בדיקה: בכמה התייקרו המוצרים שנותרו בפיקוח?

מחאת הקוטג' העלתה מן האוב סוגייה שכבר היה נדמה שהיא "פסה": פיקוח מחירים. מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה, מעדני החלב, הקמח, האטריות ומוצרים נוספים - הוצאו מפיקוח בשנת 2006 - במהלך של האוצר שדו"ח מבקר המדינה לשנת 2007 מצא כי היה בלתי תקין בעליל. הקוטג' התייקר מאז בכ-50% ואף 55% ובציבור, וגם במערכת הפוליטית, נשמעת דרישה להחזיר אותו לפיקוח, ואיתו, אולי, גם מוצרים נוספים.

• בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו
  

אבל מה קרה מאז למוצרים שנשארו בפיקוח? האם הלחם, החלב והגבינה הצהובה במשקל נחלצו מהגל העולמי של התייקרות המזון?

משרדי התמ"ת והחקלאות מפקחים על מחירי החלב, האשל, הגיל, השמנת החמוצה, החמאה, גבינה צהובה "עמק" ו"גלבוע" במשקל והביצים. משרד החינוך מפקח על מחירי ספרי הלימוד. משרד התשתיות מפקח על הדלק. משרד התחבורה קובע את תעריפי התחבורה הציבורית. משרד התקשורת מטיל הגבלות מסויימות על תעריפי השיחות והאינטרנט. זאת, בנוסף למוצרים שמסופקים בידי חברות ממשלתיות, בעיקר חשמל ומים. רוב המוצרים שהיו בעבר בפיקוח יצאו ממנו ב-30 השנה האחרונות, ועדיין, פיקוח המחירים בארץ הוא רחב יותר מאשר ברוב העולם המערבי.

החלב התייקר רק ב-18%, השמנת ב-24%

שקית חלב של ליטר אחד עם 3% שומן עולה כיום 5 שקלים בדיוק, כולל מע"מ. שקית חלב של ליטר עם 1% שומן עולה 4.70 שקלים. קרטון חלב של ליטר עם 3% שומן עולה 6.22 שקלים. קרטון דומה של חלב 1% שומן עולה 5.82 שקלים.

שקית חלב של ליטר עם 3% שומן עלתה בתחילת 2006  4.13 שקלים (כולל מע"מ). ביחס למחיר היום, מדובר בהתייקרות של 21% בלבד. שקית החלב עם 1% שומן עלתה בתחילת 2004 ארבעה שקלים, כלומר, התייקרה מאז ב-17% בלבד. ליטר חלב 3% בקרטון עלה לפני חמש שנים 5.16 שקל, כלומר, התייקר ב-20%. קרטון של ליטר חלב עם 1% שומן עלה בימים היפים ההם 4.94 שקלים, כלומר, התייקר בכ-18% בלבד.

החלב מיוצר במחלבות שמייצרות גם את הקוטג' - תנובה, שטראוס, טרה מקבוצת קוקה-קולה וכ-15 מחלבות קטנות נוספות. המחלבות מייצרות את החלב והקוטג' מאותו חלב גולמי שנקנה מאותן רפתנים באותו מחיר קבוע. אבל הפיקוח גרם לקוטג' להתייקר ב-60% יותר.  

100 גרם חמאה מתוצרת הארץ עולה 3.70 שקל, כולל מע"מ. אותה חמאה עלתה ב-2006  2.61 שקלים, כלומר, התייקרה מאז ב-41% - כלומר, הרבה יותר מהחלב אבל הרבה פחות מהקוטג'. זאת, למרות שחמאה, בניגוד לחלב ולקוטג', מיובאת גם מחו"ל (במחיר גבוה פי שלוש מהחמאה המקומית שבפיקוח).

גביע רגיל (200 מיליליטר) של שמנת חמוצה עולה כיום 2.35 שקלים, לעומת 1.9 שקלים אז, כלומר, התייקרה ב-24%, בלבד; גביע האשל - מוצר שישראלים בני 30 ומטה לא מודעים לקיומו, אבל מבוגרים עדיין קונים - התייקר ב-19% בלבד, מ-1.33 ל-1.58 שקלים. קילו גבינה צהובה "עמק" עולה כיום 44.14 שקל, כלומר, התייקר ב-19% בלבד - אבל זה, כמובן, לא בזכות הפיקוח, אלא רק בגלל שאפשר לקנות גבינה צהובה מעושנת מתוצרת צרפת ב-70 שקל לקילו. 

יש לציין שהגבינה הלבנה החלקה, שכמו הקוטג' יצאה מפיקוח ב-2006, התייקרה "רק" ב-30% - הרבה פחות מהקוטג', וגם פחות מהחמאה שנשארה בפיקוח, אבל יותר מהחלב, האשל והגבינה הצהובה במשקל. מעדן מילקי של שטראוס, שהוצא מפיקוח ב-2007, התייקר ב-5 השנים האחרונות בקרוב ל-50%, מ-2.1 שקלים ב-2006 לסביבות ה-3 שקלים כיום. הפראיירים שקונים גבינה צהובה אריזה במקום במשקל ספגו התייקרות דומה מאז שהגבינה הארוזה הוצאה מפיקוח. 

החלב הגולמי התייקר רק ב-21%

 במחלבות טוענים שהתייקרות הקוטג', המילקי והגבינה הארוזה נועדו לכסות על ההתייקרות הנמוכה יותר של מוצרים בפיקוח. זוהי טענה שאינה מתיישבת עם העובדות: מנתונים שהמחלבות עצמם הגישו לכנסת עולה כי מחיר המטרה - המחיר שהמחלבות קונות בו את החלב מהרפתות, בפיקוח מועצת החלב ובמסגרת ההסכמים בין הרפתות לתנובה - עלה מ-2006 בכ-21%, בערך כמו מוצרי החלב שבפיקוח - ושכר העובדים בענף עלה ב-25%. 

תנובה ושטראוס לא הגדילו, איפוא, את רווחיהן על המוצרים שבפיקוח, אבל גם לא צמצמו אותו. הרווח על המוצרים שיצאו מפיקוח כמעט הוכפל. תנובה היא חברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה ואינה מפרסמת דו"חות כספיים. שטראוס רשמה אשתקד רווח נקי של 211 מיליון שקל ושילמה לחמשת מנהליה הבכירים ביותר 22 מיליון שקל נוספים.

הלחם התייקר ב-50%, הפסטה ב-65%

אין טעם להשוות את מחיר הקוטג' למחיר הלחם: החלב הוא מוצר מקומי שמחיריו נקבעים במו"מ בין המחלבות לרפתנים, ואילו החיטה מיובאת וכפופה לשגעונות של בורסות הסחורות בעולם, והפיקוח על המחירים לוקח בחשבון את כל הדברים הללו. את מחיר הלחם עדיף להשוות למחירי הפסטה והקמח, כמו הוצאו מפיקוח ב-2004, במסגרת "התוכנית להבראת כלכלת ישראל" של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו (שיזם ב-2005 גם את הוצאת הקוטג' מפיקוח, אף שזאת בוצעה לבסוף בידי אהוד אולמרט). מה קרה מאז ללחם, ומה קרה לקמח ולאטריות?

כיכר לחם אחיד, כהה או לבן, עולה כיום 4.92 שקלים. אותה כיכר עלתה ב-2004 - 3.30 שקלים. מדובר בהתייקרות של כ-50% בשבע שנים. גם החלה התייקרה באותו זמן ב-49%, מ-3.60 ל-5.37 שקלים. הלחם האחיד הכהה הפרוס התייקר בשיעור דומה, מ-4.90 ל-7.38 שקלים.

ברשתות השיווק אפשר למצוא כיום עשרות סוגי פסטה וספגטי, במחירים שמגיעים ל-8 שקלים ויותר ל-100 גרם. הזולים ביותר הוא מותגי הבית "ספגטי 5" ו"פסטה 8" ב-1.40 שקלים ל-100 גרם. בשוק בצפון הארץ אפשר למצוא פסטה, גם של אסם וגם מתוצרת איטליה, ב-4 שקלים ל-300 גרם, כלומר, כ-1.30 שקלים ל-100 גרם. לפני שהפסטה של אסם יצאה מפיקוח ב-2004 היא עלתה 4.2 שקלים ל-500 גרם, כלומר, 85 אגורות ל-100 גרם. המחיר המינימלי של הספגטי עלה, איפוא, בכ-65% בשופרסל וכ-53% בשוק בצפון.

יש לציין שקילו קמח חיטה עלה ב-2004, לפני שיצא מפיקוח, 2.95 עד 3.05 שקלים. כיום ניתן למצוא בשופרסל קמח חיטה ב-4.5 שקלים לקילו: התייקרות של כ-50%, ממש כמו הלחם. המאפיות התאימו, איפוא, את מחירי הלחם שבפיקוח להתייקרות החיטה והמשיכו לרשום עליהם רווחים נמוכים כמו שרשמו ב-2004, ואילו אסם, יבואני האטריות ורשתות השיווק הגדילו את הקופון שהם גוזרים עלינו בכ-30% - והמשיכו לייבב על הנזק שנגרם להם מהתייקרות הקמח. למי שעדיין מודאג: אסם רשמה ב-2010 רווח נקי של 316 מיליון שקל, עלייה של 9% לעומת 2011. מי שבאמת נדפק הן דווקא טחנות הקמח: מחיר החיטה בשוקי הסחורות בארה"ב עלו מאז 2003 בכ-200%, מ-115 לכ-300 דולר לטון.