשה אייפקס מיורק הנחה של כ-300 מיליון שקל בעסקה, שהיקפה היה אמור להיות יותר מ-3 מיליארד.
הפרקליטות הסכימה להתחייב שלא לחקור את אנשי אייפקס בתנאי שוורמוס עצמו יפוטר מבית ההשקעות עוד לפני שהשליטה בו תעבור בפועל. באייפקס הסכימו, והעסקה נחתמה. פסגות נאלצה לשלם קנס של כ-150 מיליון שקל עוד לפני העסקה ולהקדיש לוורמוס פיצוי של 75 מיליון שקל על פיטוריו. ורמוס עתר לבג"צ נגד הפרקליטות, בטענה שהעסקה מהווה פגיעה בחופש העיסוק שלו, אך משך את עתירתו לאחר שהשופט שדן בה, עוזי פוגלמן, רמז לו ש"עדיף להוריד פרופיל".
לא מפרגנים למנכ"לים בחקירה
בין שתי הפרשות - פסגות 2010 ותנובה 2011 - יש נקודות דמיון מרתקות. בשתי הפרשות מדובר בחשדות לעבירות צווארון לבן בחברות שמגלגלות מיליארדי שקלים ונחשבות למובילות בתחומן בישראל. בשתיהן החוקרים הגיעו לאיש הבכיר ביותר בחברה שמצא את עצמו נחקר - ומתפטר. בשתיהן, אייפקס התנערה מהמנהלים הנחקרים והיתה מוכנה לפגוע בעסקיה ובלבד ששמה לא ייקשר לחקירה.
בשתי פרשות אייפקס כיכב שמה של יו"ר אייפקס בישראל והרוח החיה בפעילותה בארץ, זהבית כהן. בפרשת פסגות היא ייצגה את אייפקס במו"מ הקשוח מול קרן יורק והרשויות, שהביא לבסוף לרכישת החברה ולפיטורי המנכ"ל; בשנייה היא שימשה יו"ר החברה הנחקרת ולבסוף התפטרה בעצמה.
שתי הפרשות השפיעו לא רק על תדמית החברה ומכירותיה, אלא גם על הביזנס עצמו. מאיר שמיר, שותפה של אייפקס המחזיק בכ-20% מתנובה, תכנן למכור את חלקו תמורת יותר מ-700 מיליון שקל. העסקה כבר היתה אמורה לצאת לפועל, אבל מאז שהחלה מחאת הקוטג', הוא אינו מצליח למצוא קונה. תוכניתו המקורית היתה למכור לבנק לאומי, אבל הבנק נסוג ממנה. מאוחר יותר, אייפקס עצמה הציעה לרכוש את המניות, אבל כעת גם היא יושבת על הגדר.
יש, כמובן, גם הבדלים בולטים בין הפרשות. פרשת פסגות היא אירוע פנימי של החברה שאין לו נגיעה רבה לציבור הרחב. הסוחרים חשודים שהשפיעו באופן לא חוקי על המסחר במניות, אבל לא פגעו ברבבות הלקוחות של בית ההשקעות, אולי אפילו גרמו להם להרוויח מעט. המעשים המפוקפקים התרחשו בחדרי חדרים ונדרשה חקירה ארוכה כדי לגלות אותם, ולמנהלי אייפקס לא היה מושג מהם.
בתנובה, לעומת זאת, החשד הוא שאייפקס פגעה ביודעין בציבור הלקוחות. הקרן רכשה את החברה, שבעבר הייתה מלכ"ר שנמצא בפיקוח ממשלתי, במטרה מוצהרת להגדיל את רווחיותה, והובילה אותה ביודעין להעלאת מחירים. זהבית כהן חטפה קיתונות של זעם ושינאה ציבוריים עוד הרבה לפני שהחוקרים הגיעו למשרדה. יש בענף המזון מי שטוען שהיא שקלה להתפטר עוד לפני החקירה, אף שבאייפקס מכחישים זאת. העילה לחקירה נגד תנובה היא שהחברה הסתירה מידע מהרשויות, אבל הרשויות ביקשו את המידע במסגרת הבדיקה הכוללת שהן מבצעות לעסקיה על רקע המחאה נגדה.
בניגוד לפרשת אייפקס, שבה כהן לא היתה מעורבת כלל, היא אינה יכולה להתכחש לחלקה בעבירות-לכאורה המיוחסות לתנובה. אם אכן תנובה הסתירה מידע מהרשויות - כהן הייתה מעורבת בכך.
אבל תגובתה של הקרן לשתי הפרשות דומה להפליא. מהרגע שהתגלה חשד לעבירות על החוק - הקרן הפנתה עורף לכהן ולהנהלת תנובה. מדיניתה תנובה השתנתה אתמול ב-180 מעלות: היו"ר התפטרה והחברה הודיעה כי המחירים ירדו וכי היא תתחיל, לראשונה, לפרסם דו"חות כספיים - שייתכן שבהם יימצא המידע הנעלם.
אייפקס הפגינה בכך תרבות ניהולית שונה מזאת המוכרת במקומותינו: יש לא מעט חברות ישראליות, שמנהליהן נשארו בתפקידם בזמן שהתנהלו נגדם חקירות פליליות ואפילו אחרי שהם עצמם הורשעו. מנכ"ל סופרגז, משה אולדק, למשל, נשלח ב-2007 ל-100 ימי מאסר בגין חלקו בפרשת קרטל הגז, ונשאר בתפקידו אפילו בזמן המאסר.
כוכבת שוק ההון הסתבכה בעצמה
קרן Apax Partner היא קרן השקעות פרטית שפועלת ב-30 מדינות ברחבי תבל, מגלגלת עשרות מיליארדי דולרים בשנה ומושקעת בכ-50 חברות גדולות, כולל קלווין קליין, טומי הילפיגר, פרנס טלקום, בית ההוצאה הבריטי Yell וענקית הלוויין הבריטית טרוולקס. רוב ההון המושקע בקרן מגיע מקרנות פנסיה פרטיות באירופה ובארה"ב. הקרן נוסדה ב-1972 בידי רונלד כהן ומוריס טכניו והתמזגה ב-2002 עם קרן פטריקוף האמריקנית. הקרן מצהירה שהיא מתעניינת בחברות מובילות בשוק שבו הן פועלות, רווחיות ובעלות פוטנציאל צמיחה.
אייפקס פעלה בישראל מאז 1994 בהשקעות הון סיכון בחברות היי טק, כמו קומטאץ' ולנאופטיקס. במאי 2005 היא הפכה בבת אחת לשחקנים המרכזי במשק: שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, הפריט את חברת התקשורת בזק ואייפקס רכשה את השליטה בחברה יחד עם חיים סבן ומורי ארקין בכ-4.2 מיליארד דולר.
זהבית כהן התמנתה ליו"ר אייפקס ישראל ב-2006. כהן (48) היא אישה חמימה שגדלה במשפחה מרובת ילדים ומעידה על עצמה שהיא "בחורה פשוטה מפתח תקווה". היא נכנסה לצמרת העסקית ב-1998, כשהתמנתה למנהלת הכספים בחברת האחזקות IDB עוד כשהיה בשליטת משפחת רקנאטי. היא שרדה את מכירת אי.די.בי לנוחי דנקנר ב-2003 ומאז קודמה למשנה למנכ"ל הקבוצה.
ברגע שהתמנתה לתפקידה באייפקס, החלה להוביל במרץ את פרוייקט חייה: רכישת תנובה מ-620 מושבים וקיבוצים שהחזיקו בה מאז הקמתה ב-1926. כהן הובילה את עסקת תנובה ביד רמה יחד עם מנכ"ל החברה דאז, אריק רייכמן. השניים הצליחו לעקוף אינספור מכשולים פוליטיים ובירוקרטיים ולשכנע רבבות חקלאים למכור את הנכס הגדול ביותר שלהם תמורת סילוק חובות והבטחת פנסיה לכל חבר.
אייפקס רכשה את הקואופרטיב יחד עם מאיר שמיר בכמיליארד דולר. העיתונות הכלכלית מחאה לעיסקה כפיים וניבאה לתנובה עתיד מזהיר, וכהן הוכתרה כאחת הנשים המצליחות והחזקות בישראל.
לפי דו"חות שאייפקס פרסמה מאז, היא הצליחה תוך שלוש שנים להרוויח מתנובה כמיליארד דולר בדיבידנדים ומעליית ערך המניות, ולא מעט חברי קיבוצים יצאו בתחושה שמישהו רימה אותם.
מתנגדי העסקה הזהירו שהיא תחסל את החקלאות: הפיקוח על מחירי מוצרי החלב, לטענתם, והלחץ של אייפקס להרוויח, יגרמו לתנובה להוריד את מחירי החלב. בפועל קרה משהו אחר לגמרי: הפיקוח על המחירים בוטל ומחירי מוצרי החלב עלו בעשרות אחוזים. עד שאיציק אלרוב הכריז חרם על הקוטג - והשאר כבר היסטוריה.
בחברת אייפקס סירבו להגיב לכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
