חם ומנחם: מרק ארטישוק ירושלמי
טעמו מזכיר חרשף ושמו משייך אותו לבירת ישראל. אך הארטישוק הירושלמי אינו ארטישוק וגם לא ירושלמי. רותי קינן משרטטת קווים לדמותו של השורש האהוב ומכינה מרק מנחם, עשיר בטעם ודל קלוריות
המנה הסתווית שמככבת בטור הזה סימנה עבורנו את תחילת עונת המרקים, ואות הפתיחה היה מוצלח מתמיד, לא רק משום שהשורש המסוקס, בעל הטעם המזכיר ארטישוק, חביב עלינו מאז ומתמיד, אלא גם בגלל השינויים הקלים שערכתי במתכון ותיק ובשל השיפורים שגיליתי בירק עצמו.
עוד בערוץ האוכל:
- הארטישוק הירושלמי יוצא מהחומות
ניוקי עם עגבניות צלויות וארטישוק ירושלמי
להרשים בלי טיפת מאמץ: מרק ארטישוק ירושלמי
ארטישוק ירושלמי איננו חלק מהמורשת הקולינארית שספגתי בבית אימא. התוודעתי אליו מאוחר למדי, כשלפתע, לפני קצת יותר מעשור, כבש את שווקינו ואת מוסדותינו הגסטרונומיים. מי שיש לו שורשים במרוקו אולי מכיר אותו בשם "בטטה קסביה" ומודע לאפשרויות הנהדרות הגלומות בו עוד מהימים שבהם סוד קיומו היה שמור בידי יודעי דבר בארץ. מי שמנסה להתחקות אחר מוצאו המקורי יגיע עד אמריקה הצפונית, משמע שלצדו השני של כדור הארץ הוא הגיע רק אחרי המאה ה-16.
הניסיון לאמץ אותו לחיק המטבח המקומי בזכות שמו המעורר השראה וגאווה לוקאלית מקורו בטעות פשוטה. הקשר שלו לירושלים מקרי לחלוטין, ואינו אלא שיבוש של המילה האיטלקית ג'ירזולה (Girasole), שפירושה חמנייה (מבחינה בוטנית שייכת הפקעת לאותו מין). הטעם הארטישוקי הוא בונוס שאינו נתון במחלוקת.
על אף האהבה מטעימה ראשונה שחשתי לארטישוק הירושלמי, אני מודה שההתעסקות בניקוי וקילוף של הפקעות הקטנות והמשונות היה גורם הרתעה משמעותי בכל הנוגע להכנסתו למטבח הפרטי שלי. השורשים חייבו עבודת סכין וירטואוזית, בשל צורתם התזזיתית מרובת הבליטות וההסתעפויות שהצריכו גם השקעה לא מבוטלת של זמן ומים כדי להיפטר מגרגרי העפר שהתחבאו בכל פיתול. למרבה השמחה, בימים אלה ממלאים את המדפים שורשים יפי תואר, זקופי קומה וכמעט חלקים, העושים את מלאכת הקילוף והניקוי שלהם למשחק ילדים. הם אלה שהיו הגורם הישיר לפיוס בינינו, על סיר מרק עונתי.
שני שיפורים קטנים ומשמעותיים שהכנסתי למתכון הוותיק של המרק היו שילובו של שורש נוסף והשמטה של השמנת. הגזר שהוספתי מעניק למרק מרקם עשיר ובעיקר צבע נעים ומגרה יותר מצבעו הלבן-אפרפר של מרק ארטישוק ירושלמי נטו. השמנת התגלתה כמיותרת לחלוטין, כי גם בלעדיה התקבל מרק בעל מרקם קרמי מצוין וטעם עשיר. נבטי החמנייה, קרובי המשפחה הישירים של הארטישוק הירושלמי (ראו לעיל), התגלו כהשלמה נהדרת, ההולמת את המרק בטעם ובמראה.
אז הנה יריית הפתיחה לעונה המצטננת – מרק קליל ומעודן כהקדמה למרקי החורף הדשנים והכבדים.
מרק ארטישוק ירושלמי וגזר
המרכיבים (ל-6 מנות):
1/2 ק"ג ארטישוק ירושלים
3 גזרים בינוניים
1 בצל גדול, קצוץ
2 כפות שמן זית
5 כוסות ציר עוף או מים
מלח, פלפל
קורט אגוז מוסקט
לקישוט:
נבטי חמנייה
אופן ההכנה:
- קולפים את הארטישוקים והגזר וחותכים לחתיכות גדולות.
- מחממים את השמן בסיר בינוני, מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שנעשה שקוף. מוסיפים את הארטישוק והגזר, מכסים בציר או במים, ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים כ-20 דקות או עד שהירקות רכים מאוד.
- מסירים מהאש ומצננים מעט. מעבדים את המרק למחית חלקה בממחה או במעבד מזון. מחזירים לסיר, מתבלים ומביאים לרתיחה. יוצקים את המרק לצלחות ומפזרים מעט נבטי חמניות על כל צלחת.