מ"כל נדרי" ועד "נעילה": מחזור ynet ליום כיפור

לא משנה היכן אתם גרים ובאיזה בית גדלתם. יום הכיפורים, כך נראה, מדורג במקום הגבוה ביותר במדד הקונצנזוס היהודי-לאומי. בין אם אתם מאלה שמבלים את היום הקדוש בבית הכנסת – ובין אם בית הכנסת מענה את נפשותיכם, קבלו את פסקול התפילות שנצרבו בדי-אן-איי של הנשמה היהודית.

• מתי מתחיל יום כיפור? ומתי מסתיים הצום?
  

עוד בערוץ יהדות - קראו:

• בואו להתפלל: בית הכנסת שלי (חלק א') וגם (חלק ב')
• אישה בהריון חייבת לצום? הלכות יום כיפור
• פרשה ברגע: יום כיפור
  

כל נִדרֵי

התפילה שפותחת את יום הכיפורים (בקרב עדות אשכנז) איננה החשובה ביותר במחזור התפילות, אך העובדה שהיא נאמרת באותו הניגון דורות על גבי דורות, בערבות קהילתית הדדית – פותחת שערי לב. ובוודאי ששערי שמים.  

הקהל גודש את בית הכנסת בגלים לבנים, והחזן פותח – תחילה בשקט ואחר כך בעוצמה: על כל הנדרים והאיסורים והשבועות שנדרנו ושנשבענו ושהחרמנו ושאסרנו על נפשותינו – אנו מתחרטים (אגב, אם נדרתם נדרים מפורשים, כדאי שלא תסמכו על הנוסח הזה בלבד).

קבלת שבת

לך אלי

יעלה תחנוננו

הנשמה לך

באחד מקטעי הסליחות הארוכים ביותר - "שומע תפילה" - מקובצים כמה עשרות פסוקים שהולחמו והולחנו. כנראה שאין בית כנסת ששר את כולם אל תוך הבוקר (בכל זאת, יום כיפור). אבל בלי טעימה פופולרית, אי אפשר. 

כי הנה כחומר

לתפילות יום הכיפורים שיאים רבים. הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר", הנאמר בקהילות אשכנז במטרה להדגיש את אפסותו של האדם - הוא, ללא ספק, אחד הבולטים שבהם. 

כי אנו עמך

זהו פיוט המקדים את הווידוי בציבור, שייאמר מעתה - ולאורך כל התפילות, עד נעילה. אין פלא ששרים אותו בלחנים שונים. הנה הביצוע של ישראל ויליגר. ואם כבר נכנסנו לווידוי, קבלו גם את החזן יוסל'ה רוזנבלט שר את "על חטא".

שאו שערים

רגע לפני הקדיש (כאן בביצוע חסידי ), נפרדים מתפילת ערבית עם פרק כ"ד מתהילים שנפתח במילים "לדוד מזמור". הלחן לפסוק "שאו שערים" מתוכו מיוחס לחזן שמואל נאומבורג מהמאה ה-19, אם כי חוקר החזנות עקיבא צימרמן טוען שמקורו של הלחן, המושר ברוב הוד והדר בבתי הכנסת, הוא בכלל בקרקס של פריז. וסליחה אם קלקלנו לכם. 

אם אתם נמנים על העדה שמדמיינת דג עם גזר על הראש בסוף הצום, הרי שבשלב זה נותרו לכם עוד כעשר שעות עד הקפה. מאידך, אם אתם בני עדות המזרח – יש להניח שהתחלתם את התפילה כשעתיים קודם. אל יאוש - ובהצלחה.

אחרי אדון עולם הסטנדרטי אך המרגש תמיד, אנא בכוח (כאן בביצוע עובדיה חממה ואיציק אשל), פסוקי דזמרה על תוספותיהם ותפילת העמידה, פותח שליח הציבור בנוסח המיוחד לחגי תשרי. מי שמצטרף לתפילות הימים הנוראים כמבקר לרגע, עלול למצוא עצמו אבוד בין דפי המחזור בשלב זה.

לפיכך, הוחלט בארגון "קשר תרבות יהודית", להוציא אלבום שירי תפילה ליום הכיפורים. מיכאל סיטבון – האיש והקול שמאחורי האלבום "שעת נעילה" – מתחייב כי במניינים מסוימים (ניתן לראות את הרשימה באתר) תיערך התפילה לפי הניגונים שבדיסק, כדי שכל אחד יוכל להרגיש בבית, ולהתחבר למילים שמאחורי הניגון. למשל, לפתיחה של שליח הציבור: 

קדושה

והביאותים אל הר קודשי

רְצֵה

אדון הסליחות

מה לא נכתב (או הושר) על פיוט הסליחות האולטימטיבי, נחלתם הבלעדית של בני עדות המזרח - בטח ובטח שביום הכיפורים. בעוד יוצאי אשכנז נאנקים ומסלדים פיוטי נשמה, מלמדים אחינו הספרדים איך צוברים נקודות (ובקלות) אצל כיסא הכבוד.

שלל ביצועים ל"אדון הסליחות" ב-ynet:

• יונתן רזאל (ביצוע מיוחד ל-ynet)
• דוד ד'אור
• מידד טסה
• ובנימין דנישמן עשה מזה אדון המסיבות.
  

הנני העני ממעש

רגע לפני תפילת העמידה הנאמרת בלחש, מתייצב שליח הציבור בקהילות אשכנז, ומפיל תחינה אישית שיהיה מתווך ראוי להעברת התפילות. אף שמדובר בנוסח חזנות לבעל התפילה בלבד, שמור לו מקום של כבוד בכותל הדמעות של התפילות. כך זה נשמע בביצועו של החזן האגדי, יוסל'ה רוזנבלט .

ונתנה תוקף

• ונתנה תוקף – כתבה מיוחדת ב-ynet עם כל הביצועים והעיבודים
  

מעבר לתיאורים הפיגורטיביים של המתרחש בבית דין של מעלה, מפרטת התפילה אחת לאחת על מה באמת אנחנו מתחננים: על נפשותינו, על ילדינו, על הבריאות והפרנסה. וכשתפילה מצליחה להבהיר בחדות כזו את מצבנו, אחרי כשלוש שעות וחצי בבית הכנסת, זה לא ממש משנה אם חוברה - אם לאו - על ידי רבי אמנון ממגנצה שמת על קידוש השם.

ואי-אפשר בלי הביצוע הישראלי-למהדרין של חנוך אלבלק והגבעתרון, ללחן של יאיר רוזנבלום.

אין קִצבה

ויאתיו כל לעובדך

אוחילה לאל

מראה כהן

ואם בכהנים עסקינן – קבלו את ברכת כהנים , הנאמרת לקראת סוף התפילה. כל תפילה.

היום תאמצנו

עת שערי רצון

חמול על מעשיך

שמע קולנו

ועוד לא שמעתם היום את "בספר חיים", בנוסח האהוב המושר ברוב בתי הכנסת האשכנזים. שירו איתם:

אל נורא עלילה

פתח לנו שער

אבינו מלכנו

כמה מבקשות ה"אבינו מלכנו" הולחנו לאורך השנים, והן דברו תמיד אל לב המתפללים. אך הגרסה של ברברה סטרייסנד  (ללחן עממי, ככל הנראה), שברה את המחיצות בין הפיוט העתיק לאזרחי העולם המערבי. גם אם לא כולם מבינים את המילים במדיסון סקוור גרדן, המנגינה מחלחלת לעצמות.

דוד ד'אור ופטריק סבאג הקליטו גרסה משלהם, לפיוט המאחד כמה מן הבקשות המרכזיות מאבינו מלכנו.

בחסידות חב"ד הפיקו קליפ לפסוק "אין לנו מלך אלא אתה" , על פי לחן המיוחס לאדמו"ר הזקן, שכבש קהלים גדולים וצעירים.

וככה זה נשמע בבתי הכנסת, רגע לפני הסוף.

אם אתם חובבי שבירת מסורת, קבלו את "חננו ועננו" בשילוב ראפ, ואם בא לכם לשמוע צמד זמרים מוכר, הנה הלחן החדש של רמי קליינשטיין וארז לב ארי .

קדיש

לקדיש של "נעילה" שמור מקום מיוחד, על תקיעות השופר במרכזו והשירה הנלהבת - "לשנה הבאה בירושלים" - בסיומו. הוא מצליח תמיד לחשמל את האווירה הטעונה מיום שלם של צום ותפילות, ואפשר למשש את המתח הקולקטיבי מתפרק באוויר. ככה זה נשמע בביצוע החסידי והמפואר של החזנים אריק מוזס, ישראל רנד, יוסף מלובני ואחרים, שמן הסתם אכלו משהו לפני ההופעה.

החסידות רואה בניגון מעין צינור טהור, שבכוחו לחבר עולמות. אז גם אם תשפכו דמעות כמים עם שליח הציבור, וגם אם לא - קחו לכם ניגון ובקשו טוב. גמר חתימה טובה!